כן, היה פסטיבל קולנוע בריטי, והוא הסתיים...ראיון אחרון

מאת: רון פוגל

לאחר שנים עשר ימים מוצלחים ונוכחות שיא של קהל, ננעל ביום שבת בלילה פסטיבל הקולנוע הבריטי השמיני בסינמטק תל אביב.

לאחר נאומי הסיום של מנהל הפסטיבל והשגריר הבריטי בישראל,הוקרן סרטה הפיוטי והמרתק של הבימאית שרה גברון "בריק ליין" המבוסס על רב המכר של הסופרת ממוצא בנגלי מוניקה עלי.

בפסטיבלי קולנוע אני מחפש תמיד את היצירות הייחודיות והלא שגרתיות שמוצגות בו, יצירות העוסקות בנושאים שבדרך כלל לא נראים על מסכי הקולנוע.כך בשנה שעברה נחשפתי לשני סרטים העוסקים בבריטניה כחברה מולטית אתנית וסיפרו את סיפורם של בני המהגרים מהקריביים("ילדות בגרות") ומפקיסטן ("ליל התעלולים").

הסרט "בריק ליין" הוא למרבית הפלא הסרט הראשון המנסה לתהות על קנקנה של הקהילה הבנגלית הגדולה,יוצאת בנגלדש ,החיה בבריטניה בכלל ובלונדון בפרט.מעבר לחוויה אנתרופולוגית מדובר בסרט רגיש ומלא חמלה המצליח להעביר שעתיים בנעימות רבה.

לאחר הקרנת הסרט ענו הבימאית והשחקן הראשי כריסטופר סימפסון לשאלות הקהל.

לשאלתי לגבי שינויים שנעשו מהיצירה הספרותית אל הקולנוע ,ענתה גברון הלבבית כי בסרט היא נאלצה לוותר על קטעים רבים מהספר("בכל זאת מדובר ברומן עב כרס בן למעלה מחמש מאות עמודים"...)כולל על קטעים המתארים את החיים בבנגלדש.למרות ההשמטות היא משוכנעת כי את רוח הספר ואת תיאור החיים בקהילה הבנגלית בלונדון מצליח הסרט להעביר באופן אמין ומפורט.

כריסטופר סימפסון סיפר על האתגר של שחקן בריטי שאימו יוונית ואביו אירי לגלם את דמותו של קארים-צעיר ממוצא בנגלי החי בלונדון .הוא ציין את שיתוף הפעולה לו זכה מכמה צעירים בקהילה שעבדו איתו על המבטא הנכון ועל שפת הגוף המצופה מפרחח בנגלי לונדוני.

לשאלתי לגבי מה משך מלכתחילה את הבימאית לביים את הספר היא ענתה כי מדובר כאן ראשית בסיפור אנושי מחמם לב,כמו כן זבו סיפור על השתחררותה שדל אישה מכבלי המסורת והפיכתה לאישה מודרנית לכל דבר והאתגר להעביר תהליך זה למסך הוא הדבר שמשך אותה כבימאית יותר מכל אל הספר..

גברון ציינה כי בסך הכול תגובות הקהילה הבנגלית בלונדון היו חיוביות למרות אי אילו הסתייגויות פה ושם.

הסרט היווה סיום הולם לפסטיבל מוצלח וראוי לציין כי (לשם שינוי) גם קבלת הפנים שנערכה לפניו הייתה מאורגנת למופת

להתראות בפסטיבל הבריטי הבא.