Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: כפולים - ביקורת פרק סיום העונה

וואו. זו המילה הראשונה שעלתה לי לראש בסיום הפרק האחרון של "כפולים", שהיה לא פחות ממצוין והצליח להפתיע את כולם. "כפולים", שהייתה מאופיינת עד הפרק הזה באיפוק התסריטאי שלה, מתפוצצת כאן בפרק סופר קצבי שלא עוצר לרגע - מהמדבר לרוסיה ועד משרדי הממשלה, הפרק נע ממקום למקום ויוצר דרמה ועניין כמו שפרק סיום צריך לעשות.

סצנות האקשן בפרק מעולות. הסצנה של החשודים במדבר נבנתה לאט והאקשן התרכז לכמה דקות מבריקות, אך השיא של הפרק מגיע בסצנת החילוץ שלא הייתה רק הסצנה הטובה ביותר בעונה כולה, אלא אחת מסצנות האקשן היותר מרשימות שנראו בטלוויזיה הישראלית.

השאלה המרכזית שעליה נבנתה הסדרה - מי אחראי על החטיפה? מקבלת תשובה מפתיעה ובבחירה תסריטאית נבונה שמציירת את הסדרה כולה באור אחר. פרק הסיום סגר את הסיפור המרכזי של העונה הזו בצורה משכנעת אך גם השאיר פתח לעונה שנייה. בהתחשב בנתוני הרייטינג המדהימים של העונה, שהופכים אותה לסדרת הדרמה הנצפית ביותר בשנים האחרונות בישראל, היא כנראה תגיע אלינו בקרוב. דקות הסיום של הפרק היו צ'יזיות מדי, אך היוצרים של הסדרה עשו עבודה כל-כך טובה בבניית הדמויות שהצ'יזיות הזו נסבלת. חשוב לנו כצופים לראות לאן כל אחת מהדמויות הולכת מכאן, גם אם מדובר בסגירות מעגל קלישאתיות וצפויות (וכן, אני מדבר על יונתן ואמה).

[*]

אם נסתכל על העונה כולה היא בהחלט הייתה טובה וסיפקה את הסחורה. מלבד פרק אחד או שניים שהיו לטעמי קצת איטיים מדי, הסדרה עבדה והיוצרים הצליחו ליצור לא מעט רגעים מותחים (המבצע של השב"כ בשיתוף נטלי שנכשל, המוות של מאריק). הקאסט המרשים של הסדרה עשה עבודה מצוינת וההפקה, כראוי לסדרה בסדר גודל הזה, היא מהיותר מושקעות שנראו כאן.

מדובר בעוד צעד בהתקדמות הטלוויזיה הישראלית בשנים האחרונות, מ"חטופים" דרך "תא גורדין", "בני ערובה", "פאודה" ועד "כפולים". כולן סדרות מתח מעולות ומקוריות שלא מנסות לחקות את הטלוויזיה האמריקאית, אלא לדבר לקהל הישראלי. לא מפתיע שכל הסדרות האלה ומצליחות, מעניינות וגם נמכרו לחברות הפקה זרות.

שנת 2015 מסתמנת כשנה מעולה לדרמה הישראלית מבחינה יצירתית עם "פאודה" ו"כפולים" המצוינות וגם "המדרשה" שמשיגה נתוני רייטינג לא רעים. סדרות אלו הן חלק מניצחון עתיד הדרמה המקומית והרשות השנייה על "קשת", שחויבה להשקיע בתוכן שהוא סוגה עילית (הכוונה לסדרות דרמות וקומיות). בעידן שבו אנחנו מתנוונים מול תכני ריאליטי רדודים כמעט בכל יום בשבוע, מדובר בהישג חשוב.