מחווה לקולנוע גרמני קווירי בפסטיבל קולנוע הומו לסבי בתל אביב

ב- 13 ביוני זה קורה. פסטיבל הקולנוע ההומו לסבי הראשון יערך בתל אביב. הפסטיבל, שיימשך ארבעה ימים, עד ה- 17 ביוני, ייערך באולמות ההקרנה של האוזן השלישית (רחוב קינג ג'ורג'). הפסטיבל יציג מעל 50 סרטים חדשים מכל רחבי העולם, הנוגעים לקהילת הלסביות, ההומואים הבי והטראנס.

במהלך הפסטיבל תיערך מחווה לקולנוע גרמני קווירי שזוכה בשנים האחרונות לעדנה, כאשר מצד אחד יש פריחה של קומדיות רומנטיות, ומצד שני – כצפוי בקולנוע גרמני – סרטים מסחריים פחות ונועזים הרבה יותר.

[*]

הפסטיבל יקדיש השנה מסגרת מקיפה לקולנוע גרמני קווירי, בתמיכת מכון גתה תל אביב ובנוכחותם של הבמאים יוּרגן ברוּנינג ויוֹכְן הִיק המגיעים לישראל במיוחד לרגל הפסטיבל עם כמה מסרטיהם.

יורגן ברונינג מגיע לתל אביב בשיאה של קריירה קולנועית מסעירה הנמשכת זה למעלה מ-20 שנה. הוא החל את דרכו הקולנועית בקבוצת האוונגרד "Cinema of Transgression" בברלין, ומאז הוא מצטיין בעשייה קולנועית בועטת ופורצת גבולות.

בסרטיו בולטת ויזואליוּת חזקה ולעיתים אף פראית. לעיתים היא עוברת במוצהר את הגבול אל הפורנו, אך גם שם ניתן להכיר את טביעת האצבע האמנותית שלו. כך למשל בסרטו כבמאי שותף "פאקינג אחרת" (Fucking Different) המוקרן בפסטיבל, המכיל 15 סרטים קצרים על סקס קווירי.

[*]

מה שמיוחד בקובץ הזה הוא שלסביות ביימו את סרטי הגברים, והומואים – את סרטי הנשים. התוצאה היא לא רק משעשעת או ארוטית, היא גם מעוררת מחשבה.

"המערב דופק את המזרח" (West Fucks East) מעמיד מפגשים בין גברים ברלינאים בעיר המאוחדת בהקשר המורכב של מציאות חברתית ופוליטית חדשה ומסעירה שהיא לעיתים, כמובן, גם בעייתית ואפלה.

[*]

נקודת המוצא של "אימפריית הפטל" (Raspberry Reich), הסרט העלילתי שהפיק ברונינג עם הבמאי בּרוס לָה-בּרוס, הן אמירות רדיקליות כגון "הטרוסקסואליות היא אופיום להמונים!" או "הגיע הזמן לאינתיפאדת הומואים!". הסרט מלווה קבוצת גרמנים אנרכיסטים המגיעים למסקנה שהדרך לשחרור מיני חייבת לעבור דרך מין עם גברים אחרים. הסרט דוחף את הצופים לחוויה קולנועית מסוג שלא סביר שהם חוו בעבר. בנוסף יוקרנו סרטו הארוך הראשון של ברונינג, "געגועים" (Longing) והסרט "18:15 שעון מזרח" (18:15 O’Clock Eastern Time), שהוא היה שותף בהפקתו.

[*]

הבמאי יוֹכן היק נמנה עם החשובים בבמאי הסרטים התיעודיים הקוויריים כיום, והוא מגיע לתל אביב עם שלושה מסרטיו.

סרטו החדש "סוף הקשת" (Rainbow’s End), אשר השתתף השנה גם בפסטיבל ברלין, עוסק במצב זכויות הקהילה בחלקיו הפחות מוכרים של האיחוד האירופי כגון פולין והמדינות הבלטיות, אך גם בפחדם של הומואים הולנדים מפני התקפות של תושבים מוסלמים.

[*]

סרטו "דבּרו סטרייט – הומואים בכפר" אשר זכה ב-2003 בפרס טדי היוקרתי של פסטיבל ברלין, מציג את חייהם של ארבעה הומואים החיים באזור כפרי נידח בדרום מערב גרמניה, הרחק מהעיר הגדולה, וניסיונם להגשים חיים עשירים ומאושרים.

היק יגיע גם עם סרטו "מעגל הפורנו, סקס/חיים בלוס אנג'לס, חלק 2" (2005). שש שנים לאחר השלמת סרטו הראשון שעסק בתעשיית הסקס והפורנו וכלל ראיונות עם גברים שעבדו בה, חוזר היק ללוס אנג'לס ומתחקה אחר ה"התפתחויות" שחלו בתעשייה ובעובדיה. כך, למשל, בית שמוטמנות בו מצלמות אינטרנט, וצעירים מקיימים בו יחסי מין תמורת מגורים חינם. כמו כן הוא פוגש כמה מגיבורי החלק הראשון מ-1999.

[*]

בואם של הבמאים הגרמניים לישראל הינו בתמיכתו הנדיבה מכון גתה בתל אביב.

פרטים נוספים והזמנת כרטיסים דרך האתר של הפסטיבל: http://www.third-ear.com/glbtfest2006.

הערת מערכת: יאיר הוכנר, מיוזמי הפסטיבל, הוא מבקר הקולנוע של אתר "סרט".