Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: כמו גן עדן

"כמו גן עדן" הוא מסוג הסרטים שהאמריקאים הפסיקו לעשות כסרטי קולנוע וכרגע אפשר למצוא אותם רק כסרט השבוע או בערוצי נישה כמו הולמרק. זו אולי הסיבה הנשים הקשישות שהציפו את אולם הקולנוע בהקרנת העיתונאים החגיגית גרגרו מרוב נחת.

לא מספיק שמדובר בסרט איום ונורא, אורכו כאורך הגלות, 130 דקות של בזבוז זמן מוחלט. כל דקה נצרבה על עור גופי, והשאירה צלקת קטנה למזכרת. מזמן לא ראיתי סרט אירופאי שכל כך מתחנף לקולנוע ההוליוודי, ועוד מאיפה זה מגיע? משוודיה, המדינה הסקנדינבית שכל כך שונאת את ארה"ב. בסופו של דבר זה רק מוכיח שכנראה הם עדיין יעשו הכול כדי להביא את הפסלון המוזהב הביתה. כן, גם הסקנדינבים רוצים לזכות בהכרה אמריקאית.

הסרט המיושן הזה יצא בארץ מולדתו בשנת 2004, (מפיצים יקרים, בעוד חודש אנחנו ב 2006 ויש לכם סרטים הרבה יותר טובים בארון), והיה הנציג של שוודיה לאוסקר. לשמחתי הרבה, "הים שבפנים" המופתי זכה ולא השוודי הקלוקל. העלילה המשמימה והבלתי אמינה עוסקת בדניאל דראוס, מנצח יליד שוודיה, בעל קריירה בינלאומית שבעקבות התמוטטות בלתי ברורה חוזר לכפר הולדתו שם עבר התעללות על ידי ילדי המקום. המתעלל הראשי גדל והפך לבעל מכה של כפרייה בעלת קול מלאכים. המנצח מחליט להתנדב ולנהל את המקהלה המקומית ומפתח מערכת יחסים עם בחורה צעירה שאוהבת להתפשט בכל הזדמנות אפשרית. כי ככה זה בשוודיה - לבנות יש ציצים גדולים והן מתפשטות.

לא מספיק שיש כפרי פרימיטיבי שמכה את אשתו ואוהב לעשות חרקות עם המשאית שלו ולהרביץ למנצח הדפוק שחזר לכפר לחטוף עוד כמה אגרופים, הקהל צריך לסבול גם הטפת מוסר אנטי כנסייתית: הכומר שבעצמו הזמין את המנצח הבינלאומי להוביל את המקהלה מתחיל לקנא בהצלחתו ואפילו מאיים עליו ברובה. המוסיקה והשמחה שהמנצח הדיכאוני מכניס לתוך החיים הקפואים של תושבי הכפר המושלג מפשירים המון רגשות שליליים ואנטי חברתיים. מאחר שזה סרט תוצרת סקנדינביה גם יהיה איזה מפגר או אוטיסט שיגע לנו בלב ויחמם אותו. במקביל יהיה איזה כפרי עם כובע בוקרים. אותו כפרי חובב מוצרים אמריקאיים יעליב את האוטיסט/מפגר או את השמן הסדרתי שלא מפסיק לאכול.

למי שכל זה לא הספיק, אפילו תוכלו למצוא כאן גם את זוג הזקנים הבנאלי שבמסגרת המקהלה יפתח משום מקום סיפור אהבה גריאטרי. בסרט "כמו גן עדן", אין טיפה אחת של מקוריות, אין טיפה אחת של רגש אמיתי, הכול מחושב, קר, מנוכר ורחוק מלהיות אמין. הוא נע בין שעמום לגיחוך. אין בו שנייה אחת של חסד. לא רק זה, במספר רגעים הגיבורים מדברים באנגלית עם מבטא כבד ועילג שמרגיש כמו דיבוב לא מוצלח. על המוצר המחפיר הזה אחראי הבמאי קיי פולאק שאחרי הפסקה של 18 שנים חזר לעשות סרטים, וחבל שכך.

"כמו גן עדן" שובר את שיאי הקיטש הבלתי נסבלים שקיימים בסרט "אליזבט טאון" האמריקקי והבלתי ראוי שמציג כרגע בארץ. אם חשבתי שהצרפתים הם המתחרים הכבדים על התואר הסרט הרע ביותר של השנה עם "מלכה אחת ומספר מלכים" ו"בראשית" המחרידים והבלתי נצפים הגיעו השוודים ועקפו אותם בסיבוב, ועוד עם מה? חיקוי למוצר הוליוודי נחות מלכתחילה. אתם יודעים מה? מגיע להם.