Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: עלייתם ונפילתם של סרטי האימה

מאת: רון פוגל

לילה, אי שם באמצע הכלום נלחמת נערה זהובת שיער בתוקף רשע במסיכה המצויד בסכין גדולה. הבחורה צורחת וצורחת עד שהסכין משספת את גרונה. דליים של דם מתפרצים ממנה והרוצח משאיר אותה מוטלת והולך לפגוש את קורבנו הבא...

ברוכים הבאים לעולמם של סרטי השיסוף הידועים כ"סלשרים", תת ז'נר בתוך סרטי האימה שזכה להצלחה באמריקה בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים השמרניות (למוסר ההשכל המקומם של סרטי הז'אנר עוד נגיע בהמשך).

[*]

הסרט "סלשר- עלייתם ונפילתם של סרטי האימה" שהוקרן אמש ב"הוט פריים" משרטט את ההיסטוריה של הסרטים האלו ותוך כדי הבאת סצנות נוטפות דם במיוחד מנסים יוצריו גם לתהות על קנקנה של התופעה המרתקת הזו, להבין מאין היא צצה ומדוע דעכה.

בסרט, המבוסס על ספר באותו שם של אדם רוקוף, מופיעים כל "החשודים העיקריים" של תת הז'אנר - הבימאים ג'ון קרפנטר ("ליל המסיכות"), ווס קרייבן ("סיוט ברחוב אלם","צעקה") שון קנינגהאם ("יום שישי ה13") ועוד כמה בימאים פחות מוכרים. כולם תורמים את הגיגיהם לסרט שבניגוד מוחלט לסוגה שבה הוא עוסק מתנהל על מי מנוחות.

[*]

עוד מופיעים בסרט גאוני האפקטים המיוחדים והאיפור טום סביאני ("שחר המתים") וסטן ווינסטון ("הטורף","הנוסע השמיני חלק 2") שתרמו להצלחת סרטי הסלשר לא פחות מהבימאים או השחקנים. בסרטים אלו יש חשיבות גדולה לאיפור ולאפקטים וסביאני ווינסטון פותחים לצופה צוהר לעולמם הביזארי והמרתק.

גם מקומם של המלחינים לא נפקד (הרי מנפרדיני שכתב את המוסיקה ל"יום שישי ה13" הלחין גם את המוסיקה לסרט שלפנינו).

[*]

לצערי הסרט לא ממש מחדש דבר מעבר לקלשיאות הרגילות ולמי שמכיר את הסרטים שהוזכרו, לא מחדש הסרט דבר ואף משעמם לעיתים (אני למשל כבר שמעתי אלף פעם את קרפנטר מספר מדוע הוא בחר את ג'יימי לי קרטיס לתפקיד הראשי ב"ליל המסיכות").

חובבי האימה אולי ימצאו עניין בכמות המידע שמצוינת בסרט והחלוקה הכרונולוגית של הסרט יתכן ותעזור ל"סדר" בראש את כל הנתונים לגבי סרטים אלו אבל מעבר לכך הסרט הינו די מיותר (במיוחד ש"ניתוחי העומק" של התת ז'אנר מובאים מ"פי הסוס" כלומר ממעריץ שרוף בדמות עורך כתב העת "פנגוריה" או העוסקים בז'אנר עצמו). הסרט יכול לשמש כמבוא טוב למי שמתחיל בתחום ורוצה לדעת "למה הוא נכנס".

[*]

הסרט כמובן מזכיר את "חוק הבתולות" המפורסם שלפיו רק מי שלא עושה סקס או סמים או הוא סתם ילד (בדרך כלל בחורה) טוב - ינצל מהרשע עם הסכין. ג'ון קרפנטר הודף שוב ושוב (וגם בסרט שלפנינו) את הביקורת שמוטחת בו כאילו הוא אחראי כיוצר "ליל המסיכות" למסר שמרני להחריד שהתאים לתקופה הרייגניסטית והטיף כנגד סקס פרוע ושאר מרעין בישין.

בשלווה ובשקט מתקדם לו הסרט באיטיות קדימה ולמעט הצמרמורת שאחזה בי כששמעתי (שוב) את נעימת הנושא של "ליל המסיכות", התחשק לי לשלוח ליוצרי הסרט איזה נבל או שניים לביקור שאולי יעורר אותם ובפעם הבאה יוציאו יצירה פחות מפוהקת ושבלונית.

[*]

הערה לסיום: נכון שמקובל לדבר על "ליל המסכות" כסרט שהתחיל את הז'אנר באמריקה אבל ארבע שנים לפניו יצא הסרט המעולה "ליל מולד שחור" -black Christmas שהוא כנראה הסלשר האמריקאי הראשון.

אז שיהיה לכולנו לילה טוב, מלא בדם וגופות מרוטשות. ואם אתם רואים את מייקל וורהיס בסביבה, תמסרו לו ד"ש ממני ותגידו לו שאני מחפש פרטנר ל"ליל המסיכות 9".

נשאיר אתכם עם הטריילר של הסרט, נא לא לראות בחדר חשוך...מדי.