Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: היי סקול מיוסיקל 2

מאת: אלון רוזנבלום

טרוי (זאק אפרון), גבריאלה (ונסה הדג'נס), שארפיי (אשלי טיסדייל) ריאן (לוקאס גרביל) ושאר חבורת "היי סקול מיוסיקל" חוזרים לסיבוב שני שהוא גדול יותר, עשיר יותר ובאופן מפתיע מהנה יותר מהסרט הראשון. מדוע מפתיע? כי הראשון היה קשה לעיכול, אלא אם אתן ילדות בנות עשר. בחלק השני אין כל ספק שהילדים והבמאי קני אורטגה, עולים כיתה.

"היי סקול מיוסיקל 2" שיצא לא מכבר בדי וי די (הוצאת "פורום פילם") הוא לא יצירה קולנועית חשובה או אחד המיוסיקלס הטובים שנוצרו אבל בכל זאת צריך לזכור שמדובר בסך הכל בסרט טלוויזיה, שיועד לילדים בתחילת שנות העשרה שלהם ושהגוף שעומד מאחוריו הוא ערוץ דיסני הסכריני (וכאן המקום להציב שלט אזהרה גדול ומהבהב, מי שסכריניות מזיקה לבריאותו שירחק מהסרט הזה כמו מאש).

[*]

הפעם אורטגה, שעומד מאחורי הריקודים האלמותיים של "ריקוד מושחת" (כן כן ההוא עם פטריק סוייזי שהילדים שרואים את "היי סקול מיוסיקל", בכלל לא יודעים מי הוא), לא מבזבז את הזמן וכבר בדקה הרביעית של הסרט יש לנו קטע מוסיקלי מקפיץ, מרהיב שמערב את כל הקאסט הצעיר.

הפעם הסרט מתחיל אומנם בהיי סקול אבל מהר מאוד עובר לאתר צילום נעים יותר לעין, קאנטרי קלאב יוקרתי בו יבלו גיבורינו את הקיץ.

[*]

אם אתם ממש מתעקשים אתם יכולים למצוא סוג של עלילה או ניסיון להעביר מסר לקהל הצעיר (שהיה בולט יותר, בוטה יותר ופחות מוצלח בסרט הראשון) אבל בסופו של דבר, כמו במיוסיקל קלאסי, קטעי הדיאלוג הם רק תרוץ להעביר אותנו לנאמבר הבא.

אז מה יש לנו, ריקודים במסדרונות בית הספר, ריקודים במגרש הגולף, ריקודים על במה בקאנטרי, במטבח ואל תשכחו את הבריכה, אורטגה מנצל כל לוקיישן אפשרי ואת הפוטנציאל שהוא מציע לו (כמו נאמבר הכדורסל בסרט הראשון כאן משתעשע לו אורגטה עם כלי מטבח וכו'). מספר השירים הוא גדול יותר ומגיע בקצב מהיר יותר (כל עשר דקות יש לפחות שיר אחד, בסך הכל למעלה מ- 14 שירי פופ סטנדרטיים שתופסים יותר מ- 40 דקות בסרט).

[*]

זאק אפרון עדיין לא מצליח לשכנע אותי שיש לו מה להציע בתחום המשחק למרות שהוא נראה טוב יותר, שר טוב יותר ונע טוב יותר מהסרט הראשון. כך גם רוב הקאסט.

מי שכן בולט, שוב, הוא דווקא קורבין בלו שמגלם את חברו הטוב ביותר צ'אד. בלו נהנה מכל שניה ונראה כאילו, בניגוד לאפרון, הוא מצליח לזכור את קטעי הריקוד בקלות יותר ומבצע אותה בחינניות רבה. הוא דווקא, כן מראה ניצוצות של משחק. אורטגה כנראה הבין ובסרט השני אפילו יש לו שיר שהוא שר יחד עם לוקאס גרביל (ריאן) וזהו אחד הקטעים היותר טובים של הסרט. חבל שקהל הילדים הולכים שבי דווקא אחרי הבובות אפרון והדג'נס.

[*]

אורטגה, שיודע שהקהל שלו מאוד סלחן, לא מתאמץ ולו לרגע אחד לביים את שחקניו או להגיע להישג כל

בניגוד לסרט הראשון, שיצא בארץ ללא תוספות מיוחדות, הסרט השני כבר הרבה יותר "מגניב" בתחום הזה. הכוונה היא לא רק לשירים אותם אפשר לשמוע ברצף ללא סצינות הדיאלוגים ואפילו לשיר (מעין סינג אלונג כשהמילים בתחתית המסך) ואפילו ישנה אפשרות לעשות תחרות קאריוקי עם השירים ולשמוע רק את המוסיקה בלווית המילים כדי שכל ילד יוכל להתאמן על האנגלית שלו וחלומות להיות מפורסם.

[*]

אולם, התופסת החביבה ביותר היא הצצה לאולם החזרות של השחקנים. ראשית ניתן לראות איך השחקנים עמלו קשה מאוד לפני כל קטע, לראות את הדרך שבה הריקודים הפכו למה שהם ואז במעבר חד לראות את הסצינה הסופית מהסרט. חביב, מלמד ונותן הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים ואל השחקנים כשהם ללא איפור ותלבושות.

לסיכום, "היי סקול מיוסיקל 2" אולי לא ירחיב את ידיעותיכם בענייני קולנוע אבל בהחלט יהפוך אתכם לדודים (או ההורים) הכי מגניבים וקולים שיש. אז אם אתם רוצים לראות חיוך על האחיינית בת ה- 10 שלכם, זו המתנה המושלמת.