חדשות סרטים

אל תחמיצו את "הופעת בכורה" בערוץ ניקולודיאון - ביקורת טלוויזיה

אל תחמיצו את הופעת בכורה בערוץ ניקולודיאון - ביקורת טלוויזיה
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
מאת: אלון רוזנבלום

"הופעת בכורה", הסדרה הדוקומנטרית החדשה של האחים תומר וברק הימן היא סדרה קטנה ואנושית המציגה את התמונה הגדולה והמיאשת לעיתים של בני הנוער בישראל.

לא ממש ברור מדוע ערוץ הילדים, ניקולודיאון ישראל, השקיע את כספו בסדרה הדוקומנטרית של האחים ברק ותומר היימן "הופעת בכורה", אבל על ההחלטה הזו יש לענות בשלוש קריאות "הידד" ו"כל הכבוד".

למרות שהסדרה לא מיועדת לקהל הרגיל של הערוץ (גילאי 4 עד 10 בשעות הבוקר ועד 18 בשעות הערב) רצוי שכל מי שגילו 13 ומעלה יצפה שבוע אחר שבוע בחמשת פרקי הסדרה (כל יום ראשון בשעה 18.10 החל מהיום, ה- 2 בדצמבר).



סוף סוף ישנה סדרה שמחליטה לקחת את הנוער האמיתי ולחפור עמוק עמוק בתוך נפשו. לא מדובר בילדים דוגמנים מרמת השרון או הרצליה פיתוח, לא מדובר בחולי חדר כושר שבגיל 16 כבר מסגלים לעצמם גוף ומנטליות של בני 26, מדובר על בני נוער, בערים פחות מדוברות, שמתמודדים עם המציאות הישראלית הלא קלה.

הסדרה עוקבת אחרי שתי להקות עצמאיות של בני נוערת אחת מקרית מלאכי והשנייה מנתיבות. האחים היימן גייסו את שאנן סטריט ודודוש קלמס מ"הדג נחש" שילוו את הלהקות בדרכן להקלטת הסינגל הראשון. אולם, בין סשן אולפן אחד לשני הקטעים החשובים הם השיחות עם בני הנוער והכניסה, העדינה, המחושבת והמתחשבת, לחייהם הפרטים.



מה שיפה בסדרה היא שברק ותומר הצליחו להגיע לבני נוער שיש להם חלומות אמיתיים. לא חלומות של גדולה, לא רוצים להיות מפורסמים אלא בני נוער שרוצים להגשים את עצמם במוסיקה. ההורים שלהם הם לא חברים של, הם לא יכולים להוציא 300 שקל על חולצה של קסטרו ונאלצים לישון בספה המתקפלת שבסלון כי אין להם חדר משלהם בדירת שני החדרים אותה הם חולקים עם ההורים והאחים.

האחים היימן (גשר על הואדי) הם היוצרים הפוריים ביותר בתחום הדוקומנטרי בארץ ולמרות שמבחינה קולנועית הם לא אנשי בשורה, מבחינה אנושית הם הבימאים שהכי מחוברים למציאות הישראלית. ברור שיש להם הרבה מאוד מה להגיד על המצב החברתי והאנושי שלנו והם אומרים את זה פעם אחר פעם, בלי התלהמות, בלי צעקות ובלי סנסציה, אלא בשקט, באופן אינטיליגנטי ובעיקר מרגש.



לראות את אבי בן ה- 19 (השמאלי בתמונה), עולה מאתיופיה, מנסה להיפתח ולספר על הקללות שעבר בתור ילד ועל הגזענות שהוא חווה יום יום הוא אחד הקטעים המרגשים שנראו השנה. העובדה שהוא לא מצליח להעלות את המילים על הכתב או לשיר אותן אומרות הכל, חברו ללהקת "הברינקס" אלכס (בן 17) כל כך מכונס בעצמו עד שהוא אפילו לא מסוגל לשיר בעברית אלא חייב להישאר עם הצרפתית בה הוא מרגיש מאוד נוח.

פרק הפתיחה שישודר היום הוא מעין אקספוזיציה קליפית שנעה מלהקה ללהקה וממהר להציג לנו את הדמויות הראשיות ולכן הוא קצת פחות טוב מהפרק השני למשל, שעוקב בעיקר אחרי אבי ואלכס ומצליח להכניס אותנו לעולמם, לצבוט לנו בלב, לרגש אותנו ולחשוב שנייה על המקום שבו אנו נמצאים.

בסופו של דבר, חמשת הפרקים, אורכם הוא כשעתיים, ואולי בשלב מאוחר יותר יהיה נכון להוציא אותם כסרט.

חובה, אמרנו?
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2018
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Wonder1פלאציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 3.4
Coco2קוקוציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 4.3
Darkest Hour3שעה אפלהציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.5
Ferdinand4פרדיננדציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.5
The Cakemaker5האופה מברליןציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.8
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט