חדשות סרטים

ההודים באים - בוליווד בסינמטקים ברחבי הארץ

ההודים באים - בוליווד בסינמטקים ברחבי הארץ
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
מאת: רון פוגל

בהודו יש כ- 16 שפות רשמיות ולכל שפה כמעט יש תעשיית קולנוע משלה. לנו במערב מוכרת בעיקר התעשיית ההינדית-הלא היא בוליווד. שאר התעשייה (הטמילית,הפאנג'בית ועוד) נאבקות על הקהל המקומי וכמעט שאינן מוכרות במערב.

השבוע נפתח בסינמטקים ברחבי הארץ פסטיבל הקולנוע ההודי. לרגל הפסטיבל הגיעו לארץ שניים מענקי הקולנוע ההודי בימינו השחקן אנופם קר והבימאי אמול פלקר. פגשתי את שניהם לשיחה זמן קצר לפני פתיחת הפסטיבל בתל אביב



אנופם קר שמקרין רצינות תהומית (למרות שרוב תפקידיו היו קומיים) הוא אחד השחקנים המוערכים והעסוקים בתעשיית הקולנוע ההודית (בוליווד).למרות שהופיע בכארבע מאות סרטים (!) הוא מוכר לצופי הקולנוע בארץ בעיקר מהופעותיו בסרטים שנעשו מחוץ להודו כמו "שחקי אותה כמו בקהאם" (שם גילם את האב חמור הסבר של הגיבורה) "כלה ודעה קדומה" ו"אדונית התבלינים". כמו כוכבים גדולים אחרים של המסך הגדול בהודו-ליסה ריי ואישראווה ריי –גם הוא החל בשנים האחרונות להופיע בסרטים לא הודים ולדבריו הוא נהנה מכל רגע. בפסטיבל המתקיים בארץ הוא יציג את הסרט "יום רביעי" שבו הוא מגלם תפקיד ראשי

מהו ההבדל מבחינתך בין משחק בהודו ומחוצה לה?

מבחינתי הקולנוע המערבי יותר מהוקצע מזה ההודי. בהודו קובעים תחילת צילומים לשעה תשע בבוקר ואז מתחילים אחרי עשר כי בדיוק אחד המשתפים לקח את הבו שלו לרופא. יש הרגשה של משפחתיות בבוליווד והכל נעשה באווירה חמה ופתוחה. במערב לא הרגשתי אווירה שכזו, אלא יותר "סטריקטלי ביזנס" "-"מצלמים והולכים".



בתחילת דרכך לא היה לך קל להשיג תפקיד והיום אתה כוכב על בהודו. איך היום אתה בוחר את התפקידים שתגלם? מה מעניין אותך במיוחד?

אכן בתחילת דרכי היו זמנים שהייתי בעוני גדול ונשבעתי שלעולם לא אגיד לא להצעת משחק. אחרי 15 שנים שבהם עבדתי "עשרה ימים בשבוע" שיניתי את הגישה (גם די התעייפתי) והיום אני במצב שאני יכול לברור את הפרויקטים שאשתתף בהם - אני מתחשב בתסריט בעניין ובכסף שמוצע לי-לוא דווקא בסדר הזה. התסריט של הסרט "יום רביעי השחור" שמציג בפסטיבל נשלח אליי על ידי הבימאי ניראג' פאנדיי ומכיוון שלא שמעתי עליו מעולם לא כל כך התעניינתי ואז יום אחד בדרך הביתה התחלתי לקרוא את התסריט וכל כך התלהבתי שמייד התקשרתי לבימאי ואפילו הסכמתי להופיע בסרט בעבור חצי המחיר שאני בדרך כלל גובה!

גם היום כשאני בררן יותר אני זוכר כי הכנסתי העיקרית היא ממשחק. ולכן אני שוקל כמעט כל הצעה בכובד ראש.



"יום רביעי השחור" אומנם הופק בבוליווד אבל הוא סרט מתח עוצר נשימה, ללא שירים וריקודים וללא בגדים מנצנצים-האם אלו פני הקולנוע הבוליוודי היום?
מאז שהודו קמה לפני 62 שנה, תעשיית הקולנוע הייתה אמצעי הבידור המרכזי. בימינו מעבר לכך שהיוצרים הפכו למומחים בתחום ההפקה והיצירה גם טעמו של הקהל התפתח והוא לא מסתפק בסרטי ה"סונג אנד דאנס" של פעם.בימינו, גם הקולנוע הבוליוודי שנחשב למסחרי ביותר ולפחות איכותי בהודו-מתעסק עם סוגיות יום יומיות מטרידות ומעלה שאלות קשות ומאתגר את הצופים ולא רק מנעים את זמנם.

אמול פלקר, צייר,שחקן מהולל והיום בימאי נחשב, הוא מהפעילים המרכזיים בתעשיית הקולנוע המהרטית שנמצאת היום בשיא פריחתה האומנותית.המהרטית היא השפה הרשמית של מדינת מהרשטה הנמצאת במערב הודו והיא המדינה השנייה בגודלה מבחינת אוכלוסייה בהודו.



האם תוכל להסביר מהו הייחוד של התעשייה המהרטית?

ראשית מדובר בתעשיית קולנוע אזורית. התקציבים הרבה יותר נמוכים מאשר בבוליווד ולא קל לשכנע מפיצים מחוץ למדינת מהרטה להקרין סרטים במהרטית. התעשייה שהיא מהוותיקות בהודו עוסקת בעיקר בבעיות היום יומיות של האדם הפשוט (תפקיד אותו גילם פלקר ברבים מהסרטים שבהם הוא כיכב). אלו סרטים יותר אומנותיים ופחות מסחריים ואחרי שנים רבות של דעיכה וכניעה ללא תנאי לענק הבוליוודי אני יכול לומר בשמחה כי בשנים האחרונות צמח דור חדש ורעב של בימאים מהרטיים שמביים סרטים מקומיים העוסקים בבעיות מקומיות.

רבים מסרטיך מתמקדים בנשים ובדמות האישה, האם היית מגדיר את עצמך כפמיניסט?

ההגדרה הנכונה תהיה "לא שוביניסט", אני מוקסם מהדמות הנשית (אשתי גם כותבת את התסריטים לסרטיי האחרונים). הסרט "אנההט" שאני מציג בפסטיבל הוא הסרט השני מטרילוגיה שבה אני חוקר את המיניות של האישה, דבר שכמעט ולא נעשה עד היום בקולנוע ההודי אני מתעניין בכלל ביחסים בין אנשים בכלל ובין בני זוג בפרט ובסרט שחותם את הטרילוגיה אני חוקר את נושא ההומוסקסואליות-עוד נושא שהקולנוע ההודי בורח ממנו כמו מאש.



התחלת כשחקן והפכת לבימאי. האם מבחינתך זוהי ההגשמה העצמית האולטימטיבית?

קולנוע היא יצירה ששותפים לה משתתפים רבים ובינהם השחקנים. אבל על התזמורת הזו מנצח בסופו של דבר אדם אחד-הבימאי. כבימאי אני יכול להביא את החזון שלי ואת הנושאים שמעניינים אותי לכדי מימוש. מאז שהפכתי לבמאי ביימתי 15 סרטים ואני מאד גאה בכל אחד מהם (סרטו של פלקר "פהלי" היה המועמד של הודו לפרס האוסקר בשנת 2006 ).

ואכן פלקר משדר נינוחות נעימה שרק מחזקת את ההרגשה כי ככל הנראה ייעודו האמיתי בחיים היה לביים

סרטו של פלקר "היתום " יוצג ביום רביעי ה9/12 בסינמטק תל אביב בשעה 21:30
1אפשר לדעת שמות בתי הקולנוע וזמני הקרנות של הסרטים באיזור המרכז? תודה אמיר (29) | 10/12/2009 18:54:26
 
חיפוש בארכיון 2017
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Only the Brave1רק האמיציםציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 4.0
Maktoub2מכתובציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.0
American Assassin3מתנקש אמריקאיציון גולשים10 / 8.5
Thor Ragnarok4תור: ראגנארוקציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.6
Scaffolding5פיגומיםציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 4.2
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט