חמישה, כוכבים: הסרטים האהובים על ניצה שאול וערן ריקליס

הבחירות של ניצה שאול

זעקות ולחישות (1972) - "טלטל אותי מאוד, אינגמר ברגמן היה גאון מבחינת המוזיקה שלו. זה סרט של נשים שהיה יוצא דופן וחזק כשהוא יצא, עם מבט כמעט פמיניסטי על אהבה בלי פשרות ונתינה. עורר בי תחושה של צער אינסופי וחוסר אונים. ברגמן היה יוצא דופן ביכולתו כגבר לשרטט דמויות של נשים. יש שם שחקניות מדהימות וכל אחת נתנה את כולה. הוא קיבץ את הגיבורות באותה בועה, בסרט אחד, כך שזה היה מאוד מרגש".

על הסרט: במאה ה- 18, שתי אחיות ועוזרת בית מסורה מטפלות באחותן החולה. דרך "פלאשבקים" של המשתתפות, אנו למדים על צביעות ואהבות חולניות. מועמד באוסקר לסרט הטוב ביותר, דבר נדיר לסרט שוודי זר וזוכה בפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר.

רומא (1972) - "צחקתי בו מהתחלה עד הסוף. לקח עיר ועשה אותה גיבורה של סרט, כמו שרק פליני יכול. יש בו דברים שהנשימה נעתקת מהם פתאום, כמו ציורי פרסקו שנעלמים בגלל אור שנכנס ויש שם סצנה מדהימה של מופע שבו מישהו זורק בוטנים על קרחת של ענק שיושב מקדימה. אדיר".

על הסרט: כנער צעיר, פליני (פיטר גונזלס) עוזב את העיירה האיטלקית הקטנה שלו כדי להגיע לעיר הגדולה של רומא, לחיות בפנסיון ולדבר עם ילידי שנות ה- 30 וה- 40. בסיפור לסירוגין, פליני מבוגר יותר (פדריקו פליני) חוזר לעשות סרט על רומא, לצלם דברים כמו פקקים בקולוסיאום ואת מערכת הרכבת התחתית. באמצעות העריכה, הבמאי פליני משווה את רומא הישנה לחדשה.

הבהלה לזהב (1925) - "אחד הדברים הגאוניים שאי פעם עשו על המסך. הליבה וההתחלה של קולנוע שהוא מצד אחד מעורר רגשות ומותח ומצד שני כל כך ציני ומצליף בחברה. אדיר לראות את הכורים שם, שממש מתפללים למצוא זהב בכל מחיר ויש שם סצנה בלתי נשכחת שצ'רלי מתחפש לתרנגול. נפלא".

על הסרט: היחפן (צ'רלי צ'פלין) נוסע לקחת חלק בבהלה לזהב בקלונדייק. סופת שלג תוקעת אותו בבקתה קטנה עם כורה מחצבים מצליח ועם עריק נמלט. בהמשך הוא מתאהב בבחורה בודדה (ג'ורג'יה הייל).

נשים אוהבות (1969) - "מאוד אהבתי את אוליבר ריד ואלן בייטס, אחד השחקנים הגדולים שאי פעם היו באנגליה. סרט כל כך חזק ומיוחד שביים קן ראסל, שהיה אחד הבמאים היותר שנויים במחלוקת ונועזים. מתעסק במקומות הכי קיצוניים, בקצוות, כמו אהבה ותשוקה בין גברים". על הסרט: חברים קרובים, רופרט (אלן בייטס) וג'רלד (אוליבר ריד) פוצחים ברומנים עם האחיות אורסולה (ג'ני לינדן) וגודרון (גלנדה ג'קסון). לאחר שהזוגות נישאו, הם נוסעים לירח דבש משותף בשווייץ, שם הדברים הופכים למסובכים יותר. רופרט ואורסולה נחושים בדעתם להישאר נאמנים זה לזה, בעוד ג'ראלד וגורדון פונים לבגידה ולחקירה מינית. גלנדה ג'קסון זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

ימים ברקיע (1978) - "בדומה לסרטים קודמים שציינתי, גם סרט זה השפיע עליי בצעירותי וליווה אותי מהמקום העמוק ביותר במשך כל חיי. נשאר לי טעם מהז'אנר הזה שהיה עבורי טריגר ליצירה, מניע להבין תקופה מסוימת וסגנונות של משחק. בסרט, אהבתי לראות את המקום שבו אנשים נלחמים באיתני הטבע ועל האהבה שלהם בינם לבין עצמם. אהבתי את הבימוי והארט של הסרט. מאוד מיוחד. טרנס מאליק הוא אחד הבמאים הגדולים, מי שהצליח לעבוד איתו מעורר קנאה. הסרטים שעליהם דיברתי נוצרו לפני עידן הטלוויזיה וזה כל כך ניכר ומשמעותי, שאין לתאר כמה שהקצב היום שונה לחלוטין. לא רק בדרמה, גם בסרטי קומדיה מפעם, היו נותנים לך זמן להכיר את הדמויות".

על הסרט: בשנת 1916, פועל תעשייה (ריצ'רד גיר), אהובתו המתחזה לאחותו ואחותו הקטנה, נמלטים משיקגו אל שדות החיטה בטקסס. בעל חווה עשיר (סם שפרד) מתאהב באהובתו של הגיבור והיא מצידה מסכימה להינשא לו בידיעה שהוא נוטה למות. כך יוכלו שלושתם לרשת את החווה. התכנון הזה מוביל, כמובן, לתוצאות טרגיות. זוכה פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר.

הבחירות של ערן ריקליס

האשליה הגדולה (1937) – "בגלל החמלה, האנושיות, ז׳אן גאבן המופלא ובגלל סצינת מעבר הגבול המופתית בסוף הסרט".

על הסרט: נחשב לסרטו הגדול ביותר של המאסטר הצרפתי זא'ן רנואר, זוכה פסטיבל ונציה והסרט הראשון בשפה זרה שהיה מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר. סיפורם של שני טייסים צרפתים שנופלים בשבי הגרמני במלחמת העולם הראשונה וסיפור הימלטותם ממחנה השבויים.

מראה (1975) - "בגלל השליטה המזהירה בזרם התודעה והביטוי הקולנועי שלה, בגלל הזכרונות האישיים שהופכים לקולקטיביים ובזכות האמא". על הסרט: הבמאי אנדריי טרקובסקי מצליח להעביר את ההיסטוריה של ברית המועצות דרך זיכרונותיו האישיים. הסרט בנוי מאפיזודות המשלבות זיכרונות, חלומות וקטעים תיעודיים ומשלב את הפרטי עם האוניברסלי.

ידיד אמריקאי (1977) – "בגלל התחכום הפשוט, ברונו גנץ ודניס הופר ובגלל הצילום המופלא של רובי מולר".

על הסרט: ניאו-נואר בבימויו של הבמאי הגרמני וים ונדרס המבוסס על הספר "המשחק של ריפלי". סוחר אמנות מזויפת מתחבר עם ממסגר תמונות שהופך למתנקש.

רחובות זועמים (1973) – "בגלל האותנטיות והרעננות הראשונית, בגלל הארווי קייטל ודה נירו ובגלל השליטה בשפה הקולנועית".

על הסרט: מסרטיו הראשונים והחשובים ביותר של מרטין סקורסזה ומגדולי הסרטים של שנות ה-70. סיפורו של צ'רלי (הרווי קייטל), עבריין חלקלק שמנסה להצליח אבל אהבתו לתרזה האפילפטית ונאמנותו לבן דודה המופרע ג'וני (רוברט דה- נירו, בתחילת שיתוף הפעולה הפורה שלו עם סקורסזה) מפריעים לו בדרכו.

רסיסי חיים (1970) – "כי בגיל 16 חשבתי שזה סרט מושלם. ושג׳ק ניקולסון מושלם ובגלל החמישה קטעים הקלים לפסנתר Five Easy Pieces "

על הסרט: סרטו של בוב רפלסון בכיכובו של ג'ק ניקולסון. סיפורו של רוברט דופי, העובד כפועל פשוט בשדה קידוח נפט למרות השתייכותו למשפחה מן המעמד הגבוה. בובי יוצא למסע של התמודדות עם הדברים המפריעים לו בעולם החיצון ובתוכו פנימה.