Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: סיכום הסרטים הטובים ביותר לשנת 2007

מאת: יאיר הוכנר

שנת 2007 היתה אמורה להיות שנת יובש קולנועי, אבל לקראת סופה צצו להם באופן מפתיע סרטים בלתי נשכחים כמו "אני לא שם" הגאוני של טוד היינס או "הפרפר ופעמון הצלילה" הייחודי של ג'וליאן שנאבל פלוס סרטים חדשים ומדוברים לא פחות של האחים כהן, פול תומאס הנדרסון אנג לי והקומדיה העצמאית המצליחה "ג'ונו". כולם יגיעו רק בחודשים הקרובים ארצה ובמקום לככב ברשימות הסרטים הטובים ביותר לשנת 2007, יככבו במקום זאת ברשימות של שנת 2008.

הסרטים שהוצגו השנה בקולנוע היו הרבה יותר מוצלחים מאלו שכיכבו על המסכים בשנת 2006 אבל עדיין סרט הטוב של השנה, מבחינת כותב שורות אלו נוצר בכלל ב 2004 והגיע ארצה באיחור של שלוש שנים. לפניכם הרשימה מהסוף להתחלה.

20) הוסטל 2

[*]

את הרשימה פותח סרט ההמשך ליצירת האימה של אלי רות'. הפעם מדובר בשלוש סטודנטיות אמריקאיות הלומדות באיטליה ויוצאות לטיול במזרח אירופה. הן מגיעות לבית מלון שהתיירים הצעירים השוכנים בו נחטפים ועוברים שלל עינויים על ידי עשירי העולם. התוצאה - ללקק את האצבעות. כמויות צבע המאכל שהסרט נעזר בו פשוט מעוררות תאבון. חוץ מהרציחות חובבי סרטי זוועה ואימה אמיתיים יזהו כוכבי זוועתונים תוצרת איטליה ועוד שלל שחקני משנה משעשעים במיוחד.

19) אינלנד אמפייר

[*]

על מה הסרט? אחרי 178 דקות גם אני שואל את עצמי. אבל למי זה משנה, כאשר החוויה הקולנועית היא כול כך טוטאלית, מופרעת ולעיתים גאונית. עלילת "אינלנד אמפייר" נודדת בכמה וכמה מישורים אבל הדבר היחיד שמוצק ומוצדק בכול הסרט הזה הוא הופעתה של הכוכבת הבלתי מעורערת של לינץ': לורה דרן. מדובר בתפקיד הטוב ביותר של דרן אי פעם. שום דבר לא צפוי ב"אינלנד אמפייר". כול סצנה היא יותר הזויה ומופרעת מקודמתה. לעיתים נראה שמערכת היחסים של הבמאי והשחקנית שבילו מספר שנים יחדיו ביצירת החוויה הקולנועית המטורפת הזו גובלת בסאדו-מאזוכיזם. זו גם מערכת היחסים של הבמאי עם מעריציו. הוא נהנה לסחוף אותנו לתוך הסיוטים המטורפים שלנו ואנחנו נהנים לצפות בהם ולסבול.

18) מארי אנטואנט

[*]

מאוד אופנתי לא לאהוב את הבמאית האופנתית סופיה קופולה אחרת פשוט לא מובן איך אי אפשר שלא להתאהב בסרטה האחרון. הסרט לא נצמד לעובדות ועוקב אחרי עלייתה ונפילתה של הנסיכה למשפחת המלוכה האוסטרית שנישאה ליורש העצר הצרפתי. סופיה קופולה יצרה סרט שמאוד, אבל מאוד מודע לעצמו. היא משלבת בחוצפה חיננית מוסיקה עכשווית או כזו שנוצרה בשנות השמונים של המאה העשרים. כן, קירסטן דנסט לבושה במלמלות מרקדת לצלילי Siouxsie and the Banshees , הקיור, ניו אורדר הסטרוקס ואפקס טווין. הליהוק אקצנטרי לא פחות: ג'ייסון שוורצמן, ריפ תורן, ג'ודי דיוויס, אסיה ארג'נטו, מריאן פיית'פול, סטיב קוגן, והצמד הקורע מצחוק מולי שנון את שירלי הנדרסון.

17) בעמק האלה

[*]

פול האגיס (הבמאי של "התרסקות" והתסריטאי של "מיליון דולר בייבי" ו"קזינו רויאל") יצר את אחד הסרטים המאופקים, האיטיים והשקטים שנראו השנה על מסך הקולנוע. הסרט מבקש מהקהל לחשוב. הוא אינו עסוק בהטפת מוסר אלא בעשייה קולנועית. התחושה היא לא של פרופגנדה שמאלנית אלא של רצון אמיתי של יוצריו לבדוק מה השתבש באמריקה של אחרי אסון התאומים. האגיס מצליח ליצור יצירה עמוקה וחשובה שבסופו של דבר אפילו מצליחה לרגש. טומי לי ג'ונס נותן כאן הופעה שראויה לאוסקר, מעניין אם אנשי האקדמיה ידעו להעריך את האימפקט הרגשי העצום שהוא מצליח ליצור.

16) 3:10 ליומה/אמריקן גנגסטר

[*]

שני במאים נטולי ייחוד אחראים על הקאמבק המרשים של ראסל קרואו. "אמריקן גנגסטר" בבימויו של רידלי סקוט הוא סרט פשע/משטרה אלים ואפרורי. הסרט, שגיבוריו הוא איש מאפיה אפרו-אמריקאי ובלש משטרה יהודי, עוסק בזהותם של השניים בתוך הקלחת הנוצרית והלבנה שאתה הם מתמודדים. "3:10 ליומה" שביים ג'יימס מנגולד הוא חידוש למערבון מ-1957. חוואי בעיירה קטנה ושלווה מסכים להחזיק בפורע חוק עד שתגיע הרכבת ליומה. גם כאן ראסל קרואו מגלם את האנטי-גיבור החריג חברתית. הוא נכנס לנעלי האיש הרע ועושה עבודה מבריקה. שני סרטי ז'אנר, שני במאים מקצועיים ושחקן אחד שהצליח לחזור אל הכותרות בלי להרביץ לצלמי פאפארצ'י.

15) מייקל קלייטון / הפירצה

[*]

שני מותחנים בוגרים, רציניים, אפרוריים המשוחקים לעילא הוצגו השנה בבתי הקולנוע. בראשון -"הפירצה" שאף מבוסס על מקרה אמיתי, סוכן צעיר ב-FBI המסתבך במשחקי כוח עם הבוס הנחשד במכירת סודות לרוסיה. הסרט בויים על ידי בילי ריי ובדיוק כמו בסרטו הראשון "חשיפה" גם כאן המשקל של הסרט נשען על התסריט המהודק, בימוי מהוקצע וצוות שחקנים שעושים עבודתם נאמנה. "מייקל קלייטון" עדיין מציג בימים אלו בבתי הקולנוע ואף מועמד למספר גלובוסים מוזהבים. התסריטאי טוני גילרוי בסרט ביכורים מרשים עם צוות שחקנים מעולה (קלוני, סווינטון, ווילקנסון), תסריט כתוב היטב ובימוי בוגר יצר מותחן דרמטי ומאופק המתרחש במנהטן בתוך פירמה לעורכי דין. גיבור מסרב לחפות על הפאשלות של קליינט עשיר ומשלם על כך את המחיר. כול מה שג'ון גרישם חלם לכתוב ואף פעם לא יצליח. מבחינתי מדובר בסרטים המספקים בידור קולנועי מתוחכם וראוי לשעות הערב המאוחרות.

14) נערות החלומות / היירספריי / מכושפת / מעבר ליקום

[*]

שני עיבודים נוצצים ומבדרים למחזות זמר מצליחים מברודווי הפכו ללהיטים (נערות החלומות, היירספריי), סרט אחד שהפך את שירי הביטלס למרקחה ויזואלית מהפנטת אך לצערי רדודה (מעבר ליקום), וסרט של דיסני המיועד לכול המשפחה (מכושפת). כולם מבדרים, כולם לא עמוקים אך מנסים לספק תובנות על המציאות בה אנחנו חיים. בסופו של דבר הם בידור אסקפיסטי טהור שעומד במשימה בגבורה ומספק את הסחורה. עכשיו כול מה שנותר זה לחכות לקיץ 2008 ולראות אם "מאמא מיה" ייהפוך ללהיט או לאסון טבע.

13) הדייט שתקע אותי / חרמן על הזמן

[*]

ג'אד אפאטו הוא אחד מאנשי השנה שלי. הוא ביים וכתב את הקומדיה המבריקה "הדייט שתקע אותי" והפיק את "חרמן על הזמן" המעולה לא פחות. שניהם סרטים על התבגרות בעלי מטען רגשי גדול לא פחות מהמטען הקומי. הראשון עוסק בסטלן בן עשרים פלוס שהריון לא מתוכנן כתוצאה מסטוץ משנה את חייו. השני עוסק בחברים הכי טובים בתיכון, צמד לוזרים שעומדים לעבור לילה הזוי במיוחד שעתיד לשנות את השקפת עולמם על החיים. שני הסרטים בעלי לב כול כך גדול הפועם בחוזקה ומצליחים לא רק להצחיק עד דמעות אלא גם לרגש. נגדיר זאת ככה, בהחלט הקומדיות הטובות ביותר לשנת 2007.

12) מדוזות

[*]

השנה לראשונה נוספו לרשימה גם סרטים ישראלים. הראשון ברשימה הוא "מדוזות" שמספק קולנועי ישראלי אחר, מפתיע, מקורי ורענן. מסוג הסרטים שצעירים מגניבים שלא חיים בארץ היו עושים ובהחלט הגיע הזמן שיעשו כאלה גם כאן. "מדוזות" מצליח להצחיק ולרגש. צמד היוצרים, שלא עשו קולנוע בחיים שלהם, מצליחים להיות טובים יותר ממרבית היוצרים הוותיקים. בעוד שהיוצרים הישראלים נדבקים לנוסחה התסריטאית האמריקאית השבלונית הסם שפיגלית, השניים מצליחים להוכיח שאפשר לעשות גם קולנוע אחר, מהסוג שעוסק בדברים מהותיים לא פחות מהמצב המחורבן של המדינה שלנו. קומדיה דיכאונית קלילה שהיא בעצם שיר הלל (הזוי ושרוט עם אנרגיות חיוביות) לחיים.

11) ממלכת טרביתיה

[*]

"ממלכת טראביתיה", לכאורה סרט הרפתקאות לילדים, מביא אותה בהפוכה ומתגלה כסרט התבגרות קורע לב שההורים יאהבו הרבה יותר מילדיהם. מסוג הסרטים שכמעט ולא עושים היום. זה לא סרט הרפתקאות בסגנון "נרניה" או "שר הטבעות" אלא סרט שמסביר לנו למה אנחנו זקוקים לסרטים וספרים שכאלו, והוא עושה זאת תוך כדי לחיצה מאסיבית על שרירי הלב עד שבשלב מסוים דמעות שוטפות את עיניך מרוב התרגשות.

עד כאן החלק הראשון, בחלק השני, בו אני מדרג את עשר