אחד מהבמאים האהובים עליי הוא זאק סניידר. האיש שהביא לנו (מיד אחרי "שחר המתים") סרטים מלאי יריאה כמו אדפטציית הקומיקס לנובלה הגרפית של פרנק מילר - "300", הצליח ליצור סטים שלמים באמצעות טכנולגיית הגרין סקרין ואפשר לומר שאולי מדובר באחד הבמאים הבודדים שיודע לעבוד עם האפקטים בצורה הקולנועית והמסוגננת ביותר. אך מעבר לכך, כל סרט שלו הוא פשוט חגיגה אמיתית ודריסת רגל לבאים אחריו.
[*]
סניידר מצליח לייצר עולם שלם אמין ומסוגנן בכל פעם מחדש. בסרט האחרון שלו – "השומרים", גם הוא מבוסס על נובלה גרפית, נראה שאימץ פינה אפלה הרבה יותר. שוטים קודרים ומציאות מטלטלת לצד שחקנים מוכרים יותר כמו בילי קראדופ (שהשתתף גם ב – "300" בתור "האל"), פטריק ווילסון וג'קי הארל היילי (ששיחקו יחד ב"ילדים קטנים" ובימים אלו משחק היילי גם את תפקידו של פרדי קרוגר, ברימייק החדש) הביאו טון חדש ומרענן ביותר.
[*]
בשנה הבאה (מרץ 2011 ליתר דיוק) עומד לצאת "האגרוף" הרציני של השנה, שנראה עד עתה העבודה הבוגרת והמקצועית ביותר של סניידר – או במילים פשוטות – חגיגה לעיניים. "זה יתפוס אתכם לא מוכנים", כך אומר הטריילר. ואולי הוא באמת צודק.
העלילה, שמתרחשת בשנות החמישים, עוקבת אחר בחורה שנכלאה בעל כורחה בבית משוגעים, ע"י אביה החורג המתכוון לחנך אותה בדרך זו תוך חמישה ימים. בזמן השהייה שלה, היא מדמיינת לעצמה מציאות אלטרנטיבית, כדרך להתמודד עם הכאב. בעולם אותו היא יוצרת במוחה, היא כבר מתחילה לתכנן את הבריחה שלה. היא צריכה לגנוב חמישה אובייקטים לפני שתחולל ע"י אדם זדוני המאיים עליה במתקן.
5 בנות, אקשן מסוגנן ללא הפסקה, הפקה מרשימה וקולנוע מהיר ואינטילגנטי, יוצר תחושת צפייה נפלאה – אי אפשר להוריד מזה את העיניים.