יום קולנוע פלסטיני בפסטיבל חיפה

בשבוע הבא, ב- 18 באוקטובר ייפתח פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה- 21 בחיפה. זו השנה השניה שהפסטיבל מקדיש יום מיוחד לקולנוע הפלסתיני וליוצריו וכן למיפגש ודיאלוג בין יוצרים ישראלים ופלסתינים. השנה יתקים היום הזה ביום א', ה- 23 באוקטובר.

במסגרת יום זה יתקיים דיון, בהשתתפות יוצרים פלשתינים וישראלים, אשר כותרתו היא "מסע אישי-משא פוליטי" . הדיון יעסוק בהווייה של הקולנוע הפלשתיני - המתקיימת בין האישי לפוליטי; ביצירה פלשתינית כתוצר של שיתוף פעולה פלשתיני- ישראלי ובאסטרטגיות שיווק ומכירה, בארץ ובעולם, של נושאים השנויים במחלוקת.

השנה מארח הפסטיבל את סרטיהם של כמה מהבולטים ביוצרי הקולנוע הזה: ג'ורג' ח'לייפי , ראשיד משראווי, מוחמד בכרי והאני אבו אסעד. פרופ' נורית גרץ תנחה את הדיון.

במסגרת הדיונים נקרין גם את הסרט הקצר "שב בשקט!" סיפורם של ילד ואביו בדרכם הביתה לנצרת. המסע, שאמור היה להיות שליו, מופר ע"י המתיחות הפוליטית הטעונה והמציאות המיליטריסטית, המהוות רקע, שמדגיש את מאבקו של אב לחנך את בנו המרדן. הסרט אותו ביים סאמח זועבי, זכה במספר פרסים בפסטיבלי קאן, ירושלים ועוד.

במהלך יום הקולנוע הפלסטיני יוקרנו הסרטים הבאים:

"ערפאת, אחי" -

ראשיד מאשראווי מלווה את פתחי ערפאת, אחיו של יאסר ערפאת וראש הסהר האדום הפלסטיני, במהלך השנה האחרונה לחייו (פתחי נפטר מסרטן כחודש לאחר מות אחיו). הוא מלווה אותו בין רמאללה לקהיר, בין פריס ללבנון ובמקביל לשרטוט דמותו של האח שואל את השאלות שהטרידו אותו במהלך אותה התקופה: מה יהיה בסופו של עידן ערפאת? מה צופן העתיד לעם הפלסטיני?

ראשיד מאשראווי נולד במחנה פליטים ברצועת עזה בשנת 1962. סרטיו העלילתיים והתעודיים הוצגו בפסטיבלים המובילים ברחבי העולם וזכו בפרסים, כולל פרס אונסקו בפסטיבל קאן 1996. באותה שנה יסד מאשראווי ברמאללה את מרכז הפקת הקולנוע שנועד לקדם ולפתח את תעשיית הקולנוע הפלשתינאית דרך עידוד והכשרת יוצרים צעירים. "ערפאת, אחי", הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה 2005.

"מאז שהלכת" -

מוחמד בקרי, שחקן ובמאי, מבקר את קברו של אמיל חביבי, סופר ופוליטיקאי פלסטיני שהיה במשך שנים המורה הרוחני של מוחמד ומספר לאמיל את הקורות אותו מאז פטירתו. על רקע מאורעות אוקטובר 2000, אינתיפדאת אל-אקצה, הפיגועים ופעולות צה"ל, מוחמד מנסה לחיות חיים יצירתיים ולהפיץ את דעותיו, התומכות בפיוס והשלמה הדדית בין הישראלים לפלסטינים. שני אירועים משנים את מסלול חייו. האחד - הפיגוע במירון שבו נחשדו והורשעו בני משפחתו של מוחמד בסיוע למפגע, והשני - הפקת והצגת סרטו "ג'נין ג'נין". "מאז שהלכת" הופק בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, עמותת סיכוי.

מוחמד בקרי נולד בשנת 1953 בכפר אל-ביני שבגליל. בכרי הופיע כשחקן בהפקות בינלאומיות וישראליות רבות, כולל "בודד", "כיכר החלומות", "שביל החלב", "גמר גביע", "מאחורי הסורגים" ו"חנה ק.". בשנת 1998 ביים בכרי את סרטו הראשון, ,1948" ובשנת 2002 ביים את "ג'נין ג'נין".

"גן עדן עכשיו" -

הסרט שייצג את העם הפלסטיני בטקס האוסקר הקרוב. סוהא עוברת במחסום ישראלי בדרכה לשכם. סוהא נולדה בצרפת, גדלה במרוקו במשפחה מבוססת, והיא מנהלת מערכת יחסים עם סעיד, בחור פלשתינאי שגדל במחנה פליטים. סעיד עובד במוסך קטן עם חאלד, חבר מילדות, והשניים מעבירים אחר צהריים שקט, שותים תה ומעשנים נרגילה על גבעה שמשקיפה על שכם. השלווה שלהם מופרת על ידי ג'מאל שנשלח להודיע להם שהם נבחרו על ידי הארגון לבצע פיגוע התאבדות בתל אביב בתגובה להריגת שני ערבים.

האני אבו-אסד מגיש סרט רב-עוצמה ומאוזן בדעותיו על נושא שנוי במחלוקת ועוסק בכל הטרגדיה והמורכבות של הסכסוך הישראלי-ערבי. הסרט צולם בשכם, נצרת ותל אביב, ואסד משתמש בדמותה של סוהא כדי לעמת את הקול הפלשתינאי המתון עם המחויבות וההקרבה העצמית של סעיד. הוא יוצר סרט עשיר ברבדים וניואנסים ומטפל ביד רגישה בנושא עכשווי וטעון. "להעניק למחבלים מתאבדים פן אנושי בלי להפוך אותם לגיבורים היא משימה לא פשוטה", כותב דן פיינרו (סקרין אינטרנשיונל).

האני אבו-אסד, יליד נצרת, למד בהולנד הנדסת מטוסים ועבד שם במקצוע במשך כמה שנים לפני שפנה להפקת סרטים עבור הקולנוע והטלוויזיה. בשנת 1990 הקים את חברת ההפקה 'אלול' ובשנת 1992 ביים את סרטו הקצר הראשון. סרטו הקודם, "החתונה של רנא", זכה בפרס עוגן הזהב בפסטיבל חיפה 2003. סרטו החדש של אסד, "גן עדן עכשיו", הוקרן לראשונה בתחרות הרשמית בפסטיבל ברלין 2005 וזכה בשלושה פרסים, כולל פרס אמנסטי.

"למען הילדים" -

סרטם של נימרוד שנית וג'ורג' חלייפי בהשתתפותו של ריצ'ארד גיר. הסרט הופק בתמיכת יוניקופ פירנצה, LA 7-ITALY, וערוץ 8 .

זהו סיפורה של אנראם בת השבעה חודשים שנולדה במחנה הפליטים טול כרם עם חור בלב. מערכת הבריאות הפלסטינית אינה מסוגלת להתמודד עם ניתוח מורכב מסוג זה, וחייה של אנראם בסכנה. יום בהיר אחד פורץ צה"ל למחנה הפליטים במצוד אחר מבוקשים ומפנה את אנראם ומשפחתה מביתם. מנואלה דבירי, ישראלית ממוצא איטלקי, ששכלה את בנה במוצב בלבנון לפני 11 שנים, מתגייסת להצלת אנראם וילדים פלסטינים אחרים הזקוקים לטיפול דומה. דרך קשריה באיטליה היא מתנדבת לנסות ולעורר מודעות לפרויקט ארוך טווח ולגייס תורמים פוטנציאלים למשימה. בווידוי פרטי בפני המצלמה היא מודה שמעורבותה בפרויקט זה נובעת לא מעט מתחושת שליחות שהיא חשה במורשתו של בנה. מנואלה יוצאת למסע ארוך ומייגע באיטליה בניסיון לגייס את הכספים הנדרשים לביצוע הניתוח ולהציל את חייה של התינוקת שהיא רואה כקורבן חף מפשע של המאבק הבלתי פוסק בין החברה הפלסטינית לישראלית.

נימרוד שנית הוא בוגר בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סם שפיגל. שנית מביים סרטי תעודה ופרסומות וזכה בפרס הראשון בפסטיבל מוסקבה 2001 עבור סרטו התעודי הקצרSurviving terrorism.

ג'ורג' חלייפי נולד בנצרת למד הפקת קולנוע וטלוויזיה בבית הספר הגבוה לאמנויות בבריסל. הקריירה העשירה והמגוונת שלו מקיפה את כל תחומי העשיה הקולנועית וחלייפי עבד כמפיק, במאי, תסריטאי, אדמיניסטרטור, מרצה ומנהל פסטיבל. יחד עם פרופ' נורית גרץ חלייפי כתב ספר על הקולנוע הפלשתינאי.