Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: זורו 2

שבע שנים חלפו מאז השתתפו אנטוניו בנדרס וקתרין זטה ג'ונס בלהיט שובר הקופות, "המסכה של זורו". עכשיו הם חוזרים אל התפקידים שביססו את מעמדם בהוליווד. יחד עם הבמאי המקורי מרטין קמפבל הם מצליחים לשחזר את הקסם ולייצר מוצר צריכה מבדר באורך שעתיים שמעביר לקהל את הזמן בכיף. אז תעזבו אתכם מהתסריט המלודרמטי באופן מוגזם, שלעיתים נראה כמו מחווה קולנועית צולעת לסרטי "זורו" המקוריים מתחילת המאה הקודמת - עד היום נוצרו בערך שישים סרטי זורו מאז הסרט הראשון ב 1920 בכיכובו של דאגלס פיירבנקס. אין ספק, המיתוס של זורו מספק עבודה רבה לאנשי הקולנוע בהוליווד, מכסיקו וספרד כבר קרוב לשמונים וחמש שנה והיד עוד נטויה.

היו לי חששות כבדים בקשר לסרט ההמשך. בסך הכול עברו שבע שנים מאז הסרט הראשון, ולא נראתה סיבה מספיק הגיונית לייצר סרט כזה. נכון שהסרט הצליח בקופות אבל הוא לא היה להיט עצום מידות. לעומת שוברי קופות אחרים, "המסכה של זורו" הקסימה את הקהל בגלל האיכויות הקלאסיות שלו, הוא הזכיר את סרטי הפעולה של פעם בסצנות הקרב הוירטואוזיות ובגישה המיושנת בתסריט ובבימוי. "זורו" היה אלטרנטיבה משפחתית לעומת סרטי הפעולה האלימים והמדממים. הוא עמד במשימה בהצטיינות. האם הקסם יעבוד בשנית? במרבית המקרים מדובר בכישלון.

למזלנו הרב לא כמו שוברי הקופות הצעירים "סודות בים כחול" ו"הדיוק'ס קורעים את האזרד" סרטי פעולה הורמונאליים בעלי הומור גס ואלימות בוטה דווקא, "זורו 2" המיושן מספק את הסחורה. והינה שני קריטריונים להשוואה: 1) לעומת ג'סיקה אלבה וג'סיקה סימפסון שחושפות כל טפח בגופן ומפזזות להן בביקיני רק כדי שקהל הנערים יוכל להזיל ריר, דווקא קתרין זטה ג'ונס עם השמלות התקופתיות והמחשוף הנדיב פי אלף יותר סקסית. 2) סצנות הפעולה ב"סודות בים כחול" מתחילות בסוף הסרט וגם אז נגמרות מאוד מהר. סצנות הפעולה ב"הדיוק'ס קורעים את האזרד" מורכבות בעיקר מרעשי מנוע וצלילי גיטרות שמנסרים בראש. לעומת זאת ב"זורו 2" הסרט נפתח בקרב מדליק ומכיל מספר קרבות קלילים ומבדרים פלוס סצנת סיום מפוצצת.

אבל מה שהכי אהבתי ב"זורו 2" מלבד הכיף שבו היא העובדה שמדובר בסרט שמעורר מחשבה בשל הרעיונות הפוליטיים המטרידים שלו. לא ברור לי האם זה קשור באופן ישיר למערכת היחסים העכשווית של ארה"ב עם מדינות יבשת אירופה, אבל בסרט ההמשך האירופאים זוממים למחוק את ארה"ב, לסכסך בין הדרום לצפון ולהשמיד את וושינגטון. האם התסריטאים רוברטו אורסי ואלכס קורצמן קבלו הוראות ישירות מהבית הלבן בקשר לרעים שיככבו בסרט? לא ברור, אבל כן ברור שהשחקן הבריטי רופוס סיוול המגלם את האביר ארמנד המרושע, עבר מתיחת פנים ושיזוף יתר שאולי הופכים אותו לצעיר בכמה שנים אבל לא נראים טוב במיוחד.

העלילה מתרחשת בשנת 1850. קליפורניה שואפת להפוך למדינה מספר 31 באיחוד, אבל אירופאים מרושעים השייכים לארגון אבירים סודי מתקופת ימיי הביניים ועדיין שולטים בסודיות במדינות אירופה עושים הכול כדי למנוע מארה"ב להפך למעצמה החזקה בעולם. דון אלחנדרו דה לה וגה המוכר יותר כגיבור בעל המסכה השחורה, חייב לבוא לעזרת תושבי קליפורניה אבל בעיות עם אשתו הנאווה ובנו השובב חואקין מקשים עליו את העבודה. צרות כמו גירושיו של אלחנדרו מהלנה מציגים לפנינו זורו שבור, ויחסי אב בן רעועים חושפים את הצד האבהי של הלוחם המסור. כל אלו הופכים את משימתו של זורו לקשה הרבה יותר כאשר האריסטוקרט הצרפתי ארמנד עובר לקליפורניה ומתחיל לצאת עם הלנה.

"זורו 2" הוא בידור ראוי לחלוטין, לא בדיוק מוצר הצריכה המושלם אבל בהחלט עדיף על מרבית סרטי הפעולה המשפחתיים המציפים את בתי הקולנוע בעונת הסתיו שהפכה קייצית יותר מאי פעם. יש בו סצנות פעולה סוחפות, צמד שחקנים כריזמטיים שנוטפים מיניות וזאת בלי להתפשט. לחובבי המלודרמות יש גם סיפור אהבה ובגידה. בקיצור כל אחד יכול למצוא משהו טוב ב"זורו2", אפילו סאב-טקסט פוליטי עכשווי תמצאו בו. חבל שלא הושקע קצת יותר בתסריט ולמרות זאת הסרט, מצליח להעביר שעתיים מבדרות וקלילות והבימוי הנינוח של מרטין קמפבל רק עושה ל"זורו" טוב.