בשבילה גיבורים עפים: ביקורת עונה

הסדרה הישראלית, זוכת פרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל קאן, "בשבילה גיבורים עפים" הגיעה אל סיום עונתה הראשונה. ראשית, יש לציין את שיטת השידור הלא אופיינית ש"קשת" נקטה בה. הזכיינית בחרה לשדר את הסדרה בתוך פרק זמן קצר ביותר בהשוואה לסדרות אחרות. בכל שבוע שודר פרק כפול (שני פרקים ברצף), כך שהסדרה נדחסה בתוך ארבעה שבועות לתוך לוח השידורים הצפוף והתמודדה באופן מכובד מול "האח הגדול" (רשת) כשהיא מוכיחה שגם סדרות מתוסרטות טובות יכולות להביא קהל גדול ולנצח ריאליטי. עוד לפני שבכלל הספקנו לעכל את שרשרת האירועים, כאשר נראה שכל פרק מהווה עולם ומלואו, כבר נוכחנו לצפות בפרק הסיום.

מה שהתחיל כדרמת מתח מעולה, יוצאת דופן ומבטיחה, הסתיים למעשה כדרמת פשע סטנדרטית עם קווי סיום צפויים למדי בפרק אחרון לא מותח ואפילו מעט מאכזב. המחצית הראשונה של הסדרה הייתה מלאת מתח ואפופת מסתורין עם השאלה – מה עלה בגורלה של יעלי, ומשעה שהתשובה לכך נחשפת אי-שם בפרק החמישי, המתח ירד באופן דרסטי, מה שפגם בחוויית הצפייה. לכל אחת מהדמויות הראשיות היה סוד או טראומה שהוא סחב איתו – אביב את טראומת מות אביו, מות מפקדו אזולאי ומותה של בת זוגו יעלי, דובי את עברו החילוני, בנדה את הפחד מעברו בו היה מכור לסמים והימלר את מחלתו הסופנית ואת אהבתו ליעלי.

[*] הפרק האחרון גישר על הרבה מהקצוות הבלתי-מפוענחים וסגר את מעגלן של עלילות המשנה הרבות שהיו טמונות בסדרה. סגירת המעגל הייתה ניכרת באירועים החל מחדר הפסיכולוגית כשאביב שב לאחר המסע שעבר, דרך בית הקברות בה הוצב קברה הריק של יעלי וכלה במותו של הימלר שבאיזשהו מקום נגאל מייסוריו (בשל מחלתו הסופנית) במהלך קרב יריות. אף-על-פי-כן, פרק הסיום לא נסגר הרמטית מבחינה עלילתית. הסיום הותיר אחריו תהיות על העתיד של אביב ויעלי ובנם ומה עלה בגורל האב החיוור ובוארון. כמו כן, חדי עין הבחינו כי פוספס מפגש האחים של דובי עם יעלי, מפגש אחים שעשוי היה להיות מרגש לא פחות מהמפגש עם אביב. כמה טאצ'ים קטנים לאמינות היו אמורים לעשות את העבודה ולגשר על המהלכים הצפויים למדי.

אמנם לא חפה מטעויות ולא מושלמת, אך "בשבילה גיבורים עפים", שנכתבה ובוימה ע"י עומרי גבעון, היא בהחלט בין הסדרות האיכותיות ביותר שידע המסך בישראל. הצופה הישראלי לא רגיל להפקות בסדר גודל כזה ולסיפור כל כך מוקפד ומדויק בפרטים הקטנים שנוגעים לכולנו. הסדרה מדגישה את העממיות הישראלית ואת ההיבט המיליטנטי הניכר בישראל. כמו כן היא מסמלת את ההוויה הישראלית הרחוקה בדרום אמריקה. היא טומנת בחובה הרבה מאוד אלמנטים שממלאים אותה ומעלים את אמינותה ואת תחושת הזדהות הצופה.

לגבי השאלה האם הסדרה תמשיך ותתפתח מעבר – למען האמת, אינני מוצא צורך ממשי בעונה נוספת, שכן הסדרה בהחלט הגיעה לשיאה, גרפה הערכה לא מבוטלת בקרב הקהל הישראלי ורוב הקצוות נסגרו באין מפריע, ולכן לדעתי עדיף לפרוש בשיא. עם זאת כבר דווח כי לא רק שתעלה עונה שנייה, אלא גם יופק עבורה פורמט אמריקאי.

לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן