מי אמר פרודיה ולא קיבל?

מאת: בן חכים

זה התחיל בקיץ 2000. בתקופה בה סרטי אימה כמו "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", "צעקה" ו"החוש השישי" סיפקו את מכסת האיימים של העשור. שני אחים שחורים, שון ומרלון ויינס, שחררו קיטור והחלו לכתוב טיוטה משעשעת הכוללת כמה בדיחות לא רעות בכלל, המרשות לעצמן לצחוק בקול רם על האופי המגוחך והמסחרי שהתקבל מכמות המפחידונים האדירה שיצאה באותה תקופה.

הטיוטה הפכה לתסריט, ובסופו של דבר לסרט, שזכה בארצינו לכינוי - "מת לצעוק" ("Scary Movie").

[*]

הסרט עבד. יותר מזה - עם הזמן התברר הניסיון הקולנועי ההססני כהצלחה היסטרית, כשעם תקציב של 19 מיליון דולרים, הכניס הסרט נכון לכתיבת שורות אלו מעל ל - 278 דולרים ברחבי העולם.

עם הצלחה בומבסטית כזו, די היה ברור שנצטרך לפנות מקום לסרטי המשך. במקרה הספציפי הצליחו לעלות תוך שש שנים לא פחות משלושה המשכונים, כאשר דיוויד צוקר (סדרת "האקדח מת מצחוק", "סודי ביותר") אחראי על בימוי שני החלקים האחרונים בסדרה ("מת לצעוק" 3 ו – 4), לאחר שהחליף את קינן אייבורי ויינס, במאי שני הסרטים הקודמים (ואחיהם הגדול של צמד הכותבים). בימים אלו כבר עובד צוקר על החלק החמישי, שעתיד לעלות על האקרנים ב - 2008.

[*]

נרצה או לא, נראה על פניו כי תרבות הפארודיה שהתגבשה לה בתחילת המילניום כבר הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו הקולנועיים והטלוויזיונים ובמקום לקבל יצירות מקוריות, שלא לדבר על פורצות גבולות, אנו מקבלים יותר ויותר סרטים "שצוחקים על...", סרטים "שמבוססים על...", סרטים "מהיוצרים של...", מה שיוצר אופי מטריד המסתמך על הצלחות קודמות במקום להמם אותנו ממקום חדש ואמיתי.

דוגמא חיה לכך הגיעה ב - 9 במרץ 2006, הפרסומים בתחנות הרדיו והטלויזיה האימפריוניסטיות למיניהם מצאו כל סיבה ותירוץ עלוב כדי להלל ולשבח את יציאת הסרט החדש - "Date Movie" שתורגם בארץ (באורח פלא) ל"מת לדייט". גולת הכותרת האנמית בעזרתה הצטייד הסרט הייתה לא יותר מעשיית צחוק על חשבון גל סרטי קומדיות הנוער והקומדיות הרומנטיות שלטענת יוצריו 'עטפו אותנו מכל עבר'. (לחיצה על מרכז התמונה תריץ את אחד הקטעים היותר מוכרים מהסרט ההוא, סצינת הביקיני).

מיותר לציין כי הניסיון העדכני התקבל כלא יותר מכישלון מהדהד למרחק. אפילו הקהל הסלחני ביותר התקשה להבין ולו לרגע את פשר הגסויות הסתמיות והבדיחות הנחותות שהצליחו באופן מפתיע לבייש את הסרט שמלכתחילה הצלחתו נשענה עליהן.

באותה נשימה "מת לדייט" התברר גם כאחד הסרטים היחידים שלא זכה להקרנת עיתונאים מסודרת, כפי שקרה עד אז כמעט עם כל סרט חדש שמגיע לארץ.

[*]

והנה, ביום שישי האחרון, יצאה ברחבי ארה"ב המילה האחרונה בתרבות הפרודיה המודרנית. הפעם מדובר בהומור דומה, כאשר הסרטים הנמצאים על הכוונת הינם הסרטים עתירי התקציב, המדוברים, הכי עכשווים שיש, ה"אפים" – ומכאן השם – "Epic Moive" (שבצורה בלתי מובנת ייקרא בעברית "אוכלים סרטים", למרות שנכון לכתיבת שורות אלו עדיין אין לו תאריך יציאה סופי בארץ).

במסגרת הסרטים העומדים לקבל דלי מים רציני על הראש - "שודדי הקאריביים 2", "סיפורי נרניה - האריה, המכשפה וארון הבגדים", "סופרמן", "בוראט", "צ'ארלי בממלכת השוקולד", "הארי פוטר", "צופן דה וינצ'י", "אקס מן", "נחשים על מטוס", "קזינו רויאל" ועוד מוכרים ומצליחים...

[*]

הצלחה קופתית או כישלון נוסף? בינתיים, לפחות על פי האמריקאים, מדובר בהצלחה. הסרט זינק היישר למקום הראשון ברשימת שוברי הקופות של סוף השבוע האחרון והכניס למעלה מ- 19 מיליון דולרים לכיסי המפיקים (התקציב שלו לא ידוע).

על הפרודיה האחרונה אחראים ג'ייסון פרידברג ואהרון זלצר, שאחראים, ממש על פי הטריילר, לתסריט של ארבעת סרטי "מת לצעוק" (וכאמור לסרט החמישי שבדרך). אהרון זלצר גם ביים את "מת לדייט".

ואם אתם רוצים טעימה, לחיצה על מרכז התמונה תריץ את הבקרוב של "אוכלים סרטים".