חדשות סרטים

הגרמנים באים: הסרטים הגדולים תוצרת גרמניה

מאת: |
הגרמנים באים: הסרטים הגדולים תוצרת גרמניה
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
גרמניה היא מדינה בעלת היסטוריה קשה ומורכבת. הקולנוע הגרמני בהתאם עבר תהפוכות מהפריחה בשנות הרפובליקה, הדעיכה בזמן השלטון הנאצי ובריחה של אמנים מהמדינה ועד הניסיון להתמודדות עם העבר הנוראי ותוצאות המלחמה. לכבוד צאתו של "טוני ארדמן" על מסכי ארצנו, הנה חמש המלצות ממיטב הקולנוע הגרמני
הקבינט של ד"ר קליגרי (1920)

קלאסיקה, לא רק של קולנוע גרמני אלא של קולנוע בכלל. סרט האימה האילם שביים בשנת 1920 רוברט ויין על פי תסריט מקורי של האנס ינוביץ וקרל מאייר נודע כיצירה שהגדירה את תנועת הקולנוע האקספרסיוניסטי בגרמניה ואף הוקרנה ברחבי העולם, למרות המגבלות שהוטלו על ייבוא סרטים מהמדינה בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

פרנסיס (פרידריך פהר) מגולל את סיפורו המשונה שנפתח במות ידידו אלן (האנס היינריך פון טוורדווסקי), לאחר צפייה במופע של ד"ר קליגרי (וורנר קראוס) המהפנט. אכול צער מחליט פרנסיס לחקור את המקרה יחד עם אהובתו ג'יין (ליל דאגובר). מה שהם לא יודעים הוא שמאחורי המעשה עומד הד"ר המטורף המשתמש בעוזרו הסהרורי סזאר (קונרד ווידט) על מנת לבצע שורת מעשי רצח. סוף הסרט חוזר לסיפור המסגרת ולפרנסיס במה שהוא כנראה אחד מסיומי הטוויסט הראשונים בתולדות הקולנוע.

"הקבינט של ד"ר קליגרי" מתהדר בסגנון ויזואלי ייחודי עם צללים כבדים ותפאורה מעוותת שנראית כאילו לקוחה מתוך הזיה. אך למרות הפנטזיה היצירה נועדה להיות סימבולית למציאות הקשה בה חיו הכותבים. קליגרי מסמל סמכות דומיננטית וחסרת היגיון וסזאר מסמל את האדם הפשוט שהופך לחייל המציית באופן עיוור ומתוכנת להרוג - דברים להם היו עדים ינוביץ ומאייר כאזרחים גרמנים בזמן המלחמה.

למרבה האירוניה דווקא סיפור המסגרת והסוף המפתיע, שניים מהאלמנטים הידועים ביותר בסרט, חותרים תחת המסר החבוי בו ומחלישים אותו. אלו היו שינויים להם התנגדו הכותבים אך הוכנסו ע"י ויין. אל תטעו, גם עם המסר המבולבל ו-93 (!) השנים שחלפו מאז צאתו, ד"ר קליגרי הוא עדיין אחד הסרטים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה. צפיית חובה לכל חובב קולנוע אמיתי.



הרפתקאותיו של הנסיך אחמד (1926)

על אף מורשת קולנועית עשירה, גרמניה אינה ידועה כמעוז אנימציה ועדיין היא ביתו של סרט האנימציה באורך מלא הישן ביותר ששרד. סיפור האגדה האילם של לוטה רייניגר משנת 1926 מבוסס על סיפורי אלף לילה ולילה ונעשה כולו בהנפשה של צלליות קרטון בטכניקה מיוחדת פרי המצאתה. באמצעותה הצליחה ליצור את אחת מיצירות המופת של עולם האנימציה.

היה היה פעם מכשף מרושע שזימן בכוחותיו סוס קסום מעופף. הוא הציג את החיה בפני הח'ליף שהציע לקנותה, אך המכשף סירב לכל סכום ורצה רק את ידה של הנסיכה בתמורה. אחיה, הנסיך אחמד, התנגד לשידוך אולם נפל במלכודת כששכנע אותו המכשף לעלות על גב הסוס שהמריא מעלה לשמיים. כשהבין לבסוף כיצד לגרום לחיה לנחות (לסוס יש ידית המראה בראש וידית נחיתה בחלק האחורי) הוא כבר היה רחוק מאוד מארצו. גיבורנו לא אמר נואש ויצא להרפתקה מסחררת כשבדרך התאהב בנסיכה יפה, פגש במכשפה שעזרה לו ואף מצא את אלאדין ומנורת הקסמים שלו. כל זאת כשמעבר לכל פינה ארב המכשף הערמומי. מגזרות הקרטון של רייניגר מפורטות ומורכבות להדהים ומרהיבות במיוחד בתנועה ובסצנות שינוי הצורה הרבות כמו בסצנת הקרב בין המכשפים. בהתחשב ברמת השאפתנות של הפרויקט לא מפתיע שלקח לבמאית שלוש שנים להנפיש את כולו. השקעה גדולה אך בהחלט שווה את הזמן.



(M (1931

יצירה גדולה מאחד הבמאים הגדולים בתולדות הקולנוע. פריץ לאנג הספיק במהלך הקריירה הענפה שלו ליצור לא מעט סרטים אייקונים כמו יצירת המד"ב "מטרופוליס". "M" משנת 1931 הוא אחד מאותם הסרטים ובין האחרונים אותם יצר לאנג על אדמת מולדתו, לפני שהיגר לארה"ב בשנת 1934 בעקבות עליית הנאצים לשלטון.

חייהם של תושבי ברלין מתהפכים מקצה לקצה כשרוצח סדרתי מטיל אימה על ילדי העיר. לאחר רצח הילדה האחרונה פוצחת המשטרה בחקירה נרחבת ומארגנת פשיטות על בסיס קבוע. הלחץ ההולך והגובר מוציא משלוותם את פושעי העיר שמחליטים לקחת את החוק לידיים. חמישה מראשי הפשע מארגנים את כל קבצני העיר לרשת מעקב ומודיעין שמטרתה ללכוד את המפלצת. המאמץ משתלם כשהחשוד מזוהה ומסומן באות M - Murderer- רוצח.

M"" הוא סרטו המדבר הראשון של לאנג ותפקידו פורץ הדרך של פיטר לור בתור הרוצח. לור מנצל כל שנייה בה הוא מופיע על המסך ומספק הופעה מהפנטת ומזעזעת כאחת. למעשה כל הקאסט מספק הופעה נהדרת בסרט העוסק בנושאים שייחשבו קשים גם כיום ועל אחת כמה וכמה בשנות ה-30 של המאה שעברה.

לאנג לא חסך בביקורת, בין אם על חוסר השגחה של הורים על ילדיהם ובין אם על מוסריות החוק והענישה. הסצנה בה ניצב הרוצח מול 'בית משפט' בו הקהל, השופט, העדים, התביעה וההגנה כולם פושעים, עבריינים וקבצנים הפועלים על דעת עצמם מהדהדת כיום כפי שהייתה אז. אכן ""M הוא לא מסוג הסרטים ששוכחים ובכנות, אני לא חושבת שתרצו.



תוף הפח (1979)

מבין כל הסרטים ברשימה שלפניכם זה כנראה המשונה ביותר. בשנת 1979 יצא לאקרנים "תוף הפח" בבימויו של וולקר שולונדורף, המבוסס על רומן באותו השם מאת גינטר גראס משנת 1959. הסרט מגולל את קורותיו יוצאות הדופן של אוסקר (דיוויד בנט), ילד חכם להפליא שנולד בשנת 1927 להורים ממוצא פולני וגרמני. ביום הולדתו השלישי הוא מקבל החלטה שתשנה את חייו, כיוון שהמבוגרים מתנהגים בטיפשות הוא מסרב להתבגר ומפסיק לגדול. כך נשאר אוסקר ילד קטן שמנגן ללא הרף בתוף הפח אותו קיבל במתנה. אולם האנשים והסביבה משתנים, הנאצים עולים לשלטון והמתח בין האוכלוסייה הפולנית לגרמנית מתגבר. אוסקר הקטן נותר להתבונן מהצד.
"תוף הפח" הינו אלגוריה ואין לקחת אותו באופן מילולי, אבל מה הוא מנסה לומר? זה כבר תלוי בנקודת המבט. אוסקר יכול להיות דימוי לתמימות המנסה לשרוד בעולם מטורף או אדם עצל המעדיף להתלונן, אך לא לעשות דבר כדי לשפר את המצב ובכך משאיר את עצמו קטן וחלש. אוסקר עצמו מודה בפני מנהל להקת גמדים בקרקס שהוא מעדיף לשבת ולצפות מהקהל במקום להיות חלק מהמופע.

לא משנה איך תבחרו להסתכל על יצירתו של שולונדורף לא מדובר בצפייה פשוטה. על אף שהעלילה מוצגת מנקודת מבטו של 'ילד' חלק גדול מהסרט לא מתאים לצפייה של ילדים כלל. בין אם מדובר בזוועות המלחמה או בנער הנראה בן שלוש בלבד, אך מפתח עניין במין השני. בין מלחמה לאהבה לאווילותם של אנשים, אוסקר אולי לא רוצה לגדול אבל גם לא יכול להישאר תמים לעד.



חיים של אחרים (2006)

המציאות עולה לרוב על כל דמיון, אך לעיתים נפגשים השניים ליצירת אומנות אחת. זה המקרה בסרטו של פלוריאן הנקל פון דונרסמרק משנת 2006. בשנת 1984 ברפובליקה המזרח גרמנית ויסלר (אולריך מואה), קצין בכיר בשטאזי (המשטרה החשאית), מקבל משימה לרגל אחר המחזאי גאורג דריימן (סבסטיאן קוך) וחברתו השחקנית כריסטה-מריה (מרטינה גדק). על אף המקצוענות קרת הרוח והאכזרית לעיתים מוצא את עצמו ויסלר נשאב אל תוך חייהם של הזוג. כך כשהוא חבוי בחדר עלוב, מוקף בציוד ריגול ומאזין לכל הנעשה בדירת השניים מגלה הקצין הקר עולם חדש.

דונרסמרק מעולם לא חי ברפובליקה המזרח גרמנית והיה בן 16 בלבד כשנפלה החומה. על כן מפתיע עד כמה תיאור האווירה והסביבה במדינה הקומוניסטית החשאית בסרט אותנטי, כפי שמעידים תושבים לשעבר. עד כאן המציאות. באשר לדמיון, טוב, בואו נאמר שסוכן שטאזי אמיתי לא היה יכול לעשות את מה שוויסלר עושה וכנראה אפילו לא היה חושב על כך, מאחר וגם סוכנים היו נתונים תחת פיקוח כבד כמו כל האזרחים.

"חיים של אחרים" הוא דרמה רגישה ומאופקת שמצליחה ליצור מתח ועניין בלי הרבה רעש ומבלי לשעמם גם כשחלק בלתי מבוטל מהזמן אנו צופים במישהו מקשיב באזניות וכותב דו"חות. החוזק האמיתי של הסרט הוא הלב - וזה בדיוק מה שהופך אדם מחייל צייתן ועיוור לאדם טוב.

הלמינה גרופר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
טוני ארדמן (עמוד סרט)
חיים של אחרים (עמוד סרט)
 
חיפוש בארכיון 2018
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Wonder1פלאציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 3.4
Coco2קוקוציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 4.3
Darkest Hour3שעה אפלהציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.5
Ferdinand4פרדיננדציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.5
The Cakemaker5האופה מברליןציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.8
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט