חדשות סרטים

שנסונים אהבה ופוליטיקה בעיר האורות - פאריז 36 - ביקורת סרט

שנסונים אהבה ופוליטיקה בעיר האורות - פאריז 36 - ביקורת סרט
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
מאת: רון פוגל

לשמחתי, יצירתו החדשה של הבימאי המחונן כריסטוף באראטייה, "פאריז 36", בניגוד לחלק גדול מהסרטים שמגיעים אלינו בתקופה האחרונה מצרפת, אינה עוסקת לא באינטלקטואלים משועממים ולא במהגרים קשיי יום. כמו ביצירתו המוקדמת "כשהנערים שרים" באראטייה מציג בפנינו דרמה תקופתית העוסקת במערכות יחסים המנסות להתקבע בעולם משתנה ומראה לנו שוב כי האומנות יכולה לשנות את חיי האנשים ולהביא להם סיפוק ושמחה (וגם כאב). מי שאהב את "כשהנערים שרים" ישמח לגלות שלא מעט מאנשי הקאסט של הסרט החינני ההוא חוזרים ומשתפים עם באראטייה פעולה גם בסרטו הנוכחי.

הסרט (ששמו המקורי הוא פובורג 36) מתרחש בצפון פאריז באמצע שנות השלושים. השמאל בשלטון ואיגודי העובדים מרימים את נס המרד כדי לשפר את זכויותיו של העובד הכורע תחת הנטל במפעלים. הלאומנות מתחילה לתפוס תאוצה ובדיחות על יהודים הן מטבע עובר לסוחר.



בין הסמטאות הצרות והפתלתלות מנסה להתקיים ה"שאנסוניה" מועדון לילה קטן שהוא בעצם מרכזו של הסרט ונקודת המוצא שלו וכל עלילות המשנה הרבות יהיו קשורות אליו בדרך זו או אחרת.

כשהמקום נסגר נותר מנהלו פיגואל (ז'ראר ז'וניו המצוין כוכב "כשהנערים שרים") חסר כל ומאבד גם את בנו לטובת אשתו שעוזבת אותו. בעזרת פועל במה סוציאליסטי ובדרן חקיין בגרוש מנסה פיגואל להחזיר עטרה ליושנה ולפתוח מחדש את ה "שאנסוניה" כשברקע מסתובב גם גנגסטר מאיים שקיבל את המועדון ככיסוי לחוב (ונדמה לעיתים כטוני סופראנו הצרפתי) וגם בחורה נאה שקולה כשל זמיר שמגויסת לטובת פתיחתו החדשה של המקום.



אז נכון שהסרט עוסק בנושאים שכבר נטחנו עד דק גם בקולנוע הצרפתי ובמיוחד האמריקאי (סצינות של אודישנים כאלו ואחרים מככבות בסרטים אמריקאים משנות העשרים בערך והמוטו של "בואו נרים הופעה" היה חביב במיוחד על מיקי רוני) ונכון שבתחילת הסרט עושה רושם שמרוב עלילות משנה לא רואים את התמונה הכללית ולעיתים הסרט נדמה כמחזמר שרב השירים בו קוצצו - אבל לאט לאט (ובמיוחד כשמתרגלים לקופצניות ולצבעוניות) הסרט צובר נפח ותאוצה ולקראת חלקו השני הצופה כבר מוצא עצמו מרותק ומחזיק אצבעות לאנשי מועדון הלילה במאבקם להריץ את המקום מחדש.

טוב עושה באראטייה שלקראת סופו של הסרט הוא יוצא קצת מהקולנוע המסורתי ויורה, נטול רסן, לכל הכיוונים (בסצנות ההופעה בחוף הים למשל). שינויים מפתיעים בקצב רק מצילים את הסרט מגלישה למונוטוניות ולבנאליות מיותרת.



השחקנית נורה ארנדזר משכנעת מאד בתור הזמרת המתחילה והענוגה שכובשת בקולה את פאריז אבל בשבילי ההפתעה הנעימה באמת הייתה לראות את פייר רישאר ("הבלונדיני עם הנעל השחורה" אם מישהו עוד זוכר) בתפקיד מאופק ובוגר יחסית של מלחין תמהוני.

הצילום (במיוחד של גגות העיר) מעביר לצופה תחושה של עיר כמעט חלומית שהכול יכול לקרות בה ובכלל הנימה הכללית של הסרט היא אופטימית וגם זה דבר חשוב בימי
1סרט נפלא:). ברקע הצבעוניות והיופי הצרפתי ישנו סרט העוסק בנושאים עמוקים ומרגשים. מומלץ! מרי (18) | 25/12/2008 09:48:42
רלוונטי
פריז 36 (עמוד סרט)
 
חיפוש בארכיון 2018
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Help I Have Shrunk My Parents1הצילו! כיווצתי את ההוריםציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 2.5
Le Brio2המילים הפשוטותציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 3.0
Love Simon3באהבה, סיימוןציון גולשים10 / 8.1ציון מבקרים5 / 3.4
The Incredibles 24משפחת סופר על 2ציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.8
Disobedience5שאהבה נפשיציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.3
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט