סיקור פסטיבל ברלין 2012

מאת: יאיר הוכנר

ברלין מושלגת בימים אלו, אבל הפסטיבל הבינלאומי שמתקיים בה בפעם ה-62 הופך את העיר הקפואה עם מזג אוויר קר מהרגיל ללוהטת ופופולארית במיוחד. עם עשרות אלפי אנשי קולנוע מרחבי העולם המגיעים לקחת חלק בפסטיבל או בשוק הסרטים הגדול והיוקרתי ביותר בעולם המתנהל במהלכו. הברלינאים לוקחים את הפסטיבל ברצינות ומגיעים השכם בבוקר עם שקי שינה לקופות. הם עומדים בתור שעות ארוכות רק כדי לצפות באיזשהו סרט, אפילו לא משנה להם איזה, העיקר שהם יוכלו ליהנות מקולנוע אחר ממדינה שונה על גבי הגלובוס.

[*]

בפסטיבל של ברלין תוכלו למצוא הכל: מסרטים ניסיוניים אישיים ומתוסבכים לסרטי פעולה ופנטסיה. אחד הסרטים המדוברים ביותר השנה בפסטיבל הוא סרט שבהחלט אי אפשר להגדירו כיצירה קולנועית איכותית, אבל הוא בהחלט בידור ראוי לחלוטין. מדובר בפנטסיה המדע בדיונית תוצרת פינלנד, "IRON SKY" המוכר לחובבי הז'אנר כנאצים בחלל. מסתבר שאחרי הכישלון הצורב במלחמת העולם השנייה, הנאצים נמלטו לצד האפל של הירח שם הם הקימו מחנה, התפתחו וגדלו למימדים מפלצתיים ועכשיו הם מתכננים לחזור ולתקוף את כדור הארץ. מדובר בסאטירה קלילה ולא מחייבת עם פעלולים דלי תקציב והתוצאה היא תוצר מבדר המנסה לבקר את אמריקה של עידן בוש. נשיאת ארה"ב דומה לשרה פיילין, החללית נקראת על שמו של בוש, ואת הקמפיין שלה מנהלת אשת יחסי ציבור סקסית ורדודה כמו שפנפנת פלייבוי ממוצעת. הקהל מילא את האולם עד אפס מקום, שאג מצחוק, מחא כפיים ונראה שהגרמנים למדו קצת לצחוק על עצמם ועל עברם.

Head-Shot הוא סרט פעולה דרמתי מתאילנד הלוקח את עצמו קצת יותר מדי ברצינות. מדובר במוצר המנסה לשלב גם פאן וגם איכות והתוצאה פשוט מעייפת. מחסל מקצועי שנפגע בזמן פעולה מתעורר מתרדמת אחרי חודשים מספר כדי לגלות שהוא רואה את העולם הפוך, פשוטו כמשמעו. הסרט לא עושה שום שימוש חכם בפגיעה שאמורה להפוך את הסרט למעניין יותר - הוא בעיקר מנסה להיות פילוסופי. היתרון המרכזי של הסרט הוא שקטעי הפעולה מצליחים לספק את הסחורה גם אם הם לא מבריקים במיוחד.

Kuma הוא סרט אוסטרי על מהגרים טורקים שהתקשה לעמוד במשימה המורכבת שהציב בפניו. חבל שזה היה סרט הפתיחה של מסגרת הפנורמה היוקרתית - המסגרת השנייה בחשיבותה בפסטיבל. צעירה כפרית תמימה נישאת לצעיר טורקי נאה המתגורר בוינה. להפתעתה היא מגלה שהבעל האמיתי שלה הוא אינו הצעיר המחוטב אלא אביו המזדקן. הצעיר בכלל מעדיף בנים ואילו היא בעצם הובאה לאוסטריה כדי להיות אשתו השנייה של ראש המשפחה ולטפל באשתו הראשונה והחולנית. הסרט אפקטיבי כי הסיפור חזק והשחקנים נפלאים אך מאחר וכבר נעשו סרטים בנושא הוא לא מחדש דבר.

סרט איום שהוקרן במסגרת הפורום הניסיונית יותר בפסטיבל הוא "Jaures" שבו הבמאי המזדקן וינסנט דיוטר תיעד מחלון ביתו את המהגרים האפגאנים הלא חוקיים שהגיעו לפריז והפכו למחוסרי דיור על גדות הסיין. התיעוד קר ומרוחק תוך כדי מונולוגים ארוכים ומעייפים על מערכת היחסים שעם בן זוגו לשעבר הנמצא בארון לצד שאלות ששואלת אותו השחקנית אווה טריפו על בן זוגו לשעבר. אלה הופכים את החוויה הקולנועית לקשקוש שכלתני בורגני שהוא שילוב קלוקל של כל הקולנוע הצרפתי בסרט אחד מעצבן. לא ברור מה הקשר בין המהגרים המסכנים מאפגניסטן למערכת היחסים של הבמאי עם בן זוגו אבל נראה שהבמאי חשב שהוא יכול להגיד שפרוסט השפיע עליו וזה יהיה תירוץ מספק עבור הקהל. הוא טעה.

לצד סרטי הפסטיבלים מוקרנים בברלין גם סרטים גדולים ומסחריים כמו "אשת הברזל", "קרוב להפליא ורועש להחריד" וכמובן "בגידה כפולה" של סטיבן סודנברג במסגרת הקרנת חצות.