Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: Seretro - מדור סדרות הרטרו החדש: הסדרה תעתועים

לפני 20 שנה, בשנת 1995, יצאה סדרה אמריקאית שהוקרנה אצלנו בערוץ הראשון ומשכה אליה קהל מעריצים לא קטן, אך זכתה לתהודה תקשורתית מצומצמת יותר. "תעתועים" בשמה העברי או "האיש משום מקום" כפי שהיא נקראת במקור, היא דרמת-מתח ומסתורין פסיכולוגית העוסקת בתומאס (טום) וייל, צלם עיתונות שהיה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון: תמונה אחת ויחידה של הוצאה להורג שהוא לכד בעדשת המצלמה שלו, מביאה עליו שורת אירועים מטרידים ובלתי מתקבלים על הדעת שמביאים לכך שכל חייו, כפי שהוא הכיר אותם, נמחקים בהינף יד. האנשים הכי קרובים לו מתכחשים אליו, בעוד הוא לבדו נרדף על ידי כוחות עלומי פנים ושם רבי עוצמה ואיננו יכול עוד לבטוח באף אחד. כל שנותרו לו הם האינסטינקטים הטבועים בו, יכולת ההישרדות שלו וזכרונותיו.

מי מושך בחוטים? מדוע התמונה הזו כה חשובה? זו בדיוק התעלומה אותה יוצא לפתור טום על מנת להבין מי עומד מאחוריה, למה היא מתרחשת ובניסיון להשיב לחייו את מה שנלקח ממנו. בד בבד, אותם אנשים שטום מחפש, דולקים בעקבותיו על מנת לשים את ידם על התשלילים לתמונה שצילם. התשלילים בהם מחזיק טום מהווים את הראיה היחידה לאותה הוצאה להורג שנתקל בה, אך גם לדבר חשוב לא פחות, ואולי אף יותר: זו ההוכחה לעצם קיומו של טום עצמו - בלעדיה, השריד האחרון המקשר בינו לבין זהותו ייעלם וביחד איתו גם הסיכוי האחרון שלו להוכיח את טענותיו ולהיאבק על האמת המונצחת בתמונה.

[*]

את טום וייל מגלם השחקן הקנדי ברוס גרינווד, אשר ידוע בעיקר מתפקידו כאדמירל כריסטופר פייק ב"סטארטרק" (סדרת הסרטים האחרונה של מסע בין כוכבים). על פניו, נראה שמדובר בשחקן אפור ולא מוכר, אך כבר מהפרק הראשון ניתן להתרשם מדמות מהפנטת שמעבירה לצופים את התחושות שהיא מרגישה באופן האופטימלי בכל רגע ורגע. מדי פעם, הבמאי מאפשר לקולו של טום להישמע בחיבור שבין סצנות מסוימות כשהוא "חושב בקול רם". כאילו מדבר איתנו, הצופים, אם במעין הליך של כתיבה ביומנו ואם בכך שניתן להקשיב ממש למחשבותיו על המתרחש סביבו. אנו יכולים להיכנס לראשו - ולנעליו, ולהבין טוב יותר מה עובר על אדם שנמצא על סף תהום ויכול ליפול אליה ממש בכל שניה.

דרך שיתוף הצופה בהלך רוחו של טום נוצרת הזדהות חזקה מאוד בין הגיבור הראשי לבין קהל צופיו. אחרי הכל, כשהוא נמצא בודד במערכה על חייו, לא נותרת לו ברירה אלא לפנות אלינו כמוצא אחרון לאוזן קשבת, או ליומנו בו הוא מתעד את מסעו בין ערי ארה"ב, כפי שהוא עצמו מתאר בהקדמה הקבועה הפותחת כל פרק: "שמי הוא תומאס וייל, או לפחות זה היה שמי. אני צלם. היה לי הכל: אישה - אליסון, חברים, קריירה. וברגע אחד הכל נלקח ממני. הכל בגלל תמונה אחת. היא בידיי, הם רוצים אותה. והם יעשו הכל כדי להשיג את התשלילים. אני שומר את היומן הזה כהוכחה לכך שהאירועים האלה אמיתיים. אני יודע שהם אמיתיים. הם חייבים להיות." המשפט האחרון מקפל בתוכו את כל התורה כולה של הרעיון לסדרה הזו. האבסורד לפיו חייו של אדם יכולים להיעלם במחי יד אחת בעוד שאר העולם ממשיך בשלו נראה כל כך לא מציאותי, עד שנדמה כהופך את חייו של טום למעין רואה ואינו נראה. כמה אנשים כאלה, נרדפים וחסרי כל, מסתובבים בינינו מדי יום - בלי שנבחין בהם? ההצגה חייבת להימשך, ותומאס וייל הוא השחקן הראשי בה.

הפרק הראשון נפתח בסצנה מתוך ערב גאלה חגיגי הנערך לכבודו של טום בו מוצגות שלל עבודותיו. התמונה הראשונה שאנו רואים היא אותה תמונה "מכושפת" שצילם טום ויוצרת את המניע להשתלשלות האירועים שעוברת עליו. זהו למעשה סוד קסמה של הסדרה - היישר מההתחלה הסיפור המרכזי מתחיל ואנו נשאבים לתוכו בסקרנות הולכת וגוברת, עם רצון עז לגלות את המשך העלילה.

לורנס הרצוג, יוצר הסדרה, אשר ב- 2009 הלך לעולמו, ציין שיצירתו היא מעין שילוב של סדרות העבר "האסיר" ו"הנמלט", שתי סדרות שלב ליבן הוא דמות אחת שנלחמת כנגד העולם כולו. קשה שלא לשים לב גם להשפעת הסרט "יצרים" של מיכאלנג'לו אנטוניוני מ-1966 העוסק אף הוא בצלם המגלה בתשלילי הצילום מקרה רצח ומסתבך בשל כך. בצוות ההפקה הראשי, ביחד עם הרצוג, נמצא גם שם הרבה יותר מוכר. זהו ג'ואל סרנאו, מפיק ושותף ליצירת סדרת המתח המצליחה "24". כשאיש הסאונד והמלחין הראשי שלה הוא מארק סנואו, באמתחתו בין היתר נעימת הפתיחה ל"תיקים באפלה".

[*]

יש כאן יצירה ששווה לכנותה, לכל הפחות, יהלום גולמי. אין ספק שאם הסדרה הייתה משודרת היום היא הייתה מצליחה בעזרת אמצעי המדיה הרבים לסחוף קהל אוהדים גדול הרבה יותר מבשנות ה-90 ובכך לגרום לבאזז תקשורתי רחב יותר ולהכרה לה היא ראויה. מכאן מגיעה גם נקודת התורפה של הסדרה - היא נמשכת רק עונה אחת, עם 25 פרקים (כמות המכסה כיום בממוצע לפחות 2 עונות בז'אנר הדרמה/מתח), כשסופה בהחלט מספק תשובות לחלק מהשאלות הרבות שעלו במהלכה, אך היא גם משאירה טעם של עוד.

ה-"TV Guide" האמריקאי הכתיר את "האיש משום מקום" בעת שידורה כ"להיט המרענן של העונה". אולי, רק אולי, בתוך גל הנוסטלגיה השוטף את האמריקאים בחודשים האחרונים, עם הכוונה להחזיר למרקע סדרות ישנות ואהובות כמו "טווין פיקס" ו"צוות לעניין", גם האיש משום מקום יעשה קאמבק למסך הקטן וייתן לנו עונה שנייה בתקציבי שנות האלפיים שירימו עוד יותר את רמות המתח והמסתורין שהיו בסדרה המקורית.