Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: עשוי בכבדות – זכרון גורלי

מאת: יאיר הוכנר

אחד הטריילרים הנוצצים, המסקרנים והכייפים של החודשים האחרונים היה של החידוש לסרט הפעולה העתידני הקלאסי "זכרון גורלי", אבל מה שנראה בקדימון כמו פצצת פעולה אנרגטית סוחפת ומסעירה התגלה כהיפך המוחלט. הרימייק מתגלה כסרט חסר מעוף המתקדם בכבדות מעייפת ובעיקר מצליח לשעמם. הביקורות הלא מחמיאות והשמועות מפה לאוזן חיסלו את הסיכויים של הסרט להצליח מסחרית, כך שביום יציאתו בבתי הקולנוע בארה"ב הוא הגיע אך ורק למקום השני עם סכום צנוע של 25 מיליון דולר - הרבה פחות ממה שקיוו לו אולפני סוני/קולומביה.

בשנת 1990 כאשר ארנולד שוורצנגר היה בשיא הקריירה שלו והבמאי פול ורהובן היה בשיא כוחו מיד אחרי "רובוקופ" ורגע לפני "אינסטינקט בסיסי", הם יצרו את הסרט העתידני המרהיב על פי ספרו של פיליפ ק. דיק. זהו היה סרט פורץ דרך, מרהיב עין שאפילו מהדורת חדשות הערב סקרה את העניין בו. את הגרסה החדשה ביים לן וייסמן שביים את שני סרטי מלחמת האופל הראשונים וכמובן הפיק את שני האחרונים. הוא גם אחראי על הסרט הרביעי והכייפי בסדרת סרטי "מת לחיות".

[*]

לדאבונו של וייסמן המוצר החדש תחת פרי ידיו מזכיר יותר ברוחו את סרטי "מלחמת האופל" מאשר את "מת לחיות 4". בסדרת סרטי הערפדים שאותה יצר יש מימד טראשי מבדר אך הם עשויים בכבדות והפקתם נראית צנועה למדי. כמו כן התסריטים תמיד רציניים יתר על המידה. באופן מפתיע דווקא הסרט שהחזיר את ברוס וויליס למסכים היה מהיר, כייפי ושטותי למדי. לבמאי, שגם נשוי לכוכבת הסרט קייט בקינסייל, היתה האופציה לשדרג את מעמדו בהוליוודי עם "זכרון גורלי". לא בטוח שזה יקרה.

העלילה שופצרה שלא לצורך. בקינסייל שלוהקה לדמות של האשה המחסלת הפכה למרכזית מדי ונראה שוייסמן מעניק לה זמן מסך שלא מגיע לה. קולין פארל שעד לפני שנים מעטות עוד היה סמל מין נראה משועמם לחלוטין - הוא פשוט לא כריזמטי. ג'סיקה בייל אף פעם לא היתה שחקנית והסרט עצמו על אף ההשקעה התקציבית הגבוהה נראה פשוט לא אמין: כמו משחק מחשב מאוד יקר אבל לא כמו סרט קולנוע ראוי. הייתי שולח את וייסמן ללמוד כמה דברים מהצוות שעבד על "פרומתיאוס". מאכזב שמי שהתחיל את הקריירה שלו בעיצוב אומנותי בהפקות יוקרתיות גדולות מתגלה כחסר השראה לחלוטין, במקרה הטוב הסט מזכיר את בלייד ראנר לעניים.

[*]

"זכרון גורלי" נופל בעיקר ובגלל הקצב האיטי. אפילו סצנות הפעולה המרכזיות לא מצליחות לסחוף ולרגש. משהו בסיסי לא עובד בסרט הזה, זה אפילו לא בידור טראשי זול ומהנה כי הסרט הזה לוקח את עצמו ברצינות תהומית. בסופו של דבר מוצר הצריכה הזה יעלם במהירות מהזכרון של הצופים, ושום דבר גורלי לא יקרה גם אם לא תראו איתו.