10 סצנות האקשן הגדולות של 2003

2003 הייתה שנה גדושה באלימות על המסך. מאבקי כוח ויוקרה. אולם, מתוך שלל סצנות היריות והמרדפים, רק חלק קטן יישאר בזכרונם של צופי הקולנוע. להלן 10 קטעי האקשן שעשו לסער ורדי את שנת 2003.

10. הענק: ברוס באנר, המדען המופנם שגדל לממדי ענק לאחר התקף עצבים נוסף (ונראה קצת כמו גולום על מנה מוגדלת של תרד), משתחרר מידיהם של מדעני צבא ארה"ב, בדרכו אל החופש הנכסף. תוך כדי מנוסתו, הוא מרים טנק במשקל טון ומסובב אותו בתנועת לולאה באוויר כאילו היה מדובר בצעצוע מפלסטיק. אחר כך הוא דופק כמה ניתורים עצבניים באוויר ונעלם לתוך האופק. לו רק הסרט כולו היה מסעיר ומלהיב כמו הסצנה הזו...

9. אדון ומפקד – הצד הרחוק של העולם: ספינת הקרב הכבירה של ראסל קרואו ואנשי צוותו מתכננת אמבוש לספינת הרפאים של הצרפתים, נקמה על אובדן חיי האדם שגרמו הצרפתים לצוות הספינה של הבריטים. ראסל בתפקיד קפטן ג'ק הכל-יכול ממנה את הילד האמיץ בלייקני קטוע היד לפקד על החזית, בעוד הוא פולש במלוא עוז והדר אל ירכתי ספינת האויב יחד עם קומץ גיבורים נחושים מאנשי צוותו. מה שנראה כסצנת הניצחון הסוחפת של הסרט מתהפך, עם זאת, בכמה דקות אחרונות, והופך את חווית הצפייה בסרט למסעירה פי כמה!

8. מטריקס רבולושנס: הקרב האחרון לשחרורה של ציון הנצורה נערך במעמקי האדמה. בעוד ניו נמצא אי-שם בדרכו לדבר עם מנהיג המכונות, מורפיוס וניובי עושים דרכם לעבר העיר בין צינורות חשמליים ומרתפי ביוב מסוכנים. בהיעדרם, גורל המערכה נופל על אומץ ליבן של שתי נשים שפוגעות במוקדי הכוח של המכונות, קפטן נחוש במיוחד שמנהיג צבא של מכונות הרג היישר אל לבם של מקדחי המכונות ונער אחד שמקריב הכול כדי להשאיר את הדלת הראשית לעיר חסומה בפני האויב; באחת מסצנות הקרב המושקעות והראויות ביותר שניצפו על המסך מזה זמן רב.7. המרדף: The Rock ושון וויליאם סקוט תקועים בג'ונגלים של האמזונס לצדה של לוחמת חופש נאה במיוחד (השחקנית העולה רוסריו דוסון). האחד רק רוצה לחזור הביתה בחתיכה אחת, האחר מחפש אחר פריט ארכיאולוגי שיביא לו את התהילה. כעת הם מוצאים עצמם לכודים במנהרה מלאת חידות בנות מאות שנים, כאשר כל תנועה לא נכונה עלולה לגרום למותם בטרם עת. הקלילות של הסרט לצד צילומי הנוף המרהיבים והאקשן הבלתי-פוסק הופכים את הסרט הזה, והסצנה האינדיאנה-גו'נסית הזו במיוחד, לאחת ההפתעות היותר נעימות של השנה החולפת בקולנוע.

6. שליחות קטלנית 3: שוורצנגר מגיח בפעם האחרונה למסכי הקולנוע בתפקיד חייו, רגע לפני שהוא מזדכה על ציוד ההרג בבקו"מ של הוליווד ופורש לעסקי הפוליטיקה (שיחסית לאיפה שארני בילה בסרטיו נראים פתאום מאוד שלווים). רגע לפני יום הדין, הסרט נפתח בסצנת מרדף ארוכה ועוצרת נשימה, במהלכה המחסלת היפהפיה (אך רעה במיוחד) מרימה את גיבורינו על מנוף ומנגחת אותו על כמה וכמה בניינים, ובסופה נתקע עוגן חזק במיוחד בלב האספלט האמריקאי וגורם לנזק והרס בל יתואר. מי אמר שגברים מזדקנים לא יודעים לכייף?

5. הג'וב האיטלקי: גם ממרחק של זמן, הסרט הזה נראה כמו פנינה משויפת היטב, שנוצצת למרחקי מרחקים. השילוב של מכוניות מיני מיינור מלאות תזזית עם אוצר שנגנב מגנב הרודף אחרי חבורת הפושעים האופטימיים שלנו ברחבי רחובות לוס אנג'לס הפקוקים פשוט נראה טוב מכדי להיות אמיתי. בייחוד כשמי שגורם לאותו פקק הוא נאפסטר, אחד הגיבורים היותר סימפטיים של הסרט (השחקן שמגלם אותו, סת' גרין, ודאי זכור לרובכם מתפקידו כבן של ד"ר אוויל בסרטי אוסטין פאוורס), שמראה לאדווארד נורטון ואנשיו בדיוק מאיפה משתין הדג...

4. בחורים רעים 2: וויל סמית' ומרטין לורנס הם ללא ספק צמד השוטרים המופרע ביותר שהבד ספג אי פעם. הם לא דופקים חשבון לאיש, אומרים מה שהם חושבים ועושים את מה שהם אומרים. למרות שהסרט עצמו מתקשה להתעלות מעל עצמו ונגרר הרבה מעבר לזמן המבוקש, סצנת המרדף שבתחילתו הייתה ונשארה אחת מסצנות האקשן המשעשעות יותר שנצפו על הבד השנה. רק לראות את המבטים על פרצופיהם של חברי הצמד הנמרץ, כשהם מתחמקים מעשרות מכוניות שמונחתות עליהם ממשאית גרר, תוך כדי מרדף אחרי מבריחי סמים מסוכנים; ובכן, זה בהחלט שווה את הכול (בייחוד השלב בו הם מתחמקים באלגנטיות מסירה שמונחתת עליהם יש מאין).

3. שטח פתוח: קווין קוסטנר ידע הרבה כשלונות קולנועיים בשנים האחרונות, חלקם צורמים במיוחד ('הדוור', 'עולם המים'). השנה הוא חזר עם מערבון מצליח לכפר על כל זה. 'שטח פתוח' הוא מאותם סרטים ארוכים ויפים שבונים את עצמם בהדרגתיות לקראת הסוף האולטימטיבי. והפעם, במערבון כמו במערבון. קוסטנר ועמיתו רוברט דובאל נשבעו לנקום את מות חברם בידי רודן שמטיל את אימתו על כפר אמריקאי קטן במאה ה-19. בסיום, הם מתמודדים במו ידיהם מול עדר של בריונים, תושבי העיירה מביטים בהשתאות בנעשה ומקפידים לשמור על מרחק בטוח, וכמו תמיד הבחורה נתקעת באמצע כשהכי לא צריך. אח, היכן ישנם עוד סרטים כמו הסרט הזה?

2. מטריקס רילודד: ניאו סיים את פגישתו עם הנביאה, אך נראה כי עסקיו בתוך המטריקס טרם נסתיימו. הסוכן המרושע סמית' מגיח מתוך האפילה, וכמו וירוס מתוזמן היטב הוא משכפל את עצמו לדעת. ניאו לא מוותר. הוא מגייס לעזרתו את כל יכולותיו בתחום אומנויות הלחימה ופוצח בקרב אחד על אחד (בחזקת כמה עשרות אלפים) אל מול הארכי אויב הגדול ביותר בקולנוע של שנות האלפיים. משהו כמו עשר דקות נמשך הקרב פוער הפיות הזה, ובסופו ניאו פשוט רוקע ברגלו על הקרקע ומתעופף אל המרחקים. נו, חוכמה גדולה, למה הוא לא עשה את זה קודם? האמת, טוב שכך. לו היה עושה זאת היו חוסכים לנו מפיקי הסרט את אחד השימושים היותר חכמים בטכנולוגיית מחשב שקיימים, שמעמיד גם את אפקט 'זמן הקליע' בצל כבד ביותר...

1. להרוג את ביל – פרק 1: אם ככה נראה הפרק הראשון של הסדרה, אני מוכן לעוד רבים כאלו. קוונטין טרנטינו יצר קלאסיקה קולנועית נוספת במו ידיו. הפסקול, ההמחזה הסוריאליסטית של המוות, קטעי האנימה מעוררי ההערכה; הכול נרקם יחד לכדי סרט המחווה והפולחן האולטימטיבי לסרטי הקונג-פו של פעם. ללא ספק השנה שלטו סצנות הקרב בהם הצליחו אדם אחד או שניים לחסל כמות מרשימה של כוחות אויב במו ידיהם (ע"ע מקומות 1-3). אולם הפעם, כשלצידה כמויות בלתי יאומנות של דם ואיברים כרותים, מצליחה אומה תורמן לעשות את הבלתי-אפשרי ומביסה בגפה 88 לוחמי יאקוזה צמאי מוות. לא, רגע, בעצם מדובר ב-87. את האחרון היא משחררת לדרכו אחרי חבטות אמהיות על ישבנו לצד הטפת מוסר שזה מה שקורה למי שמצטרף ליאקוזה. ללא ספק, קולנוע במיטבו.