Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: סמוך על סול

אחרי כל כך הרבה ציפיות כמעט ובלתי אפשרי לעמוד בהייפ שנוצר לסדרה "סמוך על סול" (Better Call Saul), הפריקוול המדובר לסדרת המופת "שובר שורות". למרבה המזל לא מדובר (רק) בעוד ניסיון הוליוודי למחזר פרנצ'ייז קיים שהקהל מכיר ואוהב לצרכי רייטינג, אלא נדמה שהושקעה מחשבה של ממש ורצון לבדל את הסדרה ולהרחיקה מהצל האימתני של סדרת האם שלה כדי ליצור בן כלאיים חדש, שמזכיר ומאזכר רבות את המקור אבל גם שונה ממנו.

העובדה שיוצר וכותב "שובר שורות", וינס גיליגאן, ומפיק ותסריטאי הסדרה, פיטר גולד, עומדים מאחורי הפרויקט החדש מסייעת לסדרת הבת להיקלט ביתר קלות אצל המעריצים הותיקים. "סמוך על סול" מתארת את התהליך בו הופך ג'ימי מקגיל, סנגור ציבורי עם כוונות טובות ודרכים עקלקלות, לעו"ד הנכלולי סול גודמן, שמהלך על קו התפר בין עו"ד לפושע בייצוגו את וולטר וויט וג'סי ב"שובר שורות".

כמו בחלק מעונותיה של סדרת האם גם "סמוך על סול" מתחילה במונטאז' שמתאר את סול גודמן בגלות עלובה כמוכר ברשת מזון, המביט בקלטות וידאו ישנות מימי תהילתו כעורך דין. מעטים פרקי הפתיחה של סדרת טלוויזיה חדשה שהיו מעזים להיפתח בחמש דקות של שחור לבן אמנותי על רקע מוסיקת ג'אז מלנכולית וללא כל דיאלוג. כאן, העובדה שמדובר בספין אוף לסדרה האהובה, מסייעת לגיליגאן ולגולד שיודעים שהם לא צריכים לדפוק חשבון וכי הצופים המסורים יהיו בעלי סבלנות שלא ניתנת בדרך כלל לסדרות חדשות.

[*]

היוצרים גם משכילים לחשוף טפח ולהסתיר טפחיים וכך בסצינות רבות מדובר על נושאים שהצופה טרם נחשף אליהם והם מתגלים במלואם רק בהמשך הפרק. כך גם זוויות הצילום הלא שגרתיות שאופייניות כל כך ל"שובר שורות", הנופים הצחיחים של ניו מכסיקו, ההתמקדות בפריטים שיתגלו כחשובים לאחר מכן לעלילה וסיקוונסים שלמים בהם העלילה מועברת באמצעים ויזואליים בלבד וללא דיאלוגים, ממחישים כי מדובר בסדרה שמעריכה את האינטליגנציה של הצופים בה ותתגמל אותם על כך בעתיד.

זה לא אומר שהכל מושלם ב"סמוך על סול". טון הסדרה לא ברור ונע בין חלקים קומיים לסצינות דרמטיות במיוחד במש-אפ שלא תמיד מסתדר, העובדה כי אנו רואים מלכתחילה כי סול/ג'ימי הוא אדם שמוכן לכופף את החוק למענו הופכת את התהליך שהוא יעבור לפחות מעניין על הנייר מזה של "איש המשפחה למופת" וולטר וויט, וכמובן העובדה שמדובר בפריקוול בו אנו יודעים שהגרוע מכל לא יכול לקרות לדמותו של סול או לדמויות המשנה מ"שובר שורות" (מייק וטוקו בשני הפרקים הראשונים), שמפציעות בתפקידי אורח בסדרה, פוגמים במקצת בחווית הצפייה.

שני הפרקים הראשונים בסדרה מצביעים על כיוון חיובי ומעוררים עניין לקראת הבאות. דמותו של סול, שנדמה שהייתה לעיתים מהיותר שטוחות ב"שובר שורות", מקבלת גוונים חדשים. החוצפה (הישראלית למדי) שמלווה אותו לצד הרצון להישאר אנושי ובצד הנכון של החוק, מעוררות סימפטיה לדמות, שמגלם בכישרון לא מבוטל בוב אודנקירק, שעבר תהליך איפור מרשים שהופך אותו לצעיר ב-12 שנה מסול גודמן כפי שפגשנו אותו לאחרונה.

סצינת המשא ומתן עם טוקו, במדבריות המוכרות כל כך של אלבקרי, מזכירה את הרגעים הגדולים של "שובר שורות" ובמיוחד את הסצינה בה מנסה וולטר ברגעי מוסריותו האחרונים להציל באותו המדבר את גיסו האנק, שזוכה לגורל עוד יותר אכזרי מזה של שני הסקייטרים הצעירים. אז את ג'סי וולטר כנראה לא נפגוש בעונה הראשונה לפי דברי היוצרים, אבל הדרך ש"סמוך על סול" משרטטת בהחלט מעוררת עניין להמשיך את המסע גם בלעדיהם.