חדשות טלוויזיה / סדרות

"סינגל מילפית": ביקורת עונה ראשונה

מאת: |
סינגל מילפית: ביקורת עונה ראשונה
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
"אחת הסדרות הטובות של 2018": מבקר הטלוויזיה שלנו יוחאי גורלי מכתיר כבר בחודש ינואר את הקומדיה של פרנקי שאו בתואר זה. מה הופך אותה לסדרה כל כך מעולה שמייצגת פמיניזם באופן מורכב וחתרני? • ביקורת סיכום עונה
כבר בביקורת שלי על הפרק הראשון שלה, כתבתי כאן ש"סינגל מילפית" כנראה תהיה אחת הסדרות הטובות של 2018, וזה הישג שאפשר להגיד את זה כל כך מוקדם השנה. לאחר צפייה בכל העונה, אני עוד יותר עומד מאחורי זה, כי פאק כמה שזו סדרה מעולה.

הסדרה הזו מספרת על אמא רווקה (פרנקי שאו, יוצרת הסדרה), הניסיונות והמאבקים שלה כאמא וגם הניסיונות שלה להתמודד עם הפוסט טראומה שלה מהתעללות המינית שהיא עברה מידי אבא שלה. "סמילפית" מתחילה כאישית להפליא, אבל היא דנה בנושאים מורכבים. היא הופכת ומתפתחת, מתוך הפן האישי, למשהו עם הרבה משקל סאטירי וביקורתי שמסוגו לא באמת רואים הרבה.



יש הרבה פמיניזם בטלוויזיה שלנו, אבל הוא אף פעם לא הולך לנקודות החתרניות ביותר שלו כמו ששאו עושה כאן. אולי הנקודה המעניינת ביותר היא השיח הישיר על עוני ועל ניסיונה של הדמות הראשית, ברידג', להשתחרר מהעוני שלה אל מול חוסר ההזדמנויות המוחלט שהממסד נותן לה. קורע לב במיוחד וגם מסקרן במיוחד הוא הפרק בו ברידג' מפלרטטת עם הרעיון של לעבוד בזנות: פרק שב-20 דקות בלבד מציג תפיסה מורכבת של הידרדרות למעגל הזה ומצליח גם להיות מצחיק. זה פרק שמראה היטב איך קפיטליזם ופטריארכיה הולכים יד ביד כדי לדכא נשים עניות, וכל זה מגיע לשיא בסצנת הסיום: ברידג' במעין דייט בתשלום עם גבר שנראה מתוק למדי, שמתחיל לספר בסנטימנטליות והערכה על אמונתו ב"חלום האמריקני" ואז, כמו הפטריארך הקפיטליסט הידוע ביותר, תופס לה בכוס. הקונפליקט הפוליטי-תמטי כאן שחושף את המערכות החברתיות האפלות ביותר של החברה האמריקנית קשור קשר הדוק לקונפליקט הרגשי: ניסיונותיה של ברידג' להיות אמא טובה הם גם ניסיונותיה להיות אישה טובה ומודל האימהות שהיא נכשלת להשיג הוא בורגני לחלוטין, ניסיונותיה להתגונן מתקיפה והטרדה מינית הם גם ההתמודדות שלה עם הטראומה מאביה. ואם כבר מדברים על הטראומה הזו: מתי כבר ראינו על המסך הקטן ייצוג כל כך מעמיק של פוסט טראומה מתקיפה מינית? "ג'סיקה ג'ונס" קופצת לראש, אבל אפילו היא לא נכנסת עמוק ובאינטימיות לחוויה על כל צורותיה ורגעיה כמו "סמילפית". והיא עושה את זה באופן רגיש ומרגש להפליא, שלא מפחד להיות גם מתוחכם אינטלקטואלית בו זמנית.



יש המון טלוויזיה שמבקשת להיות פמיניסטית, אבל כמה טלוויזיה תחפור עמוק מספיק בנבכי הפטריארכיה כדי להוציא משפט מבריק כמו "וונדר וומן היא שקר גדול בדיוק כמו ברבי". רעיון ההעצמה הנשית נהיה בטלוויזיה כבר מיינסטרימי כמעט, וטוב שכך בהחלט, אבל מועטות הן הסדרות היום שלא מסתפקות בפמיניזם ליברלי כללי. קצת ייצוג נשי בשביל פוליטיקת זהויות עכשווית, קצת ייצוג של נשים גאות ולא-לבנות וזהו. אבל לא הסדרה הזו שנכנסת עמוק הרבה יותר לנקודות מכעיסות בדיוקן.

כל זה מגיע לשיא נפלא בפרק האחרון של הסדרה, כשברידג' מוצאת במקרה את אבא שלה בטינדר ומנסה להתעמת איתו דרך האפליקציה. הפרמיס הגאוני הזה אורז בתוכו משמעויות פוליטיות רבות אבל הוא יוצר גם פרק קורע לב לחלוטין. זה בעצם תיאור נפלא לסדרה הזו, שהיא מרגשת כל כך כי פיצחה קוד מסוים לאינטימיות בלתי נתפסת עם דמויותיה.

הסדרה "סינגל מילפית" משודרת בימי שני ב-22:00 בערוץ yes EGDE וב-yes VOD.
יוחאי גורלי - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
כתבות אחרונותלכל הכתבות מהחודש
 
חיפוש בארכיון 2018
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Wonder1פלאציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 3.4
Coco2קוקוציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 4.3
Darkest Hour3שעה אפלהציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.5
Ferdinand4פרדיננדציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.5
The Cakemaker5האופה מברליןציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.8
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט