חדשות סרטים

חריף ומרגש - חיים בזמן המלחמה - ביקורת סרט

חריף ומרגש - חיים בזמן המלחמה - ביקורת סרט
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
מאת: יאיר הוכנר

טוד סולונדז חוזר אל בתי הקולנוע עם סרט המשך ללהיט העצמאי שלו משנת 1998, "אושר". חלפו 12 שנה מאז נחשפנו למשפחה היהודית הלא מתפקדת עם ההורים ששונאים אחד את השני, שלוש אחיות שלא ממש יודעות איך לאהוב אחת את השנייה, ובעיקר כולם עושים רע אחד לשני. גם אם הם לא באמת מתכוונים, הם נהנים ללחוץ אחד לשני בתוך הפצע ולהוציא את המוגלה, או כמו שהלן האחות בעלת חוש ההומור המרושע שמרוכזת בעיקר בעצמה אומרת לאחותה התמימה וטובת הלב, ג'וי: "אנחנו לא צוחקים עליך, אנחנו צוחקים איתך".



"אושר", למרות היותו סרט עצמאי שעוסק במשפחה לא מתפקדת שלא ידעה אפילו רגע אחד של אושר, הוא סרט שיש בו תחושה של יצירה גדולה מהחיים: אולי בגלל כמות הדמויות, העלילות, והאסונות המתרחשים בסרט הזה. כמות הנושאים הלא שגרתיים והדרכים שבהם הבמאי בחר להתמודד איתם הפכו את סולונדז לאחד הבמאים המעניינים ביותר באותה שנה.



אבל משהו התרחש בדרך. "אגדות וסיפורים" היה חביב מסוגו לא יותר ו"פאלינדרום" היה אכזבה אחת גדולה. נראה שהוא היה צריך לחזור אל סרטו המצליח ביותר כדי לשחזר את התהילה שכמעט וחמקה לה. עכשיו באיחור של כמעט שנה, אחרי שזכה בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל ונציה 2009, מגיע סרטו החדש "חיים בזמן מלחמה" לבתי הקולנוע בישראל ונראה שהציפייה השתלמה. סולונדז מצליח להיות סרקסטי, מצחיק ומרושע, אבל גם מרגש, מה שהוא לא הצליח לעשות מאז "ברוכים הבאים לבית הבובות".



שירלי הנדרסון הנפלאה היא ג'וי – נשמה טובה ומבולבלת שנשואה לנרקומן ואנס סדרתי. אליסון ג'יני מגלמת את טריש שמעריצה את ישראל אך אף פעם לא בקרה כאן. היא מנהלת רומן עם גבר גרוש, בזמן שגרושה הפדופיל משתחרר מהכלא ובנה הצעיר טימי לומד לעליה לתורה. אלי שידי המעולה מגלמת את הלן שהפכה לתסריטאית ומפיקה מצליחה בהוליווד המנהלת רומן עם קיאנו, ניתן לנחש שזה ריבס.



למרות צוות השחקניות המעולה וצוות שחקנים ותיק ואיכותי בתפקידי משנה מרשימים, את ההצגה גונב הילד דילן ריילי סניידר. הוא מגלם את טימי, הבן הצעיר שגדל ללא אב. הוא איננו יודע שאביו בכלא ועל מה הוא יושב, כאשר האמת יוצאת לאור עולמו של טימי חרב עליו. השילוב של בימוי מהודק, תסריט מופלא ומשחק כובש עושים את העבודה ומצליחים לעורר רגש בלתי צפוי ותחשות הזדהות עם הילד האובד הזה, בתוך סרט עם הומור שחור משחור. באותם רגעים נראה שהיוצר הקולנועי שכול כך אהבתי בסרט "ברוכים הבאים לבית הבובות" חוזר לתחייה. לראשונה מזה שנים רבות אני יכול לכתוב שהפעם אהבתי סרט של טוד סולנדז. למרות שהגיבורות נטשו את ניו ג'רסי לטובה פלורידה וקליפורניה המוארות, הסרט עדיין אפל וחשוך מאי פעם, אבל לעומת הסרט הראשון, הוא מצליח לא רק להפתיע ולזעזע, אלא גם לרגש, וזה כבר יתרון אחד גדול.
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2017
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Only the Brave1רק האמיציםציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 4.0
Maktoub2מכתובציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.0
American Assassin3מתנקש אמריקאיציון גולשים10 / 8.5
Thor Ragnarok4תור: ראגנארוקציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.6
Scaffolding5פיגומיםציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 4.2
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט