Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: משימה בלתי אפשרית 3

טום קרוז חוזר אל בתי הקולנוע ולפניו עומדת משימה בלתי אפשרית, האם הוא יצליח לעמוד בה? האם הוא יצליח להחזיר את אהבה הקהל ולבסס את מעמדו ככוכב הקולנוע הגדול ביותר על פני הפלנטה אחרי שהרומן המתוקשר שלו עם קייטי הולמס, הנאומים המתישים שלו בנושא סיינטולוגיה ופרשת ברוק שילדס והכדורים נוגדי דיכאון, כמעט וחסלו לו בשנה האחרונה את הקריירה?

אחרי צפייה בסרט ומחשבה מעמיקה לא פחות, אני מגיע למסקנה שקרוז יכול לנשום לרווחה. הוא הולך להרוויח בגדול. כמפיק הסרט שליש מהרווחים נכנסים הישר לתוך הכיס הפרטי שלו. אגב, מי שעמד במשימה הזו והציל את הקריירה המתרסקת של הכוכב הוא הבמאי ג'יי. ג'יי אברמס. השם הזה אולי לא אומר לכם הרבה אבל מדובר באיש שעומד מאחורי הסדרות "אבודים" ו"אליאס".

[*]

בסרט הקולנוע הראשון של אברמס אין רגע אחד דל, גם אם אין לו ממש תסריט. כמו שאתם מתארים לכם, המחסור בתסריט ועלילה הגיונית לא ממש פוגם בהצלחת הסרט וזה לגרום לקהל שלו הנאה גדולה. הרי לפי החוקיות של הז'אנר, ככול שהסצנות יותר מופרכות כך הסרט מהנה יותר. והסרט הזה אכן מספק מספר סצנות בלתי הגיוניות כולל קפיצה מבניין אחד למשנהו המזכירה באופן חשוד את ספיידרמן, (רב סרן שמועתי טוען שקרוז רצה את התפקיד ונפסל בשל גילו המתקדם).

[*]

האויב המרכזי של הסרט הוא לא פיליפ סימור הופמן המעולה בתפקיד אוון דאבייאן המרושע, (רוצו לראות את "טרומן קפוטה" המופתי בכיכובו), אלא דווקא טום קרוז שברגעי השיא של הסרט נראה כמו דראג-קווין על אקסטות. הנוכחות ההיסטרית שלו על הבד נובעת בעיקר מחוסר ההומור שלו כשחקן. כאשר כול השחקנים סביבו נראים משועשעים מהמתרחש סביבם, קרוז משחק אותה בשיא הרצינות מה שגורם לגיחוך בסצנות השיא. התחושה שעוברת מהמסך היא שקרוז לא רק נלחם נגד הופמן המרושע, הוא גם נלחם על הקריירה שלו וכאשר זה לא עצוב זה פשוט קורע מצחוק.

[*]

הסרט מתחיל בסצנה מעולה שמזכירה במקצת את סרט הזוועות המבריק "הוסטל". אחרי שהסצנה הזו מסתיימת מסתבר שצפינו בסצנת השיא של הסרט, ולכן לאורך כול הסרט יש ניסיון להתגבר על הכוח הבלתי יאמן של הסצנה. מדהים שסצנה בהשתתפות שלושה שחקנים, בלי פעלולים, וקצת ארט של חדר עינויים, מצליחה להיות הסצנה החזקה והמרשימה ביותר. מה שמוכיח שלפעמים פיצוצים, קפיצות בלתי הגיוניות ושאר הירקות לא ממש יכולים לעמוד מול תסריט חזק ומשחק מעולה.

השעתיים לאחר מכן נטולות כול תסריט, ובעיקר מתבססות על המון חורים עם אוויר. אבל למען האמת למי זה משנה, כול עוד המתח נשמר היטב במהלך כול אותם שעתיים גם אם הן נטולות כול הגיון בסיסי מרגע שכתוביות הפתיחה מסתיימות עד שכתוביות הסיום עולות על המסך.

[*]

הפעם לשם שינוי לקרוז יש צוות שחקנים מעולה התומך בו לכול אורך הסרט, כאשר השחקן זוכה פרס האוסקר, פיליפ סימור הופמן בתפקיד הרשע התורן גונב את ההצגה ובגדול. רק חבל שיש לו אולי 20 דקות מסך לאורך כול הסרט, מגיע לו הרבה יותר. בכלל אם נאמין לשמועות הזדוניות שמגיעות מהוליווד, קרוז פחד שהופמן יגנוב לו את ההצגה, אבל אלא רק שמועות. הבמאי החזיר את הנוסחה הטלוויזיונית הקלאסית של צוות העובד יחד. הפעם לוינג רהיימס יש נוכחות יותר מאסיבית יותר על המסך ואליו מצטרפים גם ג'ונתן ריס מאיירס ("נקודת מפגש") ומגי קיו הסקסית. בתפקיד משמעותי אך קטן יותר אפשר למצוא את קרי ראסל.

[*]

את אשתו הנחטפת של הסוכן הבלתי נלאה מגלמת, מישל מונהאן, שהיתה צינית ומגניבה ב"קיס קיס בנג בנג" ובסרט הזה היא מגלמת את קייתי הולמס. את הבוסים של קרוז מגלמים לורנס פישברן ובילי קרודוף. שני שחקני אופי מעולים שנראים משועשעים לחלוטין מהתפקידים שלהם בסרט הזה. "משימה בלתי אפשרית 3" עולה על שני הסרטים הקודמים בסדרה ומציב רף גבוה מאוד ללהיטי הקיץ הבאים בתור, נקווה שהם יצליחו להתגבר עליו.