חדשות סרטים

"למראית עין" של נועה גרינברג חלק ב'

מאת: |
למראית עין של נועה גרינברג חלק ב'
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
איזו דמות בתסריט הכי יקרה ללבך?

"יערה. היא הכי קרובה אליי".

למה נוצר החיבור הזה דווקא עם יערה? האם תסריטאי תמיד מתחבר הכי חזק לדמות הראשית בסיפור שלו?

"אני לא בטוחה שתמיד החיבור המוחלט הוא לדמות הראשית. במקרה הזה יערה והאופי המסויים הזה שלה שמאוד קשר אותי אליה הניע אותי להתחיל לכתוב: הצורך להיות "טובה", להגיע לשלמות בכל דבר שהיא עושה, לא לוותר לעצמה. ברגע שהיא מתחילה לחקור, לעיתים מה שהיא הולכת לגלות מפחיד אותה, אבל בסופו של דבר היא הולכת לשם ועושה גם דברים לא כ"כ רציונליים כדי להבין ולחשוף את מה שהיה".

איך מצאת את דרכך אל שרביט הבימוי של דני סירקין?

"דרך מיכה שגריר שהפנה אותי אליו. דני חיפש תסריט, שלחתי לו דראפטים די ראשוניים והוא קרא והתקשר אליי ב-2 בלילה שעון ישראל ואמר לי שהוא רוצה לעשות את הסרט הזה. ואז עברו עוד שנתיים שבלבלנו אחד לשני את המוח".

לפעמים הפער בין התסריט לסרט הוא התרסקות עבור התסריטאי.



ספרי על חווית הצפייה שלך בסרט: אילו גורמי בימוי שינו אותו ומה היתה תגובתך?

"בהדרכת השחקנים דני [סירקין] יצר דמויות אפילו יותר עגולות ממה שהיו בתסריט. הוא ריכך את יערה, שזה טוב. היה בה משהו קצת יותר נוקשה בתסריט. חלק מהדיאלוגים ירדו כי התמונה והבעת פני השחקן והאווירה פשוט דיברו ואמרו את שלהם".

בחומר שחולק לעיתונאים, מופיע שם התסריטאית אחרי הבמאי, המפיקים, העורך והצלם. הראיון הזה הוא מחאה נגד חוסר ההתייחסות לתסריטאי, שהוא המעיין הנובע של הסרט.

מה את חושבת על מעמדו של התסריטאי בתעשיה ועל כך שהוא לא נחשב ל – Author (יוצר) של הסרט?

"אין הכרה במעמדו של התסריטאי. בכל הפרוייקטים שלי אני הגיתי את הרעיון, אני כתבתי לבדי בבית את הדראפטים הראשונים וגם הבמאי וגם חברת ההפקה בסופו של דבר קיבלו משהו מוכן. באיזה שהוא מקום זה קצת חורה, אבל אני יכולה להעיד על עצמי שברגע שאני יכולה להמשיך ולכתוב ולהפוך את זה לסרטים זה מספק אותי. אין לי את הצורך לדפוק על השולחן ולהגיד 'זה קודם כל היה שלי' ".



כשהתחלת לעבוד עם דני או מאוחר יותר כשהתחילו צילומים, האם התעוררה בך התחושה שהיצירה הופקעה ממך ושהיא כבר לא ממש שלך?

"לא. וגם כשאני מסתכלת במוצר הסופי אני מרגישה שזאת היצירה שלי, שזה התסריט שכתבתי, אבל כן היה שלב בכתיבת הדראפטים שנכנס עורך תסריט נוסף שאמנם הוסיף לתסריט, אבל היתה לי בעיה קשה שעוד ידיים נוגעות בזה. הייתי צריכה להיאבק וזה היה מאוד קשה. במהלך הכתיבה המון אנשים מביעים דעה וזו פשוט מלחמה לזכור מה את בעצם רוצה, מה הנקודה שיצאת ממנה. זו מלחמה לשמור על הגחלת הראשונית ולהילחם בשם הסיפור שלך ובשם הדמויות שלך ויחד עם זה להישאר מספיק גמישה לקבל הערות ולא לתת לפחד שהיצירה שלך נגזלת ממך לשתק אותך, כי זה יכול לאטום אותה. בשורה התחתונה אני מרגישה מחוברת לתוצאה הסופית".

בימים אלו ממש נאבקים איגודי התסריטאים והבמאים ב – Hot למען זכויות היוצרים שלהם. המאבק כולל פיצוץ פרימיירות של סרטים בהפקת Hot והנה, יום לפני הראיון האיגוד קורא אותנו לדגל כדי לפוצץ את ההקרנה של "למראית עין".

אתמול קיבלתי מייל מהאיגוד...

"אה, כן. הולכים לפוצץ לנו את הפרימיירה", משסעת אותי נועה בהתרגשות. (מה שאכן קרה)



מה את אומרת על המאבק של היוצרים?

"אני תומכת בו", היא משיבה בסלחנות.

אז מה, הולכים לפוצץ לכם את הפרימיירה ואת יודעת על כך ואומרת שאין לך בעיה עם זה?

"באופן אישי כן יש לי בעיה עם זה. הזמנתי אנשים ואני הולכת עכשיו להתקשר אליהם ולהגיד להם שיחשבו פעמיים אם הם רוצים לבוא, כי מאוד יכול להיות שלא יהיה סרט. אני רציתי שזה יהיה אירוע חגיגי ומרגש ומאוד ציפיתי לזה. כשראיתי את המייל מאוד התבאסתי, אבל בגלובלי אני תומכת במאבק הזה. למשל ל"על הקו" שנעשה במסגרת הכבלים ושודר כמה וכמה פעמים, לא קיבלנו שום תמלוגים".


נועה מתגוררת בניו יורק עם בעלה ושני ילדיה. שם בגלות היא עוטפת את עצמה בבועה של יצירה ישראלית.

"כשטסנו זה היה לפני שמשהו שלי יצא לפועל ומאוד פחדתי שאני לא אוכל להגשים את עצמי ושהמרחק יהיה מכשול מאוד רציני". נועה מעידה על כך שהבעיה האמיתית היא בתקשורת רחוקה מול במאי. "את יכולה לשבת לדבר בסקייפ 18 שעות וכשאת יושבת עם בן אדם פנים מול פנים זה נסגר בחצי שעה. כשאתה רואה את הבן אדם אתה יותר מבין, יותר מתרכך, יותר מוכן להתפשר. היו לי גיחות לארץ, כל פעם זו היתה גיחה של חודשיים-שלושה בנקודות הקריטיות".



כמי שחיה בארה"ב, האם פנייך נשואות להוליווד?

"הוליווד לא מעניינת אותי. מה שמעניין אותי זה לספר את הסיפורים שצצים בי וכרגע הסיפורים שצצים בי קשורים לארץ ולאנשים שחיים בה. אני מגיעה המון לארץ וכל המשפחה שלי כאן. אני ישראלית בכל רמ"ח איבריי. בניו יורק אני יושבת בבית וכותבת. אני לא נעשיתי אמריקאית בשום אופן, אני מתבוננת מבחוץ. באיזה שהוא מקום המרחק הזה דווקא נותן לי פרספקטיבה וגם נותן לי שקט, כי אני לא חלק מהביצה. אז יש בזה גם חסרונות, שאולי אני פחות מוכרת ואולי אני מפספסת הזדמנויות אבל היתרון של זה הוא שבאמת יש לי ניתוק ושקט ואני יכולה להתרכז ביצירה שלי".

בימים אלו עובדת נועה על תסריט שלישי עם הבמאי דוד אופק ("בת ים –ניו יורק", "מלנומה אהובתי", "ההרוג ה-17") ועל סדרת דרמה לטלוויזיה עם דני סירקין.
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2017
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Coco1קוקוציון גולשים10 / 9.0ציון מבקרים5 / 4.1
Wonder2פלאציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 3.5
Only the Brave3רק האמיציםציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 4.0
Wonder Wheel4גלגל ענקציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.2
Star Wars Episode VIII5מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דייציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 4.0
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט