Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: סיפורי דגים

בימים אלו מוקרן בבתי הקולנוע אחד הסרטים המקסימים של השנה, "סיפורי דגים". את הסרט ביים טים ברטון אחד הבמאים המקוריים של השנים האחרונות שידוע בחוש הויזואלי המאוד מפותח וקצת ביזארי שלו. ברטון הוא זה שהביא בהצלחה רבה לקולנוע את שני סרטי "באטמן" הראשונים. הוא שיתף פעולה עם ג'וני דף שלוש פעמים (המספריים של אדוארד, אד ווד, סליפי הולו) ולאחרונה הביא למסך גרסה מעודכנת לסרט המדע בדיוני הקלאסי, "כוכב הקופים". "סיפורי דגים" בכיכובם של אלברט פיני, יואן מגרגור, ג'סיקה לאנג ודני דה ויטו היא אגדה קסומה המתארת מערכת יחסים בין אב הנוטה למות לבנו שנוטר לו טינה על כך שבמשך כל חייו סיפר לו סיפורי אגדות במקום את האמת. אלון רוזנבלום ויאיר הוכנר, מבקרי הקולנוע של אתר "סרט", ראו והתלהבו.אלון רוזנבלום כתב:
טים ברטון, שהפך לא מזמן לאבא, עובר כנראה את משבר ההתבגרות שעבר סטיבן שפילברג בתחילת שנות התשעים. אולם בניגוד לספילברג, שנפל קורבן לקיטשיות ורגשנות ייתר. ברטון מתמודד עם הליך ההתבגרות הזו בצורה מלאת דמיון.
בהסתכלות מעמיקה יותר, מעלה הסרט כמה שאלות פילוסופיות חשובות על המציאות ועל הדרך שבה אנו תופסים אותה. בהסתכלות רגילה זהו סרט מקסים וקסום שיצליח לרגש גם את הקשוח שבין צופי ומבקרי הקולנוע.
אלברט פיני הוא אחד השחקנים הטובים שיש וכאן הוא מוכיח את זה שוב. קשה שלא להתאהב בו, בסיפורים שלו, ובמציאות האלטרנטיבית שיצר. יואן מגרגור, שמגלם את פיני הצעיר, חביב כרגיל. טוב לראות את ג'סיקה לאנג, למרות שהיא לא מופיעה להרבה זמן והלנה בונהם קרטר, שחולקת את מיטתו של הבמאי, נותנת כאן את אחת ההופעות הטובות (אם כי הקצרות) של הקריירה שלה. תוסיפו לכל אלו את המוסיקה הנפלאה של דני אלפמן ויש לכם סרט שהוא כמעט מושלם.
"סיפורי דגים" הוא אגדה קסומה ואינטיליגנטית על מהותה של המציאות והדרך שבה אנו תופסים אותה. זהו ללא ספק סרטו המרגש ביותר של טים ברטון. הכינו את הממחטות וגשו בהמוניכם לקופות הקולנוע. מומלץ בחום.

יאיר הוכנר כתב:
ברטון הוא אולי הבמאי האמריקני היחיד שלאורך עשרים שנות קריירה עדיין משאיר חותם אישי בכל סרט וסרט. לצד המראה הויזואלי הייחודי שלו במרבית סרטיו, (מלבד החידוש הכושל ל"כוכב הקופים"), עלילות סרטיו בדרך כלל אפלות ומשלבת הומור שחור בשפע.
עלילותיו האגדתיות של האב נפרשות בעולם סוריאליסטי, כאשר הוא משלב בסיפוריו ענקים, גמדים, מכשפה עם עין זכוכית ודג ענק. את אדוארד הצעיר מגלם יואן מקגרגור שחווה שלל הרפתקאות סביב העולם ובחזרה. אבל לא הכל נראה מתוק ומושלם, ארה"ב שמוצגת בסרט היא מקום מתוק מדי, מתוק עד כדי גועל, העיירה האמריקאית המושלמת שלתוכה נקלע גיבור הסרט, נראית כמו בית משוגעים על פרוזאק. גם באמריקה "המושלמת" שמציג ברטון יש משהו מאד לא בריא.
קל להבין מדוע ברטון התחבר לעולם המופלא שיצר דניאל וואלאס בספרו. כנראה שמנקודת המבט של ברטון זהו סרטו האישי והמרגש ביותר שעשה עד כה. למרות שהחתום מטה נסחף לתוך העולם הקסום והמופלא של הסרט, הוא עדיין מעדיף את הסרטים האפלים יותר של ברטון, "באטמן חוזר", "אד ווד" ו"סליפי הולו". למי שמתגעגע ל-"המספריים של אדוארד", כדאי מאד להתמכר לסיפורים ב"סיפורי דגים".
את הביקורות המלאות ניתן לקרוא באגף הביקורות.