Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: סדרת הפשע האיטלקית רומא: פשע מאורגן

"רומא: פשע מאורגן", סדרת הפשע האיטלקית המצליחה, עלתה אתמול במלואה על שתי עונותיה ו-22 פרקיה ל"סלקום "TV. הסדרה, שהפכה לסנסציה בקרב מעריצי טלוויזיה, נחשבת לאחת הסדרות הטובות ביותר שיצאו מאירופה בשנים האחרונות ולאחת הסדרות האיטלקיות הטובות ביותר אי פעם.

הסדרה מתרחשת בין שנות ה-70 לתחילת שנות ה-90 ועוקבת אחרי כנופיית הפשע המפורסמת- בנדה דלה מליאנה שהייתה ידוע בעיקר בזכות האלימות הקיצונית שלה. אותה חבורה מנסה לנצל את המצב הבעייתי של רומא כדי להשתלט אט אט על העיר עם אלימות קיצונית שלא הייתה מביישת אף מאפיונר איטלקי.

לאחר צפייה בשני הפרקים הראשונים הדבר הבולט ביותר בעיניי הוא הכתיבה החדה של הסדרה, שמחזקת את תחושת הריאליסטיות של הסדרה. הקצב איטי במעט שכן ב-2 הפרקים הראשונים אנחנו לא רואים יותר מדי התקדמות עלילתית אלא רק לומדים להכיר את הדמויות - המרכזית בינהם היא ליבאנזה, צעיר שחצן עם פתיל קצר במיוחד, שמשתלט על החבורה הן באמצעות הכריזמה האדירה שלו והן דרך אלימות. שאר הדמויות פרקים עדיין לא מספיק מעניינות בשני הפרקים הראשונים, אך בהחלט נראה שהן הולכות לכיוון הנכון ועם שחקנים מצוינים בתפקידים המרכזיים לא נראה שהסדרה נופלת בתחום הזה.

[*]

הצילום גם הוא מצוין ומציג את רומא האפורה יותר באחת התקופות השחורות שלה בעידן המודרני, תקופה בה סטודנטים מחו נגד הממשל שהגיב באלימות רבה ותקופה בה הבריגדות האדומות ניסו לערער את איטליה כולה. הקסם הגדול של הסדרה בעיניי הוא השילוב של המתח שקיים במותחן פשע טוב והשילוב שלו עם תקופה היסטורית מעניינת ומורכבת כל כך. במובן הזה אפשר להגיד שהסדרה מתפקדת גם כשיעור היסטוריה.

כבר בפרקים הראשונים אנחנו רואים אלימות ברוטאלית מאוד, שבולטת במיוחד בסצנת הפתיחה של הפרק השני. ליצור הזדהות עם דמויות אלימות זו לא עבודה קלה אך העובדה שמדובר בחבורה של צעירים שמנסים לנצל את העובדה שרומא מדממת כדי להשתלט עליה בהחלט עוזרת, שכן לא משנה אם מדובר באנשים פשוטים, ספורטאים, פוליטקאים או פושעים- קשה שלא להזדהות עם אנשים שהולכים עם החלום שלהם - לא משנה כמה בלתי אפשרי הוא. הצפייה בעלייה של אנשים כאלה ובמיוחד בנפילה שלהם היא לא פחות ממרתקת והופכת את "רומא: פשע מאורגן" לסדרה ששווה לחובבי סדרות הפשע לצפות בה.