מתקפת הזומבים הגיעה

"מלחמת העולם Z" שעלה בסוף השבוע שעבר לאקרנים, מבשר על כניסתם של הזומבים למיינסטרים של התרבות הפופולרית – אחרי הכל מה יכול להיות יותר מסחרי מסרט אולפנים בכיכובו של בראד פיט, אשר עלות הפקתו תפחה לפי השמועות לכדי 400 מיליון דולר, הוא מסווג כמתאים לצפייה לילדים והזומבים בו אינם מפחידים יתר על המידה, לא אוכלים בשר אדם וניתנים לחיסול בקלות.

[*]

אולם לא תמיד הזומבים באו באריזה כה נוחה לעיכול (תרתי משמע). שמם של הזומבים (אל-מת) לקוח ממיתוס "המתים החיים" הנפוצים באי האיטי והחל משנות ה-30 נוצרו מספר סרטים כמו "הזומבי הלבן" (1932) ו"אני הולך עם זומבי" (1943), שעלילתם מתרכזת בלבנים המגיעים להאיטי ונאלצים להתמודד שם מול המתים החיים. עם זאת לקח זמן רב עד אשר נכנס הזומבי לקנון סרטי האימה הנחשבים.

[*]

סרטו של ג'ורג' רומרו, מי שנחשב לאבי סרטי הזומבים המודרניים, "ליל המתים החיים" מ-1968 היה לראשון שזכה לביקורות משבחות והפך לקלאסיקה שבנתה את אבני היסוד של תרבות הזומבים המודרניים. הסרט מתאר ביקור של שני אחים בבית קברות בו קבור אביהם, אשר גופות המתים בו מתחילות לקום לתחייה ולהתקיים מבשרם של אנשים חיים המצויים בסמוך לבית הקברות. ליל המתים החיים זכה להצלחה מרובה בקרב חובבי הז'אנר, ספג ביקורת לגבי האלימות המוצגת בו והחל סדרת סרטי אימה העוסקים בזומבים שביים רומרו, המוכר שבהם הוא "שחר המתים" מ-1978. בעקבות סרטים אלו החלו יוצרים אימה לקחת את ז'אנר הזומבים למקומות קיצוניים יותר ויותר מבחינת כמות ה-GORE ׁ(זוועות גרפיות) המוצגות בסרטים. הקיצוני בסרטים אלו נקרא "שואת הזומבים" של מרינו ג'ירומלי ששילב סרטי קניבלים עם זומבים וזכה לגינויים רבים בשל האלימות הגרפית שבו.

[*]

יחד עם זאת, עם השנים ככל שחלה הקצנה בכמות ה-GORE והדם הנשפכת בסרטי אימה מסחריים ומצליחים, כך החלו הזומבים לתפוס מקום של כבוד בסרטים מסחריים יותר, שאינם פונים רק לקהל יעד מצומצם חובב אימה. ב-2002, לאחר שזכה להצלחה מסחרית וביקורתית מרשימה עם סרטו "טריינספוטינג" ביים דני בויל את הסרט "28 יום אחרי" שזכה אף הוא להצלחה ביקורתית מרשימה (88 אחוזים ביקורות חיוביות לפי אתר RottenTomatoes.com) ולסרט המשך והיווה יותר מאשר סרט אימה מזוויע, משל בו המין המסוכן באמת הם בני האדם ולא הזומבים.

[*]

סרט זה לצד סדרת סרטי האקשן המסחרית "האויב שבפנים" בכיכובה של מילה יובוביץ' סייע בהפיכת ז'אנר סרטי הזומבים לשוברי קופות פוטנציאליים ולחלק בלתי נפרד מהתרבות העכשווית. קלישאות סרטי הזומבים הפכו לכה מוכרות עד כי בשנים האחרונות הפכו אותן לקומדיות מצליחות שמגחיכות את האלמנטים החוזרים בז'אנר זה ("מת על המתים" ו"זומבילנד") או אפילו לסיפור אהבה מרגש לבני הנעורים סטייל דמדומים, כפי שמוצג בסרט "מת עליה" בו נערה מתאהבת בנער זומבי. בשנים האחרונות, נדמה כי גם אם נרצה כבר לא נוכל לברוח ממגפה זו – הזומבים הם כה מוכרים עד כי הם נכנסו לטריטוריה הביתית של הטלוויזיה בסדרת הלהיט "המתים המהלכים" ואפילו הגיעו עד לקמפיין לאומי של המשרד לביטחון פנים אמריקאי המזהיר תושבים מפני אסונות טבע.

[*]

גם הקולנוע הישראלי גילה באיחור מה את פריחתו של ז'אנר הזומבים ולצד עליית ז'אנר האימה הישראלית בסרטים כמו "כלבת", "חתולים על סירת פדלים" ו"מי מפחד מהזאב הרע", בשנתיים האחרונות נעשו מספר סרטי זומבים ישראלים. הראשון שבהם שיצא כבר לאקרנים הוא סרט האימה-קומי הקצר "מורעלים" המתאר זומבים המשתלטים על בסיס צבאי. בשנה הקרובה עתידים לצאת הסרטים "בשר תותחים", המתהדר בתואר סרט הזומבים הישראלי באורך מלא הראשון, ומתאר אף הוא מלחמה בין חיילי צה"ל לזומבים והסרט "עולם אחר" אשר יהיה הסרט הישראלי הראשון בתלת מימד ונעשה בשפה האנגלית מתוך מחשבה על שיווקו לחו"ל. אפילו בסרטו החדש של פיט מתוארת מלחמתם של חיילי צה"ל בזומבים בחלקו של הסרט המתרחש בישראל (על אף שחלקים אלו צולמו במלטה), המדינה היחידה בעולם שהצליחה להגן על עצמה מבעוד מועד מפני מתקפת הזומבים באמצעות בניית חומת הפרדה.

[*]

הצלחתו של "מלחמת העולמות Z" , שכבר עתה החזיר את עלות הפקתו עם רווחים בין לאומיים של מעל 420 מיליון דולר, מלמדת שכמו כל ז'אנר שמוכיח את עצמו היטב צפויים לנו בשנים הקרובות עוד לא מעט סרטי זומבים, שינסו לאזן בין שימור מורשתו המדממת של רומרו לבין פנייה לקהל יעד רחב ככל האפשר באמצעות ריכוך האלימות הטבועה בז'אנר. תאהבו את זה או לא, הזומבים כאן כדי להישאר ונדמה שהפעם, יותר מבכל סרט זומבים אחר, יהיה לכם קשה מאוד לברוח מהם.