Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה

ביום חמישי הקרוב ייפתח בפעם ה- 20 פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה. במסגרת הפסטיבל יוקרנו למעלה מ- 150 סרטים, עלילתיים, דוקומנטריים, סרטי אנימציה ואפילו סרטי סטודנטים. סרט הפתיחה של הפסטיבל הוא "למצוא את ארץ לעולם לא", סרט מקסים שביים מארק פורסטר שביים את "מונסטר בול". בסרט משחקים ג'וני דפ (נפלא כתמיד) וקייט וינסלט והוא מביא את סיפור חייו של ג'יימס בארי שכתב ת " פיטר פן".

עוד במהלך הפסטיבל יוקרנו לא מעט סרטים הוליוודיים מסקרנים כמו "המועמד ממנצ'וריה", גרסה מחודשת לסרט קלאסי, אז שיחק שם פרנק סינטרה, היום מחליף אותו דנזל וושינגטון. עוד משחקים בסרט, מריל סטריפ, ליב שרייבר, ג'ון וויט וברונו גאנץ, ביים ג'ונתן דמי (שתיקת הכבשים).

"לילה ויום" הוא סיפר חייו של המלחין קול פורטר, עם קווין קליין (שעושה תפקיד שראוי לאוסקר) ואשלי ג'אד.

דן רונן צפה בכמה מהסרטים שלא יגיעו להקרנות מסחריות בבתי הקולנוע בארץ והנה המלצותיו (וגם אזהרותיו):השומרונית
סרטו החדש של הבמאי הקוריאני קים קי דוק מספר על יאו-ג'ין, נערה צעירה שמארגנת לחברתה מפגשי מין עם גברים מבוגרים תמורת תשלום. באחד הימים היא לא שמה לב לכך שהמשטרה, העוקבת אחר זונות קטינות, מגיעה לעצור את חברתה, שבורחת ונפצעת קשה. מכאן מתפתח סיפור עצוב ויפה על התבגרות, מין ומשפחה, שנפרס באיטיות ונשאר מרתק לכל אורכו. התפניות בסיפור וסגנון הבימוי של קים קי דוק שנע בין חספוס של מצלמות כתף לבין שוטים מסוגננים ומעוצבים ומשאיר אותנו מסוקרנים בנוגע לגורלה של יאו-ג'ין עד הסוף. "השומרונית", שזכה בפרס "דב הכסף" בפסטיבל ברלין האחרון, מוכיח שוב שהקולנוע המעניין ביותר של השנים האחרונות נעשה בקוריאה, וקרוב לוודאי יהפוך לאחד הסרטים המדוברים יותר בחיפה. לגמרי בצדק.

1/10/2004, 12:30- רפפורט
3/10/2004, 24:000 - סינמטק
7/10/2004, 17:30 - פנורמה 2

שבעה צעדים
דה-סו מוצא עצמו כלוא בחדר. מי כלא אותו ולמה - זאת הוא לא יודע. הוא עד לשינויים ולחדשות דרך הטלויזיה שבחדרו, ממנה הוא למד שהוא גם חשוד ברצח אשתו וכשהוא משתחרר במפתיע, כעבור 15 שנה, הוא מחליט לצאת למסע חיפוש ונקמה באדם שכלא אותו. סרטו החדש של פארק צ'ן וואק, שזכה בפרס הגדול בפסטיבל קאן האחרון, הוא הרבה יותר מסרט נקמה והוא דן בצורה מרתקת בשאלות של מוסר, טוב, רע, אחווה, אהבה ואנושיות. זהו סרט לא קל, עשוי בצורה מדהימה שמזכירה את הכוח והאפשרויות הבלעדיות של הקולנוע על פני אומנויות אחרות ולא יעזוב אתכם גם אחרי הצפייה. אל תתנו לאלימות שבסרט להרתיע אתכם מלראות את אחד הסרטים הטובים ביותר שיוקרנו בפסטיבל.

2/10/2004 - 23:00, אודיטוריום.
5/10/2004 - 21:30, אולם רפפורט.

הסיפור של מארי וז'וליאן
סרטו החדש של הבמאי הצרפתי הוותיק ז'אק ריווט, מיוצרי "הגל החדש", מעורר על פני השטח סקרנות עם תקציר עלילה שנשמע מבטיח ומערב ענייני סחיטה, אהבה וסודות, אבל כנראה שכדי ליהנות באופן מוחלט מהסרט צריך ללכת לקראתו הרבה, אולי אפילו יותר מדי. ז'וליאן הוא מתקן שעונים שסוחט כספית בחורה הסוחרת בבדים סינים מזויפים. במקביל הוא נסחף לסיפור אהבה עם צעירה מתוסבכת (עמנואל באר המדהימה ביופייה) ו... זהו בעצם. הסרט נע בעצלתיים בתיאור חייהם של הזוג, הבעיות שהם נתקלים בהן והמשך פרשת הסחיטה בצורה איטית ביותר. ריווט שומר על מבנה קאמרי מאוד, ומצלם את רוב הסרט בתוך ביתם של מארי וז'וליאן. גם בצילומי החוץ קיימת הרגשה של ניתוק מהעולם החיצון (רחובות ריקים בד"כ) ובכלל - הרגשה של ניתוק רגשי של הדמויות אחת מהשניה שמוביל לניתוק רגשי שלנו מהן. אם אתם לא אוהבים סרטים איטיים שלא קורה בהם הרבה, אל תלכו לסרט הזה. אבל אם אתם אוהבים סרטים כאלה, אולי תאהבו את הסרט, שעל אף שהוא לא מהטובים של ריווט, יש בו לעתים כמה רעיונות או סצינות יפות באמת, שיכולות להיות שוות את המאמץ עבורכם.

2/10/2004 - 12:00, פנורמה 1.
4/10/2004 - 19:00, פנורמה 1.

סינדרום ירושלים

סרטם של יעקב ודומיניק סדלר הוא לא בדיוק סרט עלילתי, אך גם לא בדיוק דוקומנטרי ו"ניסוני" תהיה אולי ההגדרה המתאימה ביותר. הסרט עוקב אחרי בוזידר אליץ', שחקן קרואטי מפורסם ממוצא יהודי שחברתו נהרגת בפיגוע בירושלים. מתוסכל, אליץ' מגיע לארץ הקודש כדי לענות על מספר שאלות הטורדות את מנוחתו כמו מהו תפקיד האמן והאמנות בתקופת מלחמה ולמה יש כל-כך הרבה אלימות וחוסר צדק בעולם. לשם כך אליץ' מתחיל לראיין בסרט דמויות חשובות מעולם הדת והתרבות כמו הרב הראשי של חיפה, נציג הדת האיסלאמית בהר הבית, מדריך הטיולים ז'אק פדבה והשחקנים מרטין שין, מקולי קלקין, שרלוט ראמפלינג, קלרה כורי ומילי אביטל שלנו. הבעיה היא שלאף אחד מהם אין שום דבר חכם או חשוב להגיד והם כולם ממחזרים קלישאות ישנות בנושא דת ומשמעות החיים (דברים בסגנון "חיים חשובים יותר מהמוות" וכד'). בנוסף, קטעי הראיונות מלווים בקטעי ארכיון של תמונות מפיגועים ותמונות מבוימות המראות את אליץ' הולך ברחובות ירושלים, ניו יורק ולוס אנג'לס לאורך כל הסרט בפרצוף מגוחך של קדוש מעונה, מיוסר מהשאלות הקשות שלהן לא מצא מענה. אחרי 86 דקות מייגעות, הרשו לי לומר לכם שאתם לא רוצים להשתתף בניסוי.

2/10/2004 - 21:00, מוזיאון טיקוטין.
6/10/2004 - 16:00, סינמטק.

בודד
סרטו הראשון של האיטלקי סבריו קוסטנזה הוא הפקה איטלקית- פלשתינית המספרת את סיפורה של משפחה מהשטחים, אשר ביתה המבודד נמצא במיקום מעולה עבור הצבא הישראלי, שמחליט להחרים את ביתו ולהפוך אותו לנקודת תצפית. אב המשפחה, מוחמד (מוחמד בכרי) מסרב לעזוב מתוך אמונה ועקרונות הדוגלים בדו קיום, מה שמעורר ויכוחים וחיכוכים רבים עם משפחתו ועם המפקד הישראלי (ליאור מילר). הבעיה העיקרית של הסרט היא שהוא כולו מלא בהצגה חד צדדית של הבעיה - הערבים הטובים מול הצבא הישראלי, שחייליו מוצגים באופן סטריאוטיפי. כל ניסיון לפתח את הדמויות וליצור קונפליקטים נוספים נכשל גם הוא מכיוון שההרגשה היא שהעימותים הם אינם בין בני אדם ורגשות, אלא בין רעיונות פוליטיים. קוסטנזה לא מצליח להחדיר מבט שונה וחדש כבמאי זר, והסרט שומר על דעתו החד צדדית והמטרידה שלא מביאה להבנה או הארה כלשהי על המצב בו אנו חיים.

2/10/2004 - 20:00, אולם רפפורט.
5/10/2004 - 16:00, סינמטק.

המסע שלי עם צ'ה גווארה
לצד יציאתו הקרובה של "יומני אופנוע" המספר על המסע שערכו צ'ה גווארה וחברו אלברטו גרנדו ברחבי דרום אמריקה, מוקרן בפסטיבל סרט תיעודי העוקב אחר עשיית הסרט תוך כדי שימת דגש על דמותו של גרנדו, כיום בן 81, שמלווה את צוות הסרט ומספר על המקרים אותם הסרט העלילתי מתעד. זה יכל היה להיות מעניין, אבל סרטו של ג'אני מינה לא מצליח לקחת את החומרים הללו ולבנות מהם סרט שיתמודד עם שאלת התיעוד הקולנועי מול המציאות והזכרון האנושי ונותר ברובו סרט ראיונות יבש למדי, שאולי היה עובד יותר טוב כתוספת ב - DVD מאשר סרט בפסטיבל.

4/10/2004 - 22:00, מוזיאון טיקוטין.