המדריך להיפסטר: ביקורת סרט

אם חשבתם שמראה חוטב העצים עם הזקן הארוך וחולצת הפלנל אלו המדים של שישי בצהריים בשדרות רוטשילד בתל אביב בלבד, אז תחשבו שוב. הסרט הדוקומנטרי "המדריך להיפסטר", ששודר בשבוע שעבר ב-YES דוקו ומשודר בשידורים נוספים במהלך החודש, מספר לנו, כמו בחקר שבטים רחוקים, מהיכן הגיעה תרבות ההיפסטרים.

הבמא גרהם סטרונג ופיטר יורק, חוקר תרבויות אנגלי, יצא לבדוק מהי תרבות ההיפסטרים. יורק נוסע ללונדון ולניו-יורק, מקום הולדתו של ההיפסטר, ובוחן הכל – מהאופנה האייקונית שלהם, דרך יצרנים-אמנים קטנים, ועד ההתנגדות הגדולה לכל דבר שנתפס כ"היפסטרי". בדרך הוא בעיקר פוגש הרבה מאוד זקנים וקעקועים, שהופכים את המראה הבריטי והמשויף שלו, לסאטירה בפני עצמה. עד כדי כך גרוטסקי, שרק חיכיתי לחבורת מונטי פייתון לצאת ברעש גדול ולשיר.

אי שם במזרח לונדון, בשכונות מלאות גרפיטי ואווירת רטרו מהפנטת, חיים ההיפסטרים. חלק ממה שפיטר יורק בודק, הוא משמעות המושג היפסטר עבור ההיפסטרים עצמם. לא פעם הוא נתקל בגיחוך עז, ואף בהכחשה מלאה. חלק מהקסם של להיות היפסטר, הוא לא לכנות את עצמך היפסטר. ברגע שאתה עושה כן, אתה מאבד לחלוטין את האשליה. אתה לא יכול לשאוף להיות היפסטר, אלא פשוט להיות כזה, נשמע מסובך? אוסף הטיפוסים האותנטיים על המסך, גורמים לזה להראות מאוד קל.

יצירתיות ואותנטיות, זה בדיוק מה שמאפיין את התרבות ההיפסטרית, יחד עם יוזמה חברתית, וסביבתית. ההיפסטרים הם ילידי שנות ה-90, התקופה שבה התעוררה לה התשוקה לנוסטלגי והאותנטי, הרחק מכל מה שתעשייתי ותבניתי. מקוריות, אמנות, אהבה לישן ולתרבות הוינטג', הם כולם חומרי הבניין של ההיפסטרים. הם יוזמים עסקים מקומיים ומייצרים בין השאר בירה בוטיק, בדיוק כמו שהפועל משנות ה-50 שתה אחרי יום עבודה במפעל.

[*] עבור ההיפסטרים היצירה היא אבן שואבת, אבל גם הקפה. בתי קפה עם אווירה מיוחדת נפתחים באזור מזרח לונדון ובניו יורק. והקפה הוא כמרכז העולם, כאשר לכל דבר יש סיפור מאחוריו, והצרכן המקומי מוכן לשלם הרבה כסף כדי להתחבר לאותנטיות הזו. עולם היזמות, מתחבר לאורגני ולמקורי, הרחק מפס הייצור, המיתוג והמסחר.

לעסקים אלו יש מסגור אתי וערכי. האחים מאסט וחגיגת השוקולד היוקרתי שלהם (250 ש"ח לחבילה) הם דוגמה ליוזמה כזו. את אספקת הקקאו לשוקלטייר שלהם הם משיגים על ידי שייט בסירת מפרש קטנה כל הדרך לרפובליקה הדומינקנית. פולי הקקאו הטריים נוחתים בניו יורק והופכים לשוקולד היוקרתי המופץ ברחבי העולם. ישנן 3 חברות מרכזיות שיוצרות את כל השוקולד בעולם, ולכן הצרכן שירצה את השוקולד הייחודי והאורגני ביותר, ירכוש שוקולד מאסט וישלם עבורו הרבה מאוד כסף. וזהו רק סיפור אחד מיני רבים, על יזמות ואהבה לאורגני, שנותנים למוצר את המשמעות.

יצירות יד ואומנות בכל פינה הן שמחיות מחדש את השכונה, ואלו בדיוק סוגי העסקים האורבניים בעלי השיק המאוד מסוים ומקורי שמדבר לדור ההיפסטרי. המזוקנים על המסך הם למעשה ילדי שנות ה- 90 שהתאכזבו מהמסלול שנקבע להם, פרשו מההיי טק והחלו לחפש משמעות מעבר לכסף, אותה משמעות שאבדה בזכות המסחור והמיתוג. וכך למרות שג'ינס הליווייס עדיין מככב, הם יקנו אותו בחנויות יד שנייה, עדיף עם קרעים נלווים.

סטרונג ויורק יוצרים סרט דוקומנטרי במיטבו, משעשע וכן שחושף מה קורה כשהגראנג' פגש את הגרינץ' המחויט ומצליח לעשות קצת סדר בחוקים הפנימיים ובהתנהגויות המקובלות של השבט ההיפסטרי וגם לחשוף תובנות חדשות מתוך תפישת עולמם.