נפרדים ממד מן: ביקורת פרק סיום הסדרה

זהו, אחרי שבע עונות בהן ליווינו את דון דרייפר וחבריו "מד מן" נפרדה מאיתנו לשלום בפרק סיום שהיה אמנם די טוב, אבל לא התקרב לרמתו של קודמו, שהיה הפרק הכי קרוב למושלם שהעונה הזו סיפקה לנו.

באופן מוזר, הפרק סגר את כל הקצוות של כל הדמויות הראשיות של מד מן, גם כאלה שחשבתי שכנראה כבר קיבלנו את סגירת המעגל שלהן, אבל את סיפורה של הדמות החשובה מכולן, האחד שכולם רצו לדעת מה יעלה בגורלו, דון דרייפר, יוצר הסדרה מאט וויינר החליט לא לסגור. לפחות לא באופן חד משמעי.

קיבלנו השבוע כמה סצינות יפות ומרגשות בין כמה מהדמויות הראשיות של הסדרה. ביניהן הסצינות של ג'ואן ורוג'ר, פגי וג'ואן, ופגי ופיט. כמובן שמעל כולן בלטו הסצינות של דון: שיחות הטלפון עם סאלי (שוב, משחק מעולה של קירנן שיפקה, כל כך מעניין יהיה לעקוב אחרי השחקנית הצעירה הזו), השיחה עם בטי והדובדבן (המריר) - השיחה עם פגי. אני מהמר שלא היה מעריץ של "מד מן" שלא תפס את הראש בחוסר אמון כשדון אמר לפגי שהוא התקשר כדי להיפרד ממנה. האם דון דרייפר יתאבד? זה ללא ספק היה מסיים את "מד מן" באחד הסופים המפתיעים בהיסטוריה, אבל זה היה שובר יותר מדי לבבות.

בואו נטפל יותר מקרוב בסיפור של דון בפרק הזה, ונראה מה אומר לנו הסוף, כל אחד לפי פרשנותו. לאחר אפיזודה קצרה ומעניינת של דון כנהג מכוניות מירוץ בכבישים מדבריים ולאחר שיחת הטלפון שבה הוא מגלה שבטי גוססת, הוא מבין שהוא לא ממש כשיר להיות אבא לילדים שלו ולדאוג להם אחרי מותה של בטי.

בעקבות כך הוא מתגלגל לקליפורניה ומגיע לביתה של סטפני, כאשר לא ברור מי משניהם יותר זקוק לתיקון. הוא מספר לה על הפרידה ממייגן, היא מספרת לו על הילד שהיא מסרה. הוא מנסה לנחם אותה באותן המילים שבהן הא ניחם את פגי בעונה הראשונה ומציע לה לשכוח את הילד ולהסתכל על העתיד. התשובה שלה, "הו דיק, אני חושבת שזה לא עובד כך" מלמדת שלא כל הנשים הן פגי ויכולה לשמש גם כתמרור אזהרה לדון עצמו. אין אדם שיכול לשים את העבר מאחוריו בלי שהעבר הזה יחזור לנשוך אותו.

[*] בהמשך הפרק דון וסטפני נוסעים ביחד לסמינר מודעות עצמית בהרים. דווקא שם, אחרי שסטפני נוטשת אותו, אחרי שהיא מבהירה לו שהיא לא מעוניינת בעזרה שלו, הוא נשבר. שיחת הטלפון האומללה והמצוינת בינו לבין פגי מגיעה ואנחנו מוצאים את עצמנו חוששים לגורלו של גיבורנו. אחת המנחות של הסמינר מוצאת אותו שרוע על האדמה מול הטלפון הציבורי. היא משכנעת אותו להיכנס לעוד סדנא אחת בה אחד המשתתפים מתחיל לספר על החיים בלי האהבה, על חוסר היכולת להבין מהי האהבה שהסובבים מנסים להעניק לו ועל החלום שיש לו על כך שהוא חי בתוך מקרר. כשהאור במקרר כבה בחלום דון נשבר ואנחנו יחד אתו.

כבר מזמן הבנו שזו היתה תמיד הבעיה של דון, העובדה שהוא גדל בלי ללמוד מהי אהבה ואיך זה נראה כשמישהו אוהב אותך וכיצד להתמודד עם הרגש הזה. דון מתחיל לבכות בלי מעצורים ומחבק את האיש הזר.קורותיו של דון דרייפר מסתיימות כשדון יושב בתנוחת יוגה מסורתית ומתרגל מדיטציה, חיוך שליו על פניו. התמונה האחרונה של הסדרה היא סרטון פרסומת אמיתי של קוקה קולה.

הדעות חלוקות לגבי הסוף של הסדרה, רבים מאמינים שהסוף הוא מספר למעשה כי דון, לאחר שהתנקה מהמועקות, חזר אל עולם הפרסום ויצר את הסרטון הזה לקוקה קולה, בהשראת הסמינר שהיה בו. חברת קוקה קולה וסוכנות מקאן אפילו התייחסו היום לעניין הזה בחשבונות הטוויטר שלהן, כשצייצו תודה לדון דרייפר על הרעיון המצוין לפרסומת הידועה כל כך.

בעיני זה לא כל כך החלטי. יש סיכוי לא רע שדון חזר אל חייו ה"רגילים". אבל מצד שני, למה לו לעבור את כל התהליך הזה, את כל הטלטלה הרגשית הזו, את כל הכאב והשחרור בסוף, רק כדי לחזור אל "עסקים כרגיל"? אני חושב שיש לפחות את אותו סיכוי שהוא המשיך את חייו בקליפורניה, אולי אפילו בשם דיק וויטמן.

מה שבטוח, למדתי לקח סופי לגבי הסדרה הבאה שמאט וויינר יכתוב - סביר מאוד שאני אהנה ממנה הנאה גדולה, כי אין ספק שהאיש כותב גאון. לסוף חד משמעי אני כבר לא אצפה ממנו.

לביקורות נוספות על כל פרקי העונה של "מד מן" לחצו כאן .