חדשות סרטים

הגרגר והדג - על קוסקוס ואינטגרציה בצרפת - ביקורת סרט

הגרגר והדג - על קוסקוס ואינטגרציה בצרפת - ביקורת סרט
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
מאת: רון פוגל

כיף לגלות יוצר קולנועי נועז ואמיתי בין כל הקונפורמיסטים הרבים שנמצאים בעולם הצלולויד!

בסרט "הגרגר והדג" שמוקרן בימים אלו ברחבי הארץ, נחשפתי לראשונה ליצירתו של הבימאי שחקן הצרפתי ממוצא טוניסאי עבד אל טיף קשיש. אחרי הצפייה בסרט הבנתי למה הוענק לו לאחרונה (ביחד עם בימאי "בקצה גן העדן" פאטי אקין) פרס על ידי הקהילה האירופית על קידום נושא האינטגרציה דרך האומנות.



בשנים האחרונות מתחלקים הנושאים שבהם עוסק הקולנוע הצרפתי לשניים: סרטי הבורגנות המלהגת את עצמה למוות וסרטים בנושא מיעוטים ומהגרים בצרפת - נושא שהיה למרכזי במערכת הבחירות האחרונה שהתקיימה בצרפת. סרטו של קשיש שייך לסוג השני והמורכב יותר של הסרטים היוצאים ממדינת הקרואסון והבגטים והוא עוסק רובו ככולו בתיאור עולמם של מהגרים שהגיעו מצפון אפריקה לצרפת.

קשיש שנולד בטוניסיה והיגר עם הוריו בגיל צעיר לצרפת התגורר בעיר ניס וגם גיבור סרטו החדש מתגורר באיזו עיריית חוף. סלימאן (חביב בופארס המצוין בהופעה שכולה הוד והדר) הוא עובד במספנה המקומית שמפוטר אחרי שלושים וחמש שנה ממקום עבודתו (אבל יקבל פיצויים רק על פחות ממחצית התקופה כי עד אז הוא היה, כך מתברר, שוהה בלתי חוקי). לסלימאן יש חלום: לפתוח מסעדת קוסקוס על אוניה ישנה שהוא רכש והסרט משרטט את דרכו הפתלתלה של המהגר הקשיש להגשמת חלומו, בעזרתם כמובן של בני משפחתו ומשפחת ה"ידועה בציבור" שלו.



דרך ארוחת צהריים משפחתית שבה יושבים סביב השולחן בני המשפחה ממוצא ערבי שלחלקם בני זוג צרפתיים, דרך מפגש עם הבירוקרטיה המקומית ודרך ארוחת ערב (מה שאומר שלא כדאי לבוא לסרט רעבים) שבה מתכנסים כל שועי העיר במסעדה החדשה - קשיש מציג בפנינו את מרקם היחסים בין ה"ותיקים" הצרפתים בני המקום לבין "החדשים" אותם מהגרים ובני מהגרים שהגיעו לצרפת בעשורים האחרונים.

באלגנטיות ראויה לציון מטפטף לנו הבימאי אט אט את דעתו הפסימיסטית על המצב הבלתי נסבל של אינטגרציה שנכשלה, של קהילה הנגועה בשנאת זרים ושל מהגרים המסתגרים בתוך עצמם ונותרים ללא כוח לפרוץ חומות של קיפוח.



קשיש הזכיר לי בסגנונו המחוספס והכמעט תיעודי את גאון הקולנוע היפני ישוז'ירו אוזו שנהג למקם את מצלמתו בתוך ההתרחשות והפך את הצופה למשתתף פעיל כמעט ולא למתבונן מן הצד. קשיש נוהג ללהק בסרטיו אנשים מן הישוב (ובעברית, לא שחקנים מקצועיים) והתוצאה מהממת באוטנטיות שלה. אפשר היה לוותר אומנם על כמה וכמה דקות בסרט (הוא באורך שעתיים וחצי) ולעיתים התזזיות של מצלמתו של קשיש מעט צורמת אך האפקט של סרט המתאר מציאות ללא כחל וסרק נשמר ומהר מאד מוצא עצמו הצופה נשבה בקסם הישיר והלא עושה חשבון לאף אחד של הסרט.

הקוסקוס המככב בסרט בכל דרך אפשרית הוא משל ליחיודיות של החברה שממנה בא קשיש ואיך שומרת אותה חברה על הזהות שלה באופן זר ומנוכר. הקוסקוס יהיה גם הגשר שדרכו ינסה סלימאן לפרוץ ולזכות להכרה מההמוסיקה בסרט שובה את הלב אבל אם תיקחו דבר אחד מהסרט הוא ההופעה המדהימה של חפזיה חרזי בתור רים הבת של אהובתו של סלימאן. חפזי הותירה אותו המום מיופייה ומהחושניות המתפרצת שלה והיא שילוב קטלני בין אסיה ארג'נטו לבין גוליאט לואיס (בימיה הטובים) אי אפשר שלא להתרגש מסצינת ריקוד הבטן שלה לקראת סוף הסרט. עוד אחד משיא הסרט החכם הזה.

הפתעה נעימה, הסרט הצרפתי הטוב של השנה!
1כן נותר לי רק להוסיף את חתימתי לכתבה.מסכימה לכל מילה לדעתי הסרט מצוין ואוטנטי מאד מאד וחפיז בסצינה שבו היא מוכיחה את אמה-היפוך התפקידים הבת היא "הבוגרת" ונוזפת באמה "הילדה הרעה"-האגואיסטית אגוצנרית כדבריה שובה את הלב. וכמובן קטע הריקוד שלה משחקת נפלא סולימן בשתיקותיו מביע את כאבי הקליטה וקשייו. לדעתי סרט טוב מאד ומשוחק מצוין קצת ארוך אמנם אבל נהנתי מאד והכתבה אומרת את דברו של הסרט. לרמן יהודית (59) | 26/07/2008 07:58:59
רלוונטי
הגרגר והדג (עמוד סרט)
 
חיפוש בארכיון 2018
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Help I Have Shrunk My Parents1הצילו! כיווצתי את ההוריםציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 2.5
Le Brio2המילים הפשוטותציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 3.0
Love Simon3באהבה, סיימוןציון גולשים10 / 8.1ציון מבקרים5 / 3.4
Disobedience4שאהבה נפשיציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.3
The Incredibles 25משפחת סופר על 2ציון גולשים10 / 7.9ציון מבקרים5 / 3.8
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט