לאן נפלוש עכשיו?: ביקורת סרט

למה הם מחייכים כל הזמן? מייקל מור הלך לבדוק אם הדשא של השכן ירוק יותר באירופה והוא עושה את זה בצורה הכי צינית שאפשר. חמוש בדגלים של ארה"ב הוא הולך לכבוש ולגנוב רעיונות ממדינות שיודעות לדאוג לאזרחים שלהן. לעומת סרטיו הקודמים שמתמקדים בנושאים פנים מדיניים בארה"ב כמו מדיניות הנשק, הוצאות כספים על מלחמה ומערכת הבריאות, מור מתמקד הפעם במדינות איטליה, צרפת, פינלנד, סלובניה, גרמניה, פורטוגל, נורווגיה, תוניסיה ואיסלנד, בכל מדינה בנושא אחר שבו ארה"ב יכולה להשתפר וללמוד ממנו.

למרות הכותרת הלוחמנית של הסרט, שצולם לפני מערכת הבחירות השנויה במחלוקת של 2016 בצורה סודית לחלוטין בשלושה יבשות שונות, "לאן נפלוש עכשיו" נוקט טון יותר פייסני וקליל מסרטיו הקודמים של מור. יחד עם זאת הוא לא מפחד להתמודד עם נושאים קשים יותר כמו האופן שבו גרמניה מתמודדת עם חטאי העבר וזוכרת את מעשי הפשע שלה לעומת ארה"ב, שלטענתו לא נותנת דגש מספיק חזק על זכר רצח העם של האינדיאנים ועבדות השחורים.

[*]

ברובו "לאן נפלוש עכשיו" היא עבודתו המרוככת והמפויסת ביותר של מייקל מור עד כה בקריירה. כבר מהפתיחה אפשר לשים לב לכך כאשר מור מראיין זוג איטלקים ומתמקד בחופשות שלהם מסביב לעולם כדי להציג את תנאי העבודה המפנקים שהם חווים שכוללים חופשה בתשלום, ירח דבש בתשלום ומשכורת חודשית מספר 13 כל שנה. מור נראה נדהם כאשר הוא נחשף לדברים טריוויאליים לכאורה לתושבי המדינות המדוברות כמו הפסקת אוכל של שעתיים ביום העבודה האיטלקי, לימודים בחינם לכל התושבים בסלובניה ואי הפללה של שימוש בכל סם באשר הוא בפורטוגל. מערכת החינוך הטובה בעולם של פינלנד נראית כמעט מגוחכת כאשר היא מציגה את מדיניות ה"אין שיעורי בית ו"אין מבחנים אמריקאיים". הרבה מהעובדות שמציג מור לגבי מדינות אירופה לא יפתיעו את מרבית הצופים הישראלים, שכן חשופים בדרך כזו או אחרת למדיניות הסוציאליסטית שבה הן נוקטות. בין אם זה דרך חברים שעברו לגור באירופה או אנשים שהתפתו לערוק בשביל לימודים זולים. אבל מור נוגע גם בנושאים יותר אזוטריים כמו מערכת הכליאה הלא תיאמן של נורווגיה שמפנקת את אסיריה הממושמעים בבית כלא שנראה יותר כמו כפר נופש פסטורלי על שפת הים.

מור מגיע במסעו גם לתוניסיה ומראה כיצד האביב הערבי שינה את הגישה של המדינה כלפי זכויות נשים. אם כי הסצנה מרגישה טיפה תלושה ולא ברור כל כך מה הנקודה שניסה להעביר בהתמקדות במדינה אסלאמית נכשלת שהייתה שנים תחת שלטון מושחת שהדרך היחידה להפיל אותו הייתה במהפכה. קשה להשוות את זה למדינה כמו ארה"ב שמזמן העניקה זכויות שוות לנשים והשלטון בה מתחלף כל 4 שנים.

"לאן נפלוש עכשיו" הוא ללא ספק הסרט הכי משעשע של מייקל מור והוא מצייר דווקא תמונה אופטימית ואוטופית שבה חברה מתוקנת יכולה לדאוג לאזרחים שלה מבלי לדרוש מהם הרבה בתמורה. כמו כל סרט פוליטי עם אג'נדה הוא מציג תמונה שלא כל אחד יסכים איתה - וזה בסדר. אם כי הייתי מצפה להראות תמונה קצת יותר מגוונת וכוללת של אירופה, ולאו דווקא להראות רק את הצדדים הטובים של היבשת.

עם זאת, המסר של הסרט מוצג באופן ברור ונגיש וגם אנשים מחוץ לארה"ב יכולים לקנא ולהבין כיצד המדינה שלהם יכולה לשפר להם את החיים ועל הדרך לצחוק קצת על האירופאים המוזרים האלה שבמקום לכבוש ולנצח במלחמות אכפת להם מהרווחה והבריאות של התושבים שלהם. איזה מין אנשים הזויים אלה?

הסרט "לאן נפלוש עכשיו?" ישודר הערב (17.9) ב-22:00 בערוץ yes דוקו ובכל עת ב-yes VOD