לאור עומס העבודה שלי כאן, לא נראה לי שהייתי חוזרת לפרק זמן ארוך. אני עובדת קשה מגדלת ילדה, לומדת ומנהלת חיי זוגיות-כך שבשלב זה הבסיס שלי הוא כאן בלוס אנג'לס.
הופעת בסדרה "חלום הוליווד" בפרק שמספר על ישראלים שמנסים (וחלקם מצליחים-כמוך) להשתלב בתעשייה ההוליוודית.האם יש מעין אחווה בין הישראלים במקום? או שזהו עולם קר ואכזרי?את למשל הופעת בכמה פרויקטים שהופקו על ידי אותם דימבורט ולרנר –האם זה מיקרי שהם ישראלים?
כמו שציינתי, אני והישראליות לא מתמודדות על אותה משבצת של ליהוק, כך שאין לי תחרות מצד הישראליות. בתור בן אדם שאוהב בכלל לעזור אני שמחה לכולם. את השם של מארק איוניר נתתי לכמה מפיקים ואני יודעת שהם פנו אליו. מארק מצידו הפנה אליי את המפיקים של הסרט החדש של אדם סנדלר don’t mess with the zohan ועשיתי שם voice over (שזה אומר מעין לדבב קול של שחקן כדי שהקהל ישמע את התפקיד שלו בצורה יותר ברורה). ניסיתי לעזור גם לדנה לוסטיג בימאית ויוצרת ישראלית שפעילה כאן.
בbeverey hills playhouse (בית ספר יוקרתי למשחק) אנחנו מאד תומכים אחד בשני-בחור שנמצא איתי בסדנא המליץ עליי לפיילוט (שבסוף דחיתי אותו), כשמפיק הפיילוט חיפש עורך אני המלצתי בחזרה על הידיד שלי. יש לי ידיד דוגמן בשם גבי הראל שהוא במקרה ישראלי והמלצתי עליו בחום לכל מי שאפשר. בוודאי שיש אחווה בין הישראלים: לטי גרובמן המפיקה ואני ידידות טובות ודרכה הגעתי ללא מעט פרויקטים. בכלל מי שעוסק במקצוע המשחק שמבוסס רובו על קשרים, רצוי שתהיה לו היכולת לפרגן ולשמור על קשר טוב.
שיחקת בלא מעט סרטים, חלקם בתפקיד ראשי. מה יהיה השיא מבחינתך? למה את שואפת?
השאיפה שלי היא שאחרי שסיימתי תפקיד לא אצטרך לדאוג מתי יהיה התפקיד הבא שאעשה. אני רוצה להגיע למצב שכל שלושה חודשים אעשה סרט או שאהיה בתפקיד קבוע בסדרת טלוויזיה. אני מאד רוצה לעבוד עם בימאים כמו פול תומאס אנדרסון, אוליבר סטון, ספייק ג'ונס וסופיה קופולה. אשמח לשחק עם ג'ק ניקולסון וג'וליין מור.
אם דיברנו על שחקנים, בסרט "righteous kill" שיחקת כתף אל כתף עם שתי אגדות קולנוע-רוברט דה נירו ואל פצ'ינו-שתפי קצת בחוויות.
לסרט הגעתי דרך המלצה של ידידתי הטובה לטי ומהרגע שקיבלתי את התפקיד האנשים שמסביבי התחילו לשגע אותי ולהגיד לי שלשחק עם פצ'ינו ודה נירו זה כמו לגעת בנצח. אני אישית לא עשיתי מזה כזה עניין אבל עד מועד הצילומים (שהתחילו חודשיים אחרי שנודע לי שהתפקיד שלי) כבר כל כך ניפחו לי את המוח שבעצמי נהייתי עצבנית. אבל מהרגע הראשון של הצילומים כל העצבנות נעלמה והתברר שדה נירו ופצ'ינו הם בשר ודם ממש כמו כולנו (שירלי צוחקת...). הם שוכחים שורות, הם מפספסים את המרק, הם מאחרים לצילום וכו. מעבר להייפ התקשורתי מדובר בשני אנשים מאד נחמדים. דה נירו לא האמין שאני לא באמת רוסיה ואמר לי שהמבטא שלי מושלם. אתה מבין -דה נירו הגדול מחמיא לשירלי ברנר על המבטא שלה! פצ'ינו שהיה די שקט ומסוגר נפתח לקאסט בסופו של דבר, סיפר לי על הביקור שלו בישראל (ואמר כמו כל הגברים מחו"ל שבישראל יש את הבנות היפות ביותר...). כמובן שזו הייתה חוויה לעבוד מולם, אבל בסופו של דבר,כולנו שחקנים וכולנו אנשים. דרך אגב נתקלתי גם בשחקנים הרבה פחות סימפטיים למשל ארון אקהרט ששחקתי איתו בסרט bill .
שיחקת בסרטי אימה, קומדיות, דרמות-איזה ז'אנר את הכי אוהבת?
תראה, אני מאד אוהבת סרטים "תקופתיים" כמו "אליזבט" או "יחסים מסוכנים" (איזה תלבושות). אני גם בעד סרטים פוסט מודרניים כמו "ספרות זולה" ו"בוגי נייטס". אבל הז'אנר האהוב עליי ביותר הוא ככל הנראה קומדיות רומנטיות. הסוכנים שלי גם משווקים אותי כשילוב בין מג ראיין צעירה למישל פייפר הצעירה וראיין היתה אלופת הקומדיות הרומנטיות. בסרט אינדי קטן וחמוד בשם letting go ( עם בוקים וודביין )אני משחקת בתפקיד הראשי ומדובר בקומדיה רומנטית קצת עצובה. מעבר לדמות הרומנטית אני מאד אוהבת לגלם בחורה עם בעיות וכבר שיחקתי זונה ומסוממת. אלו תפקידים מאד מאתגרים ואני עושה להם עבודת הכנה די רצינית.
לאחרונה את מעורבת בסרט בשם unraveled –תוכלי לספר לנו קצת עליו?
מדובר בטרילוגיית אימה סטייל "cabin fever". מכיוון שהפרויקט הוא יחסית צנוע ואין אפשרות לשלם לו יותר מדי אני משתתפת גם בהפקה וגם אקבל תמלוגים מהרווחים (בתקווה שיהיו). מעבר למשחק כבר ביימתי והפקתי וכל מה שאני עושה בנוסף למשחק רק מעשיר אותי - המשפחה, הלימודים (שירלי סיימה בהצטיינות לימודי תואר ראשון באוניברסיטת דרום קליפורניה במגמת היסטוריה של האומנות וכרגע משלימה לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת פפרדיין), החברים.
אז זהו לבינתיים מעוד שגרירה מצליחה שלנו בתפוצות.לאור מפעלותיה הרבים של שירלי ,יופיה והשפה העשירה שבה היא מתבטאת אני הייתי מלהק אותה לסרט "ליגת הצדק" (שהפקתו מתעכבת) בתפקיד "וונדר וומן".



























