Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: קטן ומבריק

מאת: יאיר הוכנר

אתם מכירים את הסרטים ההם שלא מתרחש בהם הרבה, המון שקט, המצלמה רוב הזמן קפואה והאווירה אפרורית ומעיקה. "שם תואר, משטרה" הוא בדיוק מסוג הסרטים האלה. הוא מינמליסטי מבחינה ויז'ואלית, אפילו הדיאלוגים עצמם מצומצמים למינימום, אין יותר ממה שצריך. כשמגיעים לסרט מהסוג הזה צריך לקחת את כול מה שהקולנוע ההוליוודי מאכיל אותנו ולשכוח לשעתיים תמימות כדי שהחוויה הקולנועית מ"שם תואר, משטרה" תהיה שלמה וכדאית.

לכול מי שחושב שמדובר בסרט פעולה או מתח בגלל שיש את המילה "משטרה" בשם הסרט הוא טועה לחלוטין. מדובר בדרמה סאטירית מבריקה שחוקרת את משמעות המילה "מצפון". לא סתם הסרט זכה בפרס חבר השופטים - בתחרות "מבט מסוים", פסטיבל קאן 2009. מדובר ביצירה קולנועית מבריקה שנעה בין קולנוע ריאליסטי למחזה אבסורד, התנגשות בין המציאות האפרורית ברומניה לחוסר היגיון שהחוק והמשטרה פועלים במסגרתו.

[*]

כריסטי, שוטר צעיר שזה עתה נישא, מסרב לעצור נער בן 16 המעשן חשיש עם שניים מחבריו לספסל הלימודים במגרש ספורט מאחורי בית הספר אחרי שעות הלימודים. למרות שעישון חשיש נחשב ברומניה עבירה על החוק, כריסטי מאמין שבתוך זמן קצר שימוש בסמים קלים יהפוך לחוקי. הוא אינו רוצה על מצפונו את חייו של הנער אשר עלול להסתבך כהוגן אם ייעצר לפני שהחוק במדינה ישתנה. חילוקי דעות בין כריסטי למפקח שלו בכל הנוגע למשמעות המילה "מצפון", מביאים את גיבורנו לצומת דרכים אידיאולוגית. מה יבחר לעשות? האם יוכל לחיות עם ההשלכות של ההחלטה שלו?

[*]

השוטר והדילמה המוסרית שאיתה הוא נאבק מייצגים את התמודדות של מדינות הגוש הקומניסטי לשעבר הנקרעות בין הערכים של העבר לקדמה שמציע המערב ולחוקי מוסר אחרים. החקירה שבה כריסטי מעורב היא טריוויאלית, כמו מרבית העבודה של השוטרים. לא כול יום צריך להציל את העולם. מרבית השוטרים חיים בעיירות קטנות עם פשעים קטנים ופושעים קטנים עוד יותר, אך הדילמה שאליה הוא נקלע גדולה ממנו.

לפתע אותה דילמה מוסרית של פשע קטן וכמעט זניח מעלה לדיון שאלות לגבי מהו החוק, האם החוק הוא דבר הגיוני או לא, וגם אם הוא לא הגיוני לדעת המשטרה עליהם לציית לו? מה תפקידה של המשטרה? האם יש כזה דבר "מצפון" של שוטר לעומת "מצפון" של אזרח? האם יש לכריסטי בכלל מוצא מהסיטואציה שאליה הוא נקלע בלי לוותר על עבודתו כשוטר?

הבמאי/תסריטאי קורנליו פורומבואיו מציע סרט שפונה אל המוח ולא אל הלב. ברגע שתתנו לעצמכם את ההזדמנות להפתח לחוויה הקולנועית יוצאת הדופן הזו, תזכו לקבל סרט לכאורה קטן עשוי בקפידה אבל בעצם יצירה קולנועית חכמה, מורכבת ומבריקה. בסופה, אגב, ישנה סצנת סיום בלתי נשכחת, כנראה סצנת הסיום הטובה ביותר שראיתי בעשור האחרון. אין ספק - קורנליו פורומבואיו הוא אחד היוצרים החשובים ביותר שפועלים כיום בעולם הקולנוע האירופאי ו"שם תואר, משטרה" הוא הישג נוסף לקולנוע הרומני העכשווי.