חדשות סרטים

הימים היפים של אוליביה נקש - ראיון עם הבמאי

הימים היפים של אוליביה נקש - ראיון עם הבמאי
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
מאת: רון פוגל

היום עולה לאקרנים בארץ סרטם של צמד הבימאים הצרפתים אריק טולדנו ואוליבייה נקש "ימים יפים". לרגל עליית הסרט הגיעו הבמאים הצעירים לארץ הקודש לגיחה קצרה ובדרך עצרו לדבר עם מספר עיתונאים (כולל עבדכם הנאמן).

כשהגעתי לסינמטק תל אביב, התברר כי אריק טולדנו נאלץ לנטוש בטרם עת ואת פניי קידם אוליבייה נקש שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליו זה שהוא נראה כמו במאי קולנוע. נקש, הביישן משהו, היה חביב מאד (מה שמוחק מייד את הסטיגמה הלא מוצדקת שמדביקים לצרפתים) ובמשך ארבעים דקות נתן לי אפשרות להציץ אל עולמם של שני בחורים מצרפת שבסך הכול רצו לעשות סרט קצר והפכו לבין המבוקשים מבמאיי צרפת היום. (בתמונה שני היוצרים, אוליבייה נקש מימין, אריק טולדנו משמאל).



הסרט "ימים יפים" היה במקור סרט קצר, איך הוא הפך לסרט קולנוע באורך מלא?

תמיד רצינו לעסוק בקולנוע והיה ברור לנו שאחד הסרטים הראשונים שנעשה יהיה על זיכרונותינו ממחנות הקיץ שהיינו נוסעים אליהם כילדים. בשנת 2001, כשמאחורינו שני סרטים קצרים, היה לנו מספיק תקציב לעשות סרט קצר באורך של עשרים דקות בלבד. הסרט כלל את הנסיעה למחנה ואת החזרה ממנו. אחרי שסיימנו את עשיית הסרט, המשכנו ליצור וכל הזמן, בין העבודות, המשכנו לרשום את זיכרונותינו ממחנות הקיץ. זה היה מעין "ריפוי בעיסוק" ולא חשבנו בכלל שנעשה גרסא ארוכה של הסרט. אחרי שביימנו את "עדיף שנישאר ידידים" בשנה שעברה, נהפכנו למוכרים ומבוקשים בצרפת ואז גם עלה הרעיון לקחת את הזיכרונות שלנו, להשתמש בהם כתסריט ולביים גרסא ארוכה יותר. גם נושא המימון, אחרי שהתפרסמנו, הפך לפחות בעייתי.



בסרטכם הראשון "עדיף שנישאר ידידים" מופיע ג'ראר דפרדייה, איך היה לעבוד עם "אגדת קולנוע" שכזו?

הסיפור עם דפרדייה הוא פשוט מדהים. ז'אן פול רוב שהופיע בסרט (ומשחק גם ב"ימים יפים" בתפקיד הראשי) הציע שנפנה לדפרדייה. הוא הכיר את דפרדייה וסידר לנו פגישה איתו. הגענו לביתו של דפרדייה, "מתים מפחד", שני צוציקים בני שלושים וקצת ולמולנו אחד מהשחקנים הידועים בצרפת. הוא שאל אותנו אם אנחנו רוצים קפה וביקש שנכין גם לו. לאחר מכן, בלי דיבורים מיותרים קראו הוא וז'אן פול את כל התסריט, במשך כמה שעות ואז דפרדייה הביט בנו ואמר בשקט - "בסדר, אני אשחק בסרט שלכם". היינו בשמיים,וגם קצת בהלם. למרות שהוא ידוע במזג סוער, הוא התנהג למופת בצילומים ולמדנו ממנו הרבה על משחק ובכלל על הקולנוע. אנחנו חייבים לו המון, כי לעבוד עם שם כזה גדול בסרט ראשון פותח לך המון דלתות.



מהם מקורות ההשפעה הקולנועית שלכם?

אנו בעיקר מושפעים מקלוד סוטה ("לב בחורף"), קלוד ללוש (גבר ואישה, אלה והאחרים) וסדריק לפיש , יוצרים צרפתיים שהם במקרה או שלא במקרה יהודים.

איך היה לעבוד עם ילדים על הסט?

מאד מאד מעייף, עבדנו עם למעלה משבעים ילדים וכמות כזו גדולה של ילדים זה אומר הרבה רעש ובלאגאן, מה גם שלרובם הייתה זו ההתנסות הקולנועית הראשונה שלהם. ניסינו להסביר לילדים שיתייחסו למצלמה כאל עוד ילד שנמצא בסביבתם וזה די עבד. אחרי עבודה מאומצת אני חושב שהם קלטו מה שרצינו מהם והצלחנו להוציא מהם סצנות די טבעיות ושלא נראות מאולצות. אני חייב לציין שרוב הילדים שהשתתפו בסרט נהפכו לכוכבים גדולים בצרפת ובבלגיה ואני רק מקווה שההצלחה לא תקלקל אותם.



למרות ששניכם יהודים, אין בסרט התייחסות לנושא היהדות, מדוע?

מחנות הקיץ שאני ואריק השתתפנו בהם כילדים ואחר כך כמדריכים, היו על טהרת הילדים היהודיים, אבל בצרפת, רוב הילדים, ללא הבדלי דת יוצאים כל שנה למחנות קיץ. נדהמנו בהתחלה כשאנשים ניגשו אלינו ואמרו "הסרט הוא על המחנה שלי", כי חשבנו שלמרות הפופולריות של נושא מחנות הקיץ, מדובר בזכרונות פרטיים שלנו, אבל אחרי הרבה תגובות כאלה, שמחנו שבחרנו בהצגת המחנה שבסרט כמחנה ללא שיוך דתי כלשהו, כדי שכל אחד יכול למצוא בו את מחנה הקיץ שלו. עדיין יש כמה מאפיינים מאד "יהודיים" כמו אביו הדאגן והלוחץ של וינסנט, או הטבח הצפון אפריקאי.

מדוע אתם נוהגים להופיע בסרטיכם להופעות קצרות?

מדובר בקוריוז, אבל גם ברצון שלנו להרגיש איך זה להיות מול המצלמה ולא מאחוריה. אם היצ'קוק הגדול עשה את זה, אז גם לנו מותר...



מי מכם הוא וינסנט (הדמות הראשית בסרט)?

וינסט הוא בעצם שילוב של הזיכרונות שלנו כמדריכים במחנות הקיץ, אבל הוא גם מייצג את הכפילות שבהיותך מבוגר מצד אחד האחראי על ילדים ומצד שני ילד כלפיי הוריו (אביו). זו נקודה שהיה חשוב לנו להדגיש בסרט כי אנחנו מרגישים שבכל מבוגר מסתתר איזה ילד קטן.

אין הרבה צמדים של במאים בעולם, האחים טוויאני והאחים פאנג למשל הם יוצאי דופן, איך זה לביים במשותף?

אנחנו, חברים מגיל שבע ותמיד ידענו שנרצה ליצור ולעבוד ביחד, לכן נראה לנו טבעי לכתוב תסריטים ולביים ביחד. זה גם יותר קל לעבור את תהליך היצירה וההפקה ביחד. על הסט אנחנו עובדים בהרמוניה ואף פעם לא מתווכחים לעיני הצוות והשחקנים. כשאנחנו רוצים לצלם סצנה שוב, אנו פשוט אומרים לשחקנים שהשני לא מרוצה מהתוצאה...



האם אתם שוקלים לצלם בארץ או לבצע פרויקט עם יוצרים ושחקנים ישראלים?

אנחנו מאד אוהבים את ישראל ומבקרים בה לעיתים תכופות. לדעתנו הקולנוע הישראלי הוכיח בגרות בשנים האחרונות ויש כאן יוצרים ושחקנים שנשמח לעבוד איתם. מאד נשמח לעשות פרויקט עם נושא יהודי בבסיסו כמו הסרט "ללכת על המים" שמאד אהבנו. גילינו שגם האור בישראל מעולה לצילומים. אני בהחלט חושב שבעתיד נצלם סרט, או חלק ממנו בישראל.
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2017
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Wonder1פלאציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.4
Only the Brave2רק האמיציםציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 4.0
Maktoub3מכתובציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.0
Thor Ragnarok4תור: ראגנארוקציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.6
American Assassin5מתנקש אמריקאיציון גולשים10 / 8.5
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט