Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: בוליט

"כשקיבלתי את התסריט לא הבנתי אותו בהתחלה" מספר השחקן רוברט ווהן בסרט הדוקומנטרי על חייו של סטיב מקווין "אבל ככל שהמפיקים הציעו לי יותר כסף התסריט הפך לברור יותר" הוא מוסיף בחיוך. "הסתכלתי על התסריט והוא היה איום, כל כך איום שלא האמנתי שבאמת רוצים שאני אביים את זה", מספר הבמאי פיטר ייטס. ווהן וייטס מדברים על מה שהפך לאחד מסרטי הפעולה והמתח הקלאסים של כל הזמנים, "בוליט", בכיכובו של סטיב מקווין. הסרט, שזכה להצלחה קופתית וביקורתית ואפילו היה מועמד לשני אוסקרים (וזכה על העריכה) יצא לאחרונה כחלק מחבילת סרטי סטיב מקווין שהוציאה חברת 'וורנר הום וידיאו'.

"בוליט", שנעשה כמעט לפני ארבעים שנה (בשנת 1968 לייתר דיוק) נראה היום כמו סרט אקספרימנטלי. הרבה מאוד סצינות שהצופה לא מבין למה הם בסרט, שוטים שכביכול לא קשורים לסיפור ונראים כאילו מישהו צילם אותם במצלמה ביתית וסצנות אקשן נטולות מוסיקה בומבסטית לה אנו רגילים בסרטי אקשן הוליוודי. ועדיין, יש משהו רענן, חדשני וכמעט חתרני בשפה הקולנועית שלו.

סטיב מקווין הוא האיש שעמד מאחורי הסרט הזה. הוא זה שזימן את פיטר ייטס, במאי בריטי, לביים את סרטו האמריקאי הראשון והוא זה שדאג לגיוס הכספים. בסרט יש גם את אחד ממרדפי המכוניות המפורסמים בתולדות הקולנוע, מרדף שלא היה בתסריט המקורי אבל הוכנס לשם בזכותו של המפיק ומקווין, חולה מכוניות ומהירות מופרזת ידוע, שאפילו ישב רוב הזמן מאחורי ההגה.פרנק בוליט (מקווין) הוא בלש במשטרת סאן פרנסיסקו שמשימה פשוטה, לשמור על עד מפתח של התובע הכללי, משתבשת ומושכת אותו לעולם של תככים ופוליטיקה.

"בוליט" נעשה בתקופה שבה סטיב מקווין כבר היה כוכב גדול. לצידו מופיעה ז'קלין ביסט, אחת הנשים היפות בקולנוע שמאוחר יותר תשתף פעולה עם הבמאי ייטס בסרט "התהום".

גם אחרי כמעט 40 שנה "בוליט" שומר על רעננות ונראה כי הקדים את זמנו. הסרט מתרחש אומנם באופן הליניארי הקלאסי של סרטים הוליוודים, אבל הסצנות לא מאורגנות בסדר הגיוני אלא ממוקמות כחלקי פאזל שבסופו של דבר מציג תמונה שלמה. זהו אחד הסרטים ההוליוודים הגדולים הראשונים שצולם כולו באתרי צילום (הידועים בשם לוקיישנים) ולא בתוך אולפן. הבמאי פיטר ייטס העביר את התסריט מלוס אנג'לס ומיקם אותו בסאן פרנסיסקו.

ייטס ומקווין הקפידו שהכל ייראה אמיתי, כבר בשלב ההכנות לצילומים הם החליטו שהם לא מתכוונים לצלם את המרדף או את קטעי האקשן במהירות גבוהה (שתיתן אשלייה כאילו המכוניות והאנשים נוסעים ורצים מהר יותר) אלא ייקחו סיכון ופשוט יגידו לנהגים לנסוע מהר יותר. כמו כן בקטעים רבים לא משתמש ייטס בשחקנים אלא באנשי מקצוע אמיתיים, העניין ברור לעין בסצינות בית החולים בה אמורים הרופאים לנתח שוטר שנפצע וכל הטרמינולוגיה, התנועות והדחיפות של העניין מוסיפים לאמינות של הסרט. האמינות בסרט היא גבוהה גם הודות לעובדה שייטס לא מעטר את הסצינות במוסיקה בומבסטית אלא משאיר את הסאונד האמיתי של מטוסים, מכוניות והרחוב כרקע.

גרסת ה- DVD המהודרת שכוללת שני דיסקים היא מצויינת ומה שמפתיע הוא שדווקא דיסק התוספות הוא הדיסק המעניין והמרגש יותר, אבל אנחנו נגיע אליו מאוחר יותר. בדיסק הראשון יש לנו את הסרט שנראה, לפחות מבחינה טכנית טוב מאוד. את הסרט ניתן גם לראות בלווית הערות הבמאי, פיטר ייטס, אולם אזהרה מראש, למרות שמדובר בבמאי מנוסה, מדובר גם באדם מבוגר, בן 76, שמדבר באופן לא הכי ברור ולוקח לו הרבה מאוד זמן לגבש רעיון ולהעביר אותו לצופה. התוצאה מצריכה ממי שרוצה לשמוע את הערותיו, שבסופו של דבר מחדשות מעט מאוד, להתאמץ, לדעתי, ייתר על המידה.

דיסק התוספות, הוא בעצם הפנינה של ה- DVD הזה. בייחוד בזכות שני סרטים דוקומנטרים. הסרט הראשון "על חוד התער: הקסם בעריכת סרטים", הוכנס ל- DVD הזה כנראה בגלל ש"בוליט" זכה באותו שנה בפרס האוסקר על העריכה. במשך 90 דקות מרתקות, אנו רואים ומבינים את ההיסטוריה של העריכה ומצליחים לקבל הצצה לדרך עבודתם של כמה מהעורכים היותר חשובים שיש היום. כמו כן אנו מקבלים את זווית ראייתם של בימאים כמו מרטין סקורסזה, קוואנטין טרנטינו וסטיבן שפילברג על מושג העריכה.

אולם הסרט הבאמת מרגש, זה שרק בשבילו שווה להשקיע ב- DVD, הוא "סטיב מקווין: תמצית הקשיחות" (למרות שתרגום מילולי הוא 'תמצית הקוליות'). גם סרט זה הוא באורך של 90 דקות ובו מסופר כל סיפור חייו של מקווין. מהרגע שבו אמו השאירה אותו על מרפסת דודו וברחה וכחמישיים שנה מאוחר יותר, כאשר גילה שהוא עומד למות ממחלת הסרטן. הסרט סוקר את הקריירה הקולנועית שלו וההשפעה שהיתה לו בהוליווד ועל עולם הקולנוע. ציוד חובה לצפייה בסרט הזה, חבילת טישו כדי למחות את הדמעות.

"בוליט" - בגרסת ה- DVD שלו הוא סרט שכל חובב קולנוע ירצה על המדף, הסרט עצמו חשוב ועומד במבחן הזמן והתוספות מלמדות ומרגשות, מה עוד צריך לבקש?