Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: זוכרים את רודה?

מאת: רון פוגל

אם גדלתם בשנות השבעים השם "רודה" בוודאי מוכר לכם ומעלה חיוך נוסטלגי. לפני כשבועיים, היה לי את הכבוד לשבת עם ואלרי הרפר, כוכבת הסדרה ולשוחח על השנים הנעלמו, על הסדרה שעשתה היסטוריה ועל הדמות שתשאר תמיד חלק מתרבות הפופ האמריקאית.

ואלרי הרפר הגיעה לפסטיבל הקולנוע באילת לכבוד יציאת סרט "המרפסת של גולדה" וכתבה על הסרט פורסמה לפני כשבוע, הנה החלק השני ובה הרפר משוחחת על הסדרה האלמותית.

"רודה" הייתה בעצם סדרת ספין אוף של "המופע של מרי טיילור מור" שרצה בין השנים 1970 ל- 1974, ב- 1974 הציעו ברשת CBS להרפר לקחת על כתפיה סדרה משל עצמה, היא הסכימה והתוצאה היתה "רודה" שרצה במשך 4 שנים (1974 ל- 1978) בהצלחה רבה (110 פרקים לא הולכים ברגל בטלוויזיה האמריקאנית התחרותית.

[*]

האם הרגשתם בזמן המשחק ב"מופע של מרי טיילור מור" שאתם עושים היסטוריה (מבחינת המסר הפמיניסטי והחדשנות שבהבלטת מעמד האישה המודרנית)?

אני הייתי חסרת ניסיון טלוויזיוני לחלוטין וגם די צעירה (הייתי בת שלושים) ולכן לא הייתה לי תחושה מיוחדת, אבל כולם חשו שהתוכנית היא אנושית מאד ומצחיקה מאד - במובן של הומור מתוחכם ולא ירוד.

אז מה בכל זאת היה כה מיוחד בתוכנית?

המפיק שלנו עשה דבר מאד חדשני והביא תסריטאיות, דבר שאז היה מאד לא מקובל. מכיוון שנשים היו שותפות בכתיבת הטקסטים הסדרה נראתה מאד אמינה לנשים שהרגישו שנקודת המבט היא מאד כנה ואמיתית. למשל היה קטע שבו אחד הגברים מעלעל בפנקס הכתובות שלו ואומר - בי, בי,יו וכששאלתי למה הכוונה הוא אמר - בלונד, בלאק, אגלי - אני ממיין אותן לפי הצורה - היה ברור שמרי חייבת להגיב בקטע משלה - כי זה דבר מאד פוגע ומפלה כלפי נשים. או למשל הפרק שבו מסרבים לקבל אותנו כחברות במועדון טניס - כי אנחנו נשים. זה היה נושא מאד טעון שאף אחד אחר לא היה מעז לגעת בו .אבל טיפלנו בו וקיבלנו תגובות אדירות בעקבותיו.עוד דבר ראוי לציון היא העובדה שבניגוד להיום שתסריטאים עושים טלוויזיה על סמך טלוויזיה שהייתה, התסריטאים שלנו באו מתחום התיאטרון והושפעו רבות ממחזות קלאסיים, גם זה תרם לדעתי לעומק ולתחכום של התוכנית של מרי וגם של "רודה".

כמה מילים על ננסי ווקר (האמא של רודה בסדרה והמשרתת ב"מקמילן ואשתו")?

ננסי היתה מצחיקה בטירוף, כל הצוות השתגע ממנה. ניסינו להפוך את ההומור הסרקסטי שלה לפחות בוטה. גם ננסי כמוני היא לא יהודיה וזה שנהפכנו לסמל המובהק של האם והבת היהודיות מניו יורק רק מראה כמה הסדרה היתה אמינה.

איך היה לעבוד עם ג'ולי קוונר (היום הקול של מרג' סימפסון)?

ג'ולי נהדרת. מה שמדהים הוא שהיא בכלל גדלה בקליפורניה, אבל בגלל שהוריה ניו יורקים היה לה כנראה את המבטא הניו יורקי הנפלא שלה וגם האנפוף של הקול שלה לא הזיק לפופולאריות של הדמות שלה ושל הסדרה.

את בקשר עם אנשים משתי התוכניות?

אני בקשר טוב עם גאווין מקלאוד(קפטן סטובינג בשבילכם) ועם קלוריס ליצ'מן הנפלאה. עם אד אסנר (לו גרנט בשבילכם) הייתי פעילה למען הסנטור ג'ון קרי במרוץ שלו לנשיאות (אתם מבינים שהארפר היא לא בדיוק רפובליקאית).

איזה תוכניות טלוויזיה את יכולה לציין כמועדפות אליך?

אהבתי את "הכל נשאר במשפחה" ואת "מוד" היום אני מחבבת את "כולם אוהבים את ריימונד" ואני חושבת שריי רומנו הוא בחור מאד מוכשר.

את אוהבת את "רודה" ואת העובדה שאת מזוהה לחלוטין איתה, זה לא הפריע לך אף פעם?

חלילה. רודה הייתה "הרוח במפרשים שלי" והזניקה אותי לצמרת ועל כך אני רק יכולה להיות אסירת תודה. מאז שנות השיבעים אני עובדת ללא הפסקה וחיי לא יכלו להיות יותר טובים.

מה דעתך על הטענה שהיום הדברים המעניינים נעשים דווקא בטלוויזיה ולא בקולנוע?

לשמחתי, בעברי עשיתי טלוויזיה שכבר אז נחשבה מעניינת, אני יודעת שהיום כוכבי קולנוע גדולים מאד רוצים להופיע בהופעות אורח בסדרות, דבר שהיה פחות מקובל בתקופתי. לא הייתי מתנגד שטום קרוז היה מתחיל עם רודה (ולארי מחייכת וקורצת).

כמה מילים לגולשי האתר שלנו?

זה מאד מרגש אותי שגם היום כמעט שלושים שנה אחרי ש"רודה" ירדה מהמסך, אנשים ממשיכים וצופים ומתעניינים בסדרה. נכון שהיום הבגדים והתסרוקות נראים מצחיק, אבל כנראה שטלוויזיה איכותית נשארת לנצח. זה שאתה מראיין אותי כאן היום היא הוכחה לכך. תודה לכולכם על ההתעניינות ואני מקווה עוד לחזור לישראל.

בשלב זה נחטפה הגברת הארפר לקבלת פנים אחרת ואני צבטתי את עצמי וחייכתי כל הדרך לתל אביב.