Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: קסם מפוקפק – עד עצם היום הזה

"עד עצם היום הזה" נפתחת כאשר הנסיך מעיר את שלגייה בנשיקתו מול שבעת הגמדים ובטקס החתונה של השניים פורצת המכשפה הרעה ומאיימת בקללה נוראית. משם אנחנו עוברים לאמה סוואן, סוג של בלשית פרטית שמוצאת במפתן דלתה את הנרי, הבן ששלחה לאימוץ לפני עשר שנים, המפציר בה לחזור איתו לעיירתו ממנה ברח. אמה מחזירה את הנרי הביתה ושם מתגלה דבר מוזר- שלגייה, הנסיך, המכשפה, הם כולם דמויות החיות בעיירה תחת זהויות שונות. הנרי מסביר לאמה שהקללה של המכשפה העבירה את כולם לעיר הזאת, בה הזמן קפא והם לא זוכרים מי הם היו ואמה היא המיועדת לשבור את הקללה ולהציל את כולם. אמה סקפטית לחלוטין אך מחליטה להשאר כדי לשים עין על הנרי. מעתה כל פרק מוקדש לחקירתה של אמה על המתרחש בעיירה, ובמקביל לסיפור מארץ האגדות.

מצד אחד, "עד עצם היום הזה" מביאה איתה משב רוח חדש ומעניין, בעיקר ברמת הפורמט. כל פרק הוא עלילה כפולה העוקבת אחר דמות בעיירה, ובו זמנית בזהות הקודמת שלה כדמות אגדתית, מהיפה והחיה, דרך כיפה אדומה ועד קפטן הוק. בסגנון 'אבודים' (שיוצריו הם גם יוצרי הסדרה הזאת), קו העלילה הוא המשכי בהווה- חקירתה של אמה, התקרבותה אל בנה, מלחמתה באמו החורגת (המכשפה הרעה) וסיפור האהבה בין המורה של הנרי לבחור שמתעורר מתרדמת (שלגייה והנסיך, כמובן). בו זמנית, הפלאשבקים לעולם שלפני הקללה גם הם יוצרים סיפור אחיד שנע קדימה ואחורה בזמן, כשבפרק הראשון נחשף סיומו של הסיפור- הטלת הקללה. סיפורי עולם האגדות חושפים את האינטריגות המורכבות של הדמויות הפועלות גם היום בעולם האמיתי (מבלי שהן זוכרות זאת), את אופיין האמיתי ולבסוף- את המלחמה לשבירת הקללה.

[*]

למשך רוב הסדרה, הצופה לא בטוח אם באמת מדובר בסיפור שקרה, או שהנרי הצעיר ממציא את הסיפור שהוא מדמיין מהספר שמצא. העלילה נעה בין שתי האפשרויות הלוך ושוב ומאפשרת לנו להנות גם מהסיפורים בעולם הממשי, וגם בעולם האגדתי בלי תלות זה בזה, כשעולם האגדות הוא יותר מטאפורי לסיפור האמיתי מכל דבר אחר. למשל, בפרק על שבעת הגמדים, אנחנו נחשפים לדמותו של 'רגזני', הגמד שהתאהב בפייה אך איבד אותה בגלל פחדנותו ולכן נהיה כה זעוף, מה שהוביל אותו להציל את שלגייה (מה שהוביל אותה לפגוש את הנסיך וכו'). במקביל, דמותו של 'רגזני' בעולם האמיתי היא פועל עירייה עצבני שמתאהב בנזירה (המגולמת על ידי אותה שחקנית שמשחקת את הפייה), אך הפעם מתגבר על פחדנותו וזוכה למחילה. כך גם לגבי כל אחת מהדמויות האחרות, חוץ מאלו, בעיקר שלגייה, המכשפה, והנסיך, שזוכים לפרקים רבים המתמקדים בדמותם.

מצד שני, 'עד עצם היום הזה' לא ממציאה את הגלגל. לא רק שדימויי עולם האגדות שלה הם מוכרים, פשטניים, ובעיקר מבוססים על עיצוב הדמויות בסרטי דיסני (גם ברמת השמות וגם ברמת הלבוש המאפיין), גם הדמויות בעולם האמיתי הן די שטחיות (באפיונים, בדיאלוגים ובמשחק)- מחיר ברור כשהעלילה היא כה מורכבת. עם זאת, הסדרה מנסה לתת טוויסטים לסיפורים המוכרים, דווקא בגלל שאנחנו מכירים אותם היטב, והרבה פעמים העלילה היא מעין 'פריקוול' לעלילה המוכרת לנו. כך, מסתבר שכיפה אדומה היא הזאב, שפינוקיו הוא לא כזה תמים כמו שחשבתם, ושג'ימיני קריקט הפך להיות צרצר לאחר טראומה קשה.

[*]

אבל מה שהסדרה הצליחה לקלוע לו הכי טוב הוא הרמה התמתית של האגדות, והיחס שלה אל העולם האמיתי. 'עד עצם היום הזה' הבינה שמה שעומד בגרעין אגדות רבות, ובטח במרכז האגדה המרכזית של הסדרה (שלגייה ושבעת הגמדים) הם יחסים מורכבים של אמהות. לכן, המכשפה הרעה היא לא רק האם החורגת של שלגייה, היא גם האם החורגת של הנרי, הבן של הגיבורה, שהיא בעצמה הבת של שלגייה והנסיך, לכאורה. יותר מכך, הסיבה שהמכשפה כל כך נחושה להשמיד את האושר של שלגייה היא בגלל אמא של המכשפה בעצמה. המוטיב של אמהות חוזר בעוד עלילות בעולם האגדות (עוץ לי גוץ לי, עמי ותמי, כיפה אדומה, הנסיך) והוא בעצם המנוע המרכזי של העלילה בעולם הממשי ובכך זוכה לטיפול מעניין ומגוון, גם אם לא עמוק במיוחד. כמובן שגם אהבת אמת לא חסרה בסדרה והסיפור בין שלגייה והנסיך הוא לא פחות מאגדי.

[*]

ספויילרים- רק מאמצע העונה הראשונה, מתחילים לצוץ רמזים שהקללה אכן אמיתית והקשר בין העולמות הופך להיות מהותי ועכשווי. בסוף העונה הראשונה מצליחה אמה, שמשתכנעת באמיתות הסיפור, לשבור את הקללה, להחזיר לכולם את זכרונם ובעקיפין, להחזיר את הקסם לעיירה. בעונה השנייה, נשברת ההפרדה שבין העולמות ואנחנו עוברים לשלוש עלילות- האחת מתרחשת בעולם העכשווי של העיירה, בה כולם נזכרים בעברם אך עדיין כלואים בעיירה הקסומה, השני הוא הפלאשבקים לעולם שלפני הקללה, המגלה עוד סודות של הדמויות (שכעת זוכרות אותם) והשלישי הוא ההווה בעולם האגדות, אליו נקלעות אמה ומרי מרגרט (שלגייה) המנסות לשוב הביתה, ובו חוזרת האמא של המכשפה הרעה לתפקיד מרכזי.

לצערנו, הסדרה, שאופיינה בעלילת מסתורין מורכבת ורבת רבדים, מאבדת מקסמה עם חשיפת הסוד בשיא העונה הראשונה, כצפוי. העונה השנייה, עד כה, היא אבודה לא מעט גם בשל ריבוי קווי הזמנים וגם בשל הצמצום בטיפול בדמויות. כך, למשל, שינוי הצד של המכשפה הרעה אינו מוסבר כראוי לדמות כל כך מרכזית בעונה הראשונה ומרי-מרגרט הביישנית והחולמנית הופכת להית הרבה פחות מעניינת כשהיא נזכרת שהייתה פעם שלגייה הלוחמנית והקשוחה. בלי קו עלילה ברור וחזק, נראה שהסדרה איבדה כיוון, אבל, כמו בכל אגדה טובה, אנחנו עוד מקווים.