הדור החדש: ראיון עם נטע רוט כוכבת הסרט הקצר חייל לארג'

בשנים האחרונות אני מוצא הנאה מרובה בצפייה בסרטים הקצרים העלילתיים המועמדים לפרס אופיר. בפחות מ-40 דקות נדרש היוצר לפרוש את משנתו בפני הצופה, לעיתים בתנאי עבודה לא פשוטים ולעיתים זו יצירתו הראשונה. יוצרים מוכשרים רבים התחילו את פועלם הקולנועי בסרטים קצרים (למשל הסרט "אפס ביחסי אנוש" הורחב מסרט קצר דומה שעשתה טליה לביא.

השנה צדה את עיני נטע רוט החיננית המככבת בסרט הקצר "חייל לארג' '" השל הבמאית נעה גוסקוב שעוסק בנערה שבזמן מלחמת יום הכיפורים מנסה ליצור קשר עם חיילים. נטע, שהייתה אז בת 14 בלבד, כובשת ומהפנטת ולרגל עליית הסרט לשלב הגמר בתחרות פרסי אופיר בעוד חודש בו הוא מועמד לפרס הסרט הקצר הטוב ביותר החלטתי לראיין אותה.

איך הגעת לשחק בסרט?

"נעה כתבה פוסט בפייסבוק שהיא מחפשת ג'ינג'ית לסרט קומי. חברה של המשפחה ראתה את זה, תייגה את אחותי בפוסט וכתבה 'מה עם אחותך המשוגעת?'. מכיוון שלא הייתה לי סוכנות, או היכרות עם אודישנים, אחותי ניהלה את כל התהליך הזה. היא זאת ששלחה את המיילים לנעה וארגנה לי את הפגישה. זה היה האודישן הראשון שאי פעם עשיתי, והייתי נורא לחוצה. שפכתי לה מים על כל השולחן (עליו כמובן, היו לפטופ ואייפון), והייתי בטוחה שהרסתי הכל – אבל מסתבר שלא".

[*]

איך הייתה החוויה?

"הדבר הכי מעניין בנוגע לחוויה הזאת, היא שמעולם לא הייתי כל-כך מפוקסת לפני כן. אני ילדה היפר אקטיבית ועל הסט הרגשתי באופוריה. הצלחתי להתמקד כי באמת נהניתי מכל רגע. הצוות גרם לי להרגיש בבית, ואהובה; שמחה לקום בחמש לפנות בוקר ל"עבודה" ולהתלבש כמו ילדה משנות השבעים, למות מחום (צילמנו בימים החמים ביותר בשנה והלוקיישן היה בבית בלי מזגן), ולשחק 'משחקי דמיון' במשך יום צילום שלם ואז לחזור בערב מותשת, אבל מאושרת יותר מאי פעם".

ההשתתפות בסרט פתחה לך את התיאבון למשחק?

"בדיוק כשהתקבלתי לסרט, עשיתי את האודישן השני בחיים שלי – למחזמר בשם 'אופוריה' של תאטרון חיפה, ולשמחתי זכיתי לשחק גם בו, והדבר הבא שקרה היה ששיחקתי בפרק ב'מתים לרגע'. כך יצא שבמקרה שיחקתי בשלושה מדיומים שונים בפעם הראשונה בכל אחד מהם, וזה היה מרתק. החוויות היו שונות בתכלית, גם כי התפקידים היו מאוד שונים, וגם בגלל המדיומים שכל אחד מהם מכתיב נוכחות אחרת."

[*]

הסרט "חייל לארג'" מתרחש בימי מלחמת יום כיפור וכל מה ששרי בת ה-15 רוצה זה חבר. התכתבות עם חייל מסתורי גורמת לה להאמין שהאהבה הראשונה שלה בדרך, אך העניינים משתנים כאשר החייל הדמיוני מהמכתבים הופך לחייל בשר ודם.מה דעתך על הדמות הראשית? את יכולה להזדהות איתה?

"זה מצחיק כששואלים אותי מה חשבתי עליה, כי היא הייתה אני לתקופה. כשאני חושבת עליה, אני רואה אותה כמו חברה מהעבר – אני סקרנית מה שלומה עכשיו. אני יכולה להזדהות איתה במובנים מסוימים. אני מאוד שונה ממנה, אבל גם דומה לה: בג'ינג'יות שלה, בתשוקה שלה, בזה שהיא הולכת עד הסוף עם כל מה שהיא עושה, וגם בזה שהיא קצת פסיכית. אבל אני חושבת שהיא מאוד נאיבית, וקצת יותר ביישנית ומפוחדת ממני. אני ילדה מאוד פתוחה וחברותית."

איך הייתה עבורך העבודה עם הבמאית?

"לעבוד עם נעה היה מדהים. היא הייתה מאוד אדיבה כלפיי וסובלנית. הרגשתי מאוד בנוח מולה. ידעתי שהיא תהיה כנה איתי באופן מוחלט, ושהיא תעזור לי להביא את הטוב ביותר שהיה לי לתת באותה תקופה. אני מאוד מודה לה שהיא החליטה לבחור בי, למרות חוסר הניסיון שלי. היא אחד האנשים היותר כנים ונחמדים שהכרתי, ואני ממש מרגישה שלמדתי ממנה המון".

השבוע התפרסמו המועמדויות לפרסי אופיר לשנת 2017 ונודע כי "חייל לארג'" נכלל בין ששת המועמדים הסופיים המתחרים על תואר הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר עד 40 דקות לצד "212", "בן ממשיך", "נפילות", "רויטל היא חייזר" ו"שיר".

איך ההרגשה עכשיו כשהסרט מועמד לפרס אופיר?

"ההרגשה היא מעט סוריאליסטית. הנחתי שהוא יגיע לשלב הזה, כי זה סרט מצוין – אבל קשה לי ממש לקלוט שאני השחקנית הראשית שלו. זה מרגיש כמו חוויה של מישהי אחרת כרגע, כי פרס אופיר זה משהו של שחקנים "אמיתיים", ואני לא יודעת אם כבר הרווחתי את התואר, אני בת 16 סך הכל, ואני מעריכה ומעריצה שחקנים רבים – קשה לי לשים את עצמי תחת אותו תואר כמותם. הם שחקנים, אני ילדה. זה הגיוני יותר ככה."

אמרת בעבר שבעתיד את לא רוצה להיות רק שחקנית

"כשאגדל אני רוצה גם להיות במאית ותסריטאית קולנוע, ושחקנית באופן כללי. יש לי משיכה לבימוי וכתיבת קולנוע, ואני עושה את זה מאז גיל 13. כתבתי מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל מעולם לא כתבתי קולנוע עד כיתה ח'. בדיוק עברתי בית ספר, והתחלתי ללמוד קולנוע. המורה שלי הייתה במאית בשם רתם קידר. היא גרמה לי להתאהב בקולנוע, ולהרגיש שאני גם יכולה לעשות את זה. אני לנצח אהיה אסירת תודה לה על זה. אני רק רוצה להמשיך לעשות דברים כמו אלה. הלוואי וכל חיי עבודה תרגיש כמו חוג במשרה מלאה".