דברים טובים: ביקורת פרק הפתיחה

"דברים טובים" היא הסדרה החדשה של פמלה אדלון ("לואי"). קומדיה שחורה וביזארית, שבדרך הפשטה מסוימת והשוואה בלתי נמנעת ניתן לקרוא לה "הגרסה הנשית ללואי". לואי סי קיי, אף עבד עם אדלון על התסריט וביים את הפרק הראשון, למרות שהסדרה הזו מספרת על חייה של אדלון עצמה.

כאמור, ההשוואה ל"לואי" היא בלתי נמנעת והיא גם מה שהופכת את הפרק למוצלח הרבה פחות. כתוצר בפני עצמו, אין לי ספק שמדובר בקומדיה מצחיקה, פרינג'ית ונועזה, אבל האטמוספירה שנוצרת מצלצלת דומה כל כך שאי אפשר שלא להזכר בסי.קיי.

וזה לא שהפרק פחות טוב בצורה משמעותית ממה שלואי סיפק בסדרתו: ההומור עוקצני וחד, הדמות הראשית והאחרות סביבה הן פנינים קומיות בנויות היטב, אולי ההבדל המשמעותי היחידי הוא שהסדרה היא הרבה פחות מרגשת, אבל נראה שגם זה יגיע בבוא הזמן לעונה הזו.

[*]

הבעיה היא שחלק גדול מאוד ממה שהפך את הצפייה ב"לואי" לכל כך מהנה הייתה החדשניות שהסדרה הביאה, והייחודיות שבלטה מן האווירה, וכשאותה האווירה חוזרת פעמיים היא כבר לא ייחודית. להעמיד פנים שלא הגיעו כבר יורשי דרך רבים ושונים ל"לואי" תהיה טעות, אבל כל אחת מהן שהזדמן לי לצפות בה הכילה טוויסט או ספין כלשהו שייחד את הסדרה והפך אותה לחדשנית בזכות עצמה: "מאסטר אוף נון" של עזיז אנסרי היא הגרסה הצעירה, "בוז'אק הורסמן" היא הגרסה הפילוסופית, "מסובך" היא הגרסה הגרועה, והדבר החדש העיקרי שאדלון מביאה היא הנשיות.

יש שיגידו שזה מספיק מהפכני: הבנו כבר שגברים בני 45 מאוננים הרבה ועצובים הרבה, אבל לדבר על זה שגם נשים חולקות את הנטל הזה זה כבר חידוש די משמעותי. מדובר לחלוטין בעניין של טעם, אבל לטעמי דרוש כאן עוד שינוי כלשהו כדי לייחד את הסדרה באמת. אני לחלוטין ממליץ על צפייה בפיילוט ואף משער שהסדרה תשתפר ותתייחד בהמשך הדרך, אבל ממליץ גם להגיע אליו עם הידיעה שמדובר, במובנים רבים, בסדרת המשך ממוחזרת.

"דברים טובים" משודרת בימי שלישי בשעה 23:00 בערוץ yes Oh וב-yesVOD