חדשות סרטים

עלייתו, נפילתו ועלייתו המחודשת של מ.נייט שאמלאן

מאת: |
עלייתו, נפילתו ועלייתו המחודשת של מ.נייט שאמלאן
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
סיפורו של הבמאי שהתחיל את הקריירה שלו בסערה עם "החוש השישי" ו"בלתי שביר", חווה נפילה קיצונית והפך לאחד הבמאים המושמצים בהוליווד ועובר עכשיו תחייה מחודשת בזכות צמד סרטיו האחרונים "הביקור" ו"ספליט". לכבוד צאת סרטו החדש הכנו סקירה על הקריירה של הבמאי הידוע בטוויסטים שבסרטיו
מ. נייט שאמלאן - האיש והטוויסט. לפעמים הטוויסט הוא מהגאוניים שנוצרו בתולדות הקולנוע, לפעמים הטוויסט הוא סרט שלא עומד ברמת הציפיות שלך ולפעמים הטוויסט הוא סיוטים בלילה שנגרמים כתוצאה מסרט כה גרוע כמו "כשף האוויר האחרון".

"מתפללים בכעס" היה סרטו הראשון של מ. נייט שאמלאן בו הוא עשה פחות או יותר הכול: בימוי, משחק בתפקיד הראשי, הפקה ואפילו מימון. הצוות של הסרט הסתכם במחלקת סאונד, צלם, ארט, עורך, עורך מוזיקלי ו-4 שחקנים, שאחד מהם הוא הבמאי. הסרט העוסק בנער שחוזר לגלות את מקורותיו בהודו נראה נוראי מכל בחינה. המשחק מחריד, הצילום חובבני ואפילו העריכה שלו נוראית. אבל כל אלה לא מעניינים כאשר מגיעים לתסריט ולבימוי של שאמלאן שמצליח ליצור סרט שלמרות חסרונותיו מצליח לרתק עד לקצה הכיסא.



במשך 6 שנים לאחר מכן, סלל שאמלאן את דרכו בהוליווד עד שהגיע ל"ער לחלוטין" על ילד שמחפש את אלוהים לאחר מות סבו. בניגוד לסרטו הראשון, כאן נראה שהבמאי לא עושה כלום. זה לא מרגיש כמו תסריט של שאמלאן ולא כמו בימוי של שאמלאן. זה יותר נראה כמו ניסיון של הבמאי לרצות את הוליווד בשביל שתיתן לו לעשות את הסרט שהוא באמת רצה לעשות- "החוש השישי". ובכן, המטרה הושגה.

"החוש השישי" היה שובר הקופות הגדול של 1999 מלבד "מלחמת הכוכבים". סרט שמצליח לרתק את הצופה לתוך עולמו של שאמלאן כאאוטסיידר, אדם המביט על הדברים מבחוץ, כאשר כל רצונו זה להשיג מעט הקשבה והערכה. כל משפט נחרת בזיכרון ובעיקר הדמויות הן כל כך אנושיות וקלות להזדהות. הסרט, שהוא אחד הסרטים האהובים עליי, מנציח אווירה של אין-לי-מושג-מה-קורה כאן, אווירה אפלה ומעניינת, המתאימה לשאמלאן.



באותה השנה גם יצא סרט הילדים "סטיוארט ליטל". אני לא יודע למה ואיך זה תסריט של שאמלאן כי אין לזה שום קשר לשום דבר שהוא כתב עד אז ומאז. התוצאה היא סרט משפחה מקסים על משפחה שמאמצת עכבר מדבר בתור בן. נכון שהפרמיס נשמע ממש מטופש אבל מפתיע כמה שהסרט הזה טוב לסוגו.

שאמלאן לא רצה לחכות יותר מדי וישר הוציא את הסרט הרביעי שלו "בלתי שביר". דמיינו את סופרמן בתור אדם בגיל העמידה שלא יודע שהוא סופרמן ולא רוצה להיות סופרמן - וקיבלתם את "בלתי שביר". על אף הבעיות שלו, אני חושב שזהו אחד הסרטים היותר טובים של שאמלאן. הבעיה בסרט הינה שהעלילה לא מתפתחת. אנחנו כל הזמן חוזרים לאותה נקודה וכל סצנה רק תורמת להתפרצות של דיוויד(ויליס) אבל לא מקדמת את העלילה. אהבתי את אליז'ה פרייס, מנהל חנות הקומיקס הנכה שמתמרן את דיוויד להיות גיבור העל. זהו אולי הסרט הראשון שאני ראיתי אור שונה מסמואל ל. ג'קסון, שמשחק דמות שלעולם לא הייתי מצפה ממנו לגלם. שנתיים אחרי "בלתי שביר" הגיע "סיינס" עם מל גיבסון. סרט שהוא איך נאמר, ככה-ככה. זה לא גרוע או מפחיד כמו "כשף האוויר האחרון" אבל "סיינס" הרגיש בעל הרבה פחות רבדים מאשר שני הסרטים הקודמים. הטוויסט פחות עבד, הדמויות היו חסרות עומק, המשחק היה קיטשי. שאמלאן ידע כיצד לעשות סרטים קטנים עם משמעות גדולה, אבל כאשר הוא ניסה לעשות סרט גדול מימדים התוצאה היא בינונית.



אבל במבחן הקופות "סיינס" היווה הצלחה עצומה ונהיה חלק מגל סרטי החייזרים שהגיע לשיאו עם "מלחמת העולמות". ההצלחה של "סיינס" הייתה בדיוק הפוש ששאמלאן היה צריך בשביל להפוך לבמאי אייקוני. סרטו הבא "הכפר" לא קודם מסחרית באמצעות שלל הכוכבים שהצטרפו לקאסט, גם לא קודם באמצעות זיכיונות עבר כמו "החוש השישי", הסרט קודם בתור סרטו החדש של מ. נייט שמאלאן. התקציב שעמד עבור צוות הפרסום היה עצום וכלל סרט דוקומנטרי על עשיית הסרט, אלפי פוסטרים ויותר מדי ראיונות עם הבמאי.

ההשקעה סביב "הכפר" הייתה עצומה. הסטים נבנו במשך 11 שבועות על ידי 300 איש. גם מבחינת בימוי, שאמלאן דרש מחברי הקאסט להישאר באותו הלבוש של המאה ה-19 שבועיים לפני הצילומים בכדי להשאיר אותם באותה האווירה. סיגורני וויבר סיפרה כי סבלה מסיוטים מאז ששיחקה בסרט הזה. לצערם, הסרט עצמו נחשב כישלון קופתי וביקורתי והכול סבב סביב בעיות התסריט.

ב"הכפר" הדמיון של שאמלאן מתעלם לגמרי מהמציאות ומההבדל הדק בין גאוני לבין מטופש להחריד והסרט שנוצר מצליח להצחיק את הקהל ולא במובן הטוב של המילה. "הכפר" היה ניסיונו של שאמלאן ליצור משהו שונה וייחודי מהעולם שלו. כישלונו הכניס את שאמלאן לרשימת במאים מצליחים, שסרט אחד הרס את הקריירה שלהם.



מדובר בתאוריה פסיכולוגית לפיה שינוי בהערכה שאנו מפנים כלפי הבמאי גורם לשינוי ביצירותיהם. ישנם במאים מצליחים שעושים סרטים מוערכים מאוד ולפתע עושים סרט אחד שמאוד קרוב לליבם, והוא נקטל ע"י הקהל שאהב אותם. מייקל ביי לדוגמא היה הבמאי של "הפריצה לאלקטרז" ועוד מספר הצלחות שהגדירו אותו כילד הפלא של הוליווד. לפתע, ביי עשה את "פרל הרבור", סרט שניסה להיות מכוון אוסקרים יותר ולהצדיע לעקרונותיה של אמריקה. התוצאה הייתה נוראית וכל אותם אנשים שהגדירו אותו כילד הפלא לפתע הגדירו אותו כבמאי שלא יודע מה הוא עושה. מאז התחיל ביי לעשות סרטים ללא עומק בכלל, מה שהוביל לסדרת "רובוטריקים" ולשלל פרסי ראזי. ביי כל כך הדרדר ששמו נהפך לבדיחה בכל הנוגע לבימוי.
המקרה עם "הכפר" היה זהה. אנשים סמכו על שאמלאן שייצור את הלהיט הגדול ביותר שלו וזה לא עבד לו. אבל בניגוד לביי שפשוט ויתר על הרצון להיות במאי יותר עמוק, את שאמלאן זה רק הרתיח לנסות עוד יותר במובן ההתרסה. זה הוביל לסרט המאוד מדכא ושמו "נערה במים". סרט זה היה עוד יותר אישי עבור שאמלאן ובו הוא עצמו שיחק. אך הסרט לקח את סיפורו הבדיוני ואת עולמו האישי של שאמלאן ברצינות כה יתרה שהתוצאה שוב הייתה מצחיקה להחריד. מה שבולט בעיקר ב"נערה במים" הוא איבוד החשק של שאמלאן לביים. אם הוא הצליח להוציא מברייס דלאס הווארד את הופעתה הטובה ביותר עד היום ב"הכפר", לפתע נפלו להן שמועות שהווארד נכנסה לסט צילומים עם חזרות מינימליות וחוסר תקשורת עם הבמאי.

אחריו יצא "ביום שזה יקרה", סרט שגרם לשאמלאן לחזור לגישה המעט יותר ריאליסטית - התוצאה היא סרט בעל ביקורות מעורבות. לומר את האמת, אני שייך דווקא לקבוצת האוהדים של הסרט הזה. למרות שהוא סרט אפוקליפטי-ריאליסטי שלא משתמש באגדות על יצורים עתיקי יומין, זהו סרט הזוי לא פחות משאר סרטיו של הבמאי. שלא תטעו, יש לסרט הזה המון חורים בעלילה ופרס הראזי של העשור למארק וולברג, אבל כולם מתכווצים לעומת האמירה הנועזת של שאמלאן על אופייה של האנושות ויצירת האווירה הקודרת של הבמאי.



ב-2010 יצא לו הסרט המדובר ביותר בכתבה"כשף האוויר האחרון". לא, עזבו, חבל על העצבים, הוא כל כך גרוע שעדיף ישר לעבור לסרט הבא. ב-2013 החליט שאמלאן לעבור לסרטי מדע בדיוני והביא לעולם את "העולם שאחרי", סרט שלקח את הטוויסט של "כוכב הקופים" וניסה לעבד אותו לסרט שלם וגם ניסה להראות לעולם שג'יידן סמית' כן יודע לשחק. שני כישלונות שמוכיחים שוב כמה ששאמלאן יודע להתעסק בסרטים אנושיים יותר מאשר סרטים עתירי מימדים.

נראה ששאמלאן שמע לעצת המעריצים והחליט ללכת על הגישה של האולד-סקול, סרט קטן מימדים עם שחקנים שעבודות העבר שלהם כללו בעיקר הופעות אורח בסרטי טלוויזיה. סרט האימה "הביקור" שהוא ביים בהפקת כהן האימה ג'ייסון בלום, זכה להצלחה קופתית יפה וגם לאהדת המבקרים, לראשונה מאז סרטיו המוקדמים של הבמאי והחזיר את הבמאי מ-Has been בחזרה לקדמת הבמה.

סרטו האחרון של שאמלאן "ספליט", שיצא בסוף השבוע לאקרנים, מחזיר אותו לעלילה ששייכת לאזור הנוחות שלו על אדם בעל פיצול אישיות שחוטף 3 נערות. בדיוק מסוג הסרטים המתאימים לשאמלאן בו חוזר הבמאי לאזור המתח והעל טבעי שהוא פועל בו בהצלחה. "ספליט" כבש את ראש טבלת שוברי הקופות עם צאתו עם הכנסות של מעל 40 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון. שאמלאן סיפר כי לעומת שאר סרטיו האחרונים, הרעיון לסרט הזה הגיע מתוך סקרנות טהורה. כתוצאה מההצלחה שלו, נשארה גם בקרבנו הסקרנות האם הסרטים האחרונים יחזירו את הקריירה של שאמלאן למסלולה או שהם רק קרן של אור בדרך להמשך ההידרדרות של הבמאי.

מתן שאווטר יניב - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
1 סיינס "ככה ככה"? HELL NO! אני התחלתי לשים לב ליצירות של שאמאלאן רק אחרי שראיתי את סיינס, שלדעתי הוא סרט מדהים, יותר כייפי לצפייה מהחוש השישי. בסיינס יש אווירה מותחת מהתחלה עד הסוף, החוש השישי הוא יותר דרמה פסיכולוגית... ככה שקצת קשה לקטרג אותו. ראיתי את סיינס 3 פעמים בקולנוע ואני עדיין חושב שזה הסרט הכי טוב של שאמאלאן עד היום, לא סתם הוא היה הצלחה ענקית. מבחינתי, ההידרדרות האמיתית התחילה ... אלון (31) | 07/02/2017 10:42:00
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון 2017
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Wonder1פלאציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.4
Only the Brave2רק האמיציםציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 4.0
Maktoub3מכתובציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.0
Thor Ragnarok4תור: ראגנארוקציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.6
American Assassin5מתנקש אמריקאיציון גולשים10 / 8.5
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט