חדשות סרטים

50 שנה למותו של וולט דיסני - מי היה האדם מאחורי האגדה?

מאת: |
50 שנה למותו של וולט דיסני - מי היה האדם מאחורי האגדה?
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
השבוע לפני 50 שנה מת אחד היוצרים המשפיעים ביותר בתולדות הקולנוע. זה סיפורו של המאייר שכשל פעם אחר פעם עד שהצליח ליצור את סרט האנימציה הארוך הראשון בהיסטוריה ("שלגייה ושבעת הגמדים"), שלל דמויות בלתי נשכחות ופארק שעשועים הקרוי על שמו. "אם תוכלו לחלום את זה, תוכלו לעשות את זה", היה משפט שדיסני נהג לומר
אם תערכו חיפוש באינטרנט אחר אנשים מפורסמים שנחשבו בצעירותם לכישלונות, תקבלו הרבה שמות ידועים – אחד המפורסמים שבהם הוא וולט דיסני. בגיל 18 הוא פוטר מאחת מעבודותיו הראשונות כמאייר כיוון שעורך העיתון סבר שהוא חסר דמיון ואין לו רעיונות טובים, וזו לא הייתה הפעם האחרונה בה נכשל. כיום זה נראה מגוחך. אחרי הכל מדובר באדם שגרם למהפכה בתעשיית הבידור, יצר דמויות אלמותיות והקים את אחת החברות הגדולות בעולם שממשיכה לשבות את דמיונם של מיליונים גם חמישים שנה לאחר מות מייסדה. כן, וולט דיסני היה סיפור הצלחה מסחרר בכל קנה מידה אבל זה לא היה קל.

וולטר אליאס דיסני נולד בשנת 1901 בשיקגו שבארה"ב, הרביעי מבין חמישה אחים. הוא בילה את מרבית שנות ילדותו בקנזס סיטי ומגיל צעיר אהב מאוד לצייר ושאף לקריירה בתחום. לאחר תקופת שרות בצלב האדום בזמן מלחמת העולם הראשונה, חזר וולט לארה"ב כדי לרדוף אחרי חלומו.

בתחילה הוא הצליח ואף שילמו לו כדי לצייר ואז הוא פוטר אחרי חודש. למרות זאת הוא לא התייאש והקים עסק עצמאי יחד עם ידידו המאייר אוב איוורקס. העבודה הייתה מועטה והעסק נסגר אך לאחר שנחשף לתחום האנימציה במשרתו החדשה בחברת פרסום הסרטים קנזס סיטי, החליט וולט לקפוץ לתוך עולם ההנפשה והקים עסק חדש. "אולפן תצוגות הצחוק" (Laugh O Gram Studio) שיצר סרטוני אנימציה קצרים אך פשט את הרגל בשל ניהול כספי כושל.



וולט לא היה טיפוס שמוותר ובשנת 1923 החליט לעבור ללוס אנג'לס. הוא הגיע להוליווד עם 40 דולר בכיס ושאיפות גדולות. ההתמדה השתלמה ויחד עם אחיו רוי כשותף עסקי זכה להצלחה עם "קומדיות אליס" ששילבו שחקנים בשר ודם עם אנימציה. אך דיסני התאווה לכוכב מצויר אמיתי ולא, לא מדובר בעכבר.

"אוסוולד הארנב בר המזל" היה דמות פופולארית ושיעור כואב עבור דיסני. לאחר סכסוך כספי עם המפיץ של סרטוני אוסוולד, איבד וולט לא רק את הזכויות לכוכב הראשי שלו אלא גם את כל האנימטורים שעבדו עבורו מלבד ידידו איוורקס. כבר אמרנו שהוא נכשל הרבה? נואש לכוכב נוסף, הוא שרבט דמות חדשה והפעם הוא כן היה עכבר, מורטימר העכבר. למרבה המזל אשתו העירה לו שהשם שבחר למכרסם היה יומרני ונפוח מדי והציעה לקרוא לו מיקי במקום.

סרטון הבכורה של מיקי מאוס "ספינת הקיטור ווילי" מ-1928 שהציג את הראשון מבין חידושים רבים אותם הביא דיסני לעולם ההנפשה: קול מתואם לתמונה. בשנת 1927 יצא "זמר הג'ז" הסרט באורך מלא הראשון שהציג קול מתואם ויצר סנסציה שהחלה את המעבר של הסרטים מאילמים למדברים, ווולט היה חלק מהגל. באותם הימים לא היה דיבוב וכדי להוסיף פסקול לסרטון היה על כל הנגנים ואנשי האפקטים להקליט בבת אחת וברצף, מה שהפך את התיאום עם אנימציה לקשה במיוחד. הפתרון של דיסני היה גאוני בפשטותו, הוא הדפיס על הפילם בצד כדור שקפץ בהתאם לקצב ההנפשה כמו מטרונום ואפשר לנגנים ואנשי האפקטים לשמור על המקצב.

למרות זאת מיקי לא דיבר עד הסרטון התשיעי בכיכובו "ילד הקרנבל" (1929) המילים הראשונות שלו היו "Hot Dogs". העכבר אהב נקניקיות. במשך שנים סיפק דיסני בעצמו את הקול הייחודי לכוכב הראשי שלו, עובדה שהסבה לו גאווה רבה אך ב-1946 נאלץ להעביר את השרביט בשל העומס בעבודה והקושי ההולך וגובר להגיע לטונים הגבוהים שהתפקיד דרש.

ההצלחה לה זכה עם מיקי מאוס ועם סדרת סרטוני "הסימפוניות הטיפשיות" שבאה בעקבותיו נסכה בו השראה ואומץ לנסות דבר שלא נעשה עד אותה העת - סרט מצויר באורך מלא. כך בשנות השלושים המוקדמות החל וולט לעבוד על "שלגייה ושבעת הגמדים" ללעגם של רבים מאנשי התעשייה שכינו את הפרויקט "השטות של דיסני". אלו טענו שהדבר בלתי אפשרי, שאיש לא יצפה בסרט מצויר באורך שעה וחצי ושצפייה אף עלולה לסכן את הבריאות.

אם כל נבואות הזעם לא הספיקו, היו גם לא מעט בעיות בחזית היצירה. דיסני רצה שהדמויות האנושיות יזוזו בצורה מציאותית אך חלק הארי של הדמויות המצוירות באותה התקופה היו קריקטורות ונועדו להצחיק ולכן גם זזו בצורה קומית. כתוצאה, האנימטורים לא ידעו איך להגשים את חזונו של וולט. דוגמה לניסיון מוקדם של האולפן לחקות תנועה אנושית אמיתית ניתן לראות בסרטון "אלת האביב" מ-1934. הדמויות נראו משכנעות אבל זזו כמו בובות גומי ללא עצמות.



בסופו של דבר הם הצליחו לפצח את השיטה ואף הובאו שחקנים לסטודיו שימחיזו את כל הסרט בפני האמנים כדי לעזור בתהליך. וולט גם שלח את האנימטורים ליער על מנת שילמדו את הנוף. כזה היה דיסני, עם תשומת לב אדירה לפרטים ורצון תמידי לגלות ולהשתפר. הוא אף הורה לצוות ליצור מחדש מספר סצנות על מנת לשלב טכניקת צילום חדשה בה עשה שימוש לראשונה בסרטון זוכה האוסקר "התחנה הישנה". הטכניקה נתנה תחושה של עומק בסרט דו מימדי ויצרה אפקטים מרהיבים שלא נראו כדוגמתם באנימציה עד אותה העת.

ב-21 בדצמבר 1937 (לפני 79 שנים!) חזה העולם לראשונה בשטות הגדולה של דיסני. "שלגייה ושבעת הגמדים". הסרט התקבל ברוב שבחים ותשואות הן מצד הקהל והן מצד המבקרים והעמיד את כל המלגלגים במקומם. על ההצלחה אמר "הבנו שאנחנו בעסק מסוג חדש. היינו בחובות כבדים ובתוך שישה חודשים היו לנו מיליונים בבנק". בהמשך הקריירה יצר דיסני סרטונים, סדרות וסרטים שהפכו לקלאסיקות מוכרות בכל העולם כמו "פינוקיו", "פנטזיה" ו"מרי פופינס".



בשנת 1939 זכה דיסני בפרס אוסקר לשם כבוד על הסרט. הוא קיבל פסלון אחד רגיל ושבעה מיניאטוריים. למען האמת וולט דיסני מחזיק בשיא עם מספר אסטרונומי של 59 מועמדויות לאוסקר, 22 זכיות ו-3 פרסים לשם כבוד. בשנת 1960 הוא זכה לשני כוכבים בשדרה המפורסמת בהוליווד, אחד עבור סרטים ואחד עבור סדרות. בשנת 1978 הצטרף אליו גם מיקי מאוס. "ספר הג'ונגל" משנת 1967 היה הסרט האחרון שהפיק לפני מותו בטרם עת מסרטן ריאות ב-15 בדצמבר 1966 בגיל 65.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הפיק סרטוני תעמולה פטריוטיים שעשו שימוש בדמויותיו האהובות (דמיינו את שבעת הגמדים מוכרים אגרות מלחמה ודונלד דאק תקוע בסיוט ונאלץ לומר 'הייל היטלר' שוב ושוב). לאחר המלחמה הוא היה בין המלבים את הפחד כשהאשים כמה מעובדיו לשעבר בקומוניזם.

הוא היה איש עסקים שהבין את חשיבות המסחור ויזם שלקח חלק בהקמת מכון קליפורניה לאומנויות וכמובן דיסנילנד. פארק השעשועים היה תשוקה מיוחדת עבורו. הוא רצה ליצור מקום בו יוכלו משפחות ליהנות בו יחד והקים לצורך כך חברה חדשה שידועה כיום כ-Walt Disney Imagineering. העבודה על הפארק על פי הודאתו לא תסתיים לעולם והוא שמח לקחת חלק ביצירה שלא תחדל להתפתח.



הוא היה איש משפחה מסור ואוהב שהציב את קרוביו בעדיפות עליונה. בתו שרון מיי אמרה "לא גדלנו עם הרעיון כי הנה אדם גדול שעושה דברים שאיש לא עשה קודם. הוא היה אבא. אדם שהלך לעבודה כל בוקר וחזר הביתה כל ערב". עובדיו תיארו אותו כבעל סטנדרטים גבוהים ביותר שהתקשה בחלוקת מחמאות ומילות עידוד. "זה יעבוד" היה שבח גדול מפיו.

הוא הואשם בגזענות ובאנטישמיות ולמרות שהכחיש את הטענות, וכך עשו גם כל מי שהכירו אותו, אין ספק שבעבודותיו יש גם אלמנטים בעייתיים. "שירת הדרום" הוא אחד הסרטים שהפך מאז לידוע לשמצה כגזעני. נושא שנוי במחלוקת נוסף הן הנסיכות שלו. למרות שהן אמורות להיות הגיבורות הן לרוב מחכות לנסיך שיציל אותן ולא עושות הרבה. פמיניסטיות הן לא. גם הסיפורים והדמויות שהמחיז היו לרוב גרסאות מדוללות ומסוכרות של המקור והדבר בולט כיום אפילו יותר עם ההתפתחות בתחום האנימציה.

נכון, וולט דיסני היה אנושי והיו לו פגמים אך עם כל הביקורת אי אפשר להתכחש לתרומתו ולמורשתו האדירה. מעל הכל הוא היה אדם שופע דמיון סקרנות ויצירתיות שמעולם לא ויתר גם כאשר נכשל וזה מה שהפך אותו לאגדה. עבודותיו הקסימו דורות ומילאו את ילדותנו בפליאה ואם יש דבר אחד שאפשר ללמוד ממנו זה הרי ש"אם תוכלו לחלום את זה, תוכלו לעשות את זה".
הלמינה גרופר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2017
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Cest La Vie1סה לה ויציון גולשים10 / 9.9ציון מבקרים5 / 3.8
Wonder2פלאציון גולשים10 / 8.8ציון מבקרים5 / 3.4
Only the Brave3רק האמיציםציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 4.0
Maktoub4מכתובציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.0
Thor Ragnarok5תור: ראגנארוקציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.6
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט