ראיון בלעדי עם דווין ג'ונסון, סוכן 23

מאת: איריס לקנר

הוא הגיח לעולם הקולנוע כ"מלך העקרבים" ומאז פיתח קריירה קולנועית מכובדת, הקים משפחה ולא מפסיק לאתגר את עצמו. עם יציאת הסרט החדש "שחק אותה סמארט" (בבתי הקולנוע החל ממחר, ה- 14 באוגוסט) עונה לנו דווין ג'ונסון "סוכן 23" על כמה שאלות. ושלא תעיזו לקרוא לו "דה רוק"!

[*]

בסרט אתם מגלם סוכן חשאי, האם השתמשמ בדמותו של ג'יימס בונד כדי לקבל השראה?

"אני חייב לציין שכן. היה חשוב לי לדעת שאני מבין לגמרי את מה שהבמאי ניסה להעביר. נהניתי לגלם את הדמות. גם מבחינה פיזית. כאשר ניסיתי לחשוב בתחילה על השילוב בין כל הדמויות בסרט, המחשבה על סטיב קארל ועליי הצחיקה אותי מאוד. מסתבר שמה שנראה מצחיק על הדף, היה אפילו יותר מוצלח במציאות."

בסצינה שהתרחשה על פסי הרכבת - זה היית אתה או כפיל?

"לא היה לי כפיל בסצינה הזו. נהניתי מאוד לשחק אותה בעצמי. זה נכון שהיה לנו מנהל צוות כפילים נהדר שתרם לסרט וביחד הצלחנו ליצור יופי של אקשן. אני בכלל חושב שכמה מהסרטים של התקופה האחרונה כמו הבונד האחרון ו"זהות אבודה" העלו את הרף של סרטי האקשן ולכן, זה טוב שאצלנו אקשן הוא לא פחות טוב.

[*]

האם היתה איזושהי נקודה שהרגשת שזה כבר יותר מדי?

"לא. הרגשתי מאוד בטוח בסביבת הצילומים ועם צוות הכפילים שעשה עבודה נהדרת. תראי, כשאתה בן אדם מאוד פיזי, האתגר בסצינות מהסוג הזה גדל ומתעצם. לא משנה כמה "מסוכן" נראתה סצינה מסוימת, היינו קשורים היטב, דאגו לנו לכל הנחוץ והכל התנהל בצורה שהסירה דאגה מצוות השחקנים והפכה את כל העבודה על הסט להנאה אחת רצופה".

הייתה לך ההזדמנות לפגוש ביוצרים המקוריים של הסדרה עליה מתבסס הסרט (מל ברוקס ובאק הנרי)? הכרת את הסדרה (שהוקרנה אי שם שנות השישים)?

בטח שהייתי צופה והפכתי אפילו למעריץ נלהב. יחד עם זאת, לא הזדמן לי לפגוש את היוצרים. כאשר פנו אליי ואמרו לי שעומדים לעשות מזה סרט, שמחתי מאוד. התלהבתי שיצא לי לעבוד עם במאי שאני מעריך את עבודתו, עם סטיב קארל - אותו אני מעריץ - וכשהצטרפו גם אלן ארקין ואן האת'וואי הכל קיבל יותר תנופה".

[*]

איך אתה מסביר את התפתחות הקריירה הקולנועית שלך?

"הצלחה בתחום הבידור ובקולנוע בפרט תמיד הייתה המטרה שלי. כאשר התחלתי להופיע בסרטים החל משנת 2000, לא הגעתי עם רקע תואם או בן להורים בתעשייה. יחד עם זאת, הייתי מודע ליכולות שלי להלהיב קהל על סמך ניסיוני הקודם. אני אוהב להופיע בפני קהל, זה עושה לי טוב. אני גם מאוד אוהב את העובדה שקיימת אפשרות לדלג בין ז'אנרים שונים. כאשר אני חושב על שחקנים כמו טום הנקס, ג'ורג' קלוני או ויל סמית' - אני מתמוגג. אני רוצה להיות מסוגל לבדר קהל בכל סוג של ז'אנר שאני אופיע בו".

מה אתה חושב על "סוכנת 99" ?

"שהיא מושכת. אן (האתאווי, "השטן לובשת פרדה") עושה עבודה נפלאה. היא יפה, אינטליגנטית ויודעת לקרוע את התחת לאנשים. בקיצור, כל הדברים שאני אוהב באישה".

[*]

איך הייתה העבודה עם סטיב קארל?

"סטיב הוא פרטנר נהדר. הדבר הנפלא בהפקה הזו הוא שכל אחד מאיתנו מצחיק בדרכו שלו וכאשר שמו את כולנו יחד על סט אחד זה הפך להיות ממש מבדר וכייפי. כולנו למדנו האחד מהשני. היתה דינמיקה נהדרת על הסט. מבחינתי, סטיב קארל ובייחוד אלן ארקין הם ע נ ק י י ם !!! למדתי מהם כ"כ הרבה. זה כמו להיות בקרבת המורה האהוב עלייך או בן המשפחה המועדף עלייך שיושב ומספר לך סיפורים. גם עם סטיב אך בייחוד עם אלן הייתה לי כימיה מעולה בייחוד לאור העובדה שהייתי מתיישב ומתחיל לשאול אותו שאלות והוא היה עונה לי. על הכל."

איך, למעשה, עשית את המעבר הזה מההאבקות למשחק? מי עזר לך?

"היה בן אדם אחד לו אני זוקף את מירב העזרה בתחילת הדרך. קוראים לו פאט פטרסון. אני עיצבתי את הדמות שלי ב - Be Cool לפיו. הוא גבר גאה ומצחיק שעבורי הוא משמש כדמות אב. הוא תמיד נהג לוודא שבסופו של יום אני אבין את הערך של לבדר אנשים תוך כדי השארת האגו שלי בצד. המעבר עצמו הצליח בזכות העובדה שזכיתי לתמיכת האולפנים והיו לצידי אנשי צוות מעולים ואיכותיים שתמכו ועזרו כמו מייקל קלארק דנקן, ברנרד היל. לא היו לי ציפיות או שאיפות לעשות תפקיד שיזכה אותי במועמדות לאוסקר או משהו, אלא, פשוט לעשות עבודה ראויה".

[*]

נדמה כי מאז הסרט הראשון שלך "התכווצת". האם אני טועה (לראייה תמונה מ"מלך העקרבים" משנת 2002)?

"לא. את צודקת. כאשר התחלתי לשחק הבנתי שאין יותר צורך בכל המשקל והשרירים הגדולים שפיתחתי. אלו היו, כמובן, תוצאה של 10 שנים בפוטבול ועוד חמש שנים בהיאבקות. אך לאחר שפרשתי מתחומים אלו והבנתי שאין לי צורך להיראות יותר כך, שיניתי את הרגלי האימונים שלי ואכן הורדתי בנפח ובמשקל".

ואם לא הספיק לכם אז הנה קטע וידיאו קצר ובו מתראיין ג'ונסון על הסרט בשילוב קטעים מתוכו (לחיצה על מרכז התמונה תריץ את הוידיאו):