הקסם פשוט קרה: ראיון עם במאי ושחקני שבוע ויום

הסרט הישראלי "שבוע ויום" הגיע השבוע למסכים בישראל לאחר סבב פסטיבלים מרשים שכולל בין היתר את פסטיבל קאן היוקרתי שם זכה לשבחים, פסטיבל קרלובי וארי בצ'כיה, זכייה בארבעה פרסים מרכזיים בפסטיבל ירושלים כולל פרס הסרט הטוב ביותר וסרט הביכורים ומועמדות ל-7 פרסי אופיר.

עד כמה הקהל בעולם הבין את הניואנסים המקומיים בסרט?

אסף פולונסקי: "הסרט הוקרן בפסטיבל בצ'כיה וזה הדהים אותי כמה הצ'כים קלטו את הניואנסים הכי קטנים שחשתי שרק ישראלים יכולים לקלוט. היה לי מאוד חשוב להישמר נאמן לניואנסים הישראלים. אני חושב שברגע שאני עושה משהו שהוא מאוד מקומי זה הופך את הסרט ליותר אוניברסלי".

עלילת הסרט מתרחשת יום לאחר שאייל (שי אביבי) וויקי (יבגניה דודינה), מסיימים את השבעה על בנם היחיד רוני שהלך לעולמו ממחלת הסרטן. בעוד הם הבטיחו לעצמם שיחזרו לשגרה ולעבודה, אייל מתקשה להתמודד עם החזרה לחיים ומחליט לקחת מההוספיס את המריחואנה הרפואית של בנו המנוח ולפתות את הבן של השכנים זולר (תומר קאפון, "פאודה") לבוא ולעזור לו לגלגל ג‘וינטים.

שי אביבי סיפר כי הוא היה בגואה כאשר קיבל את התסריט לידיו. "זה החמיא לי והסכמתי. את הסרט ממש הבנתי רק כשראיתי אותו ואז קלטתי כמה הוא מרגש ואיזו מתנה קיבלתי פה".

אתה משחק גבר שנמצא במערכת נישואים ארוכה. איך יצרת את החיבור הזה עם יבגניה דודינה?

שי: "ברגע שהבנתי שיבגניה משחקת בסרט שקשקו לי הביצים, היא כזו שחקנית ואני יחסית בתול לידה, אז יצאנו לדייט על חשבון ההפקה כדי לחזק את הקשר בינינו. בצילומים החיבור עם יבגניה והכימיה עם תומר היו פשוט בקלות, לא נעשו מאמצים מיוחדים כדי לייצר את הקסם, זה היה שם ופשוט קרה".

יבגניה: "אני 25 שנה בארץ ולא נפגשתי עם שי עד הסרט. פתאום היינו צריכים ליצור כימיה של זוג שחי ביחד 30 שנים וזה היה טבעי. בדייט אני רציתי מסעדה, שי אמר נלך למוזיאון. בסוף שילבנו את שניהם והיה ערב מקסים".

[*]

את תומר קאפון, המוכר מתפקידיו בסדרות המצליחות "פאודה" ו"בני ערובה", ליהק פולונסקי לסרט בתום הליך אודישנים ארוך. "באודישן שחקנם היו צריכים לעשות סצנה של אייר-גיטאר וכשתומר עשה זאת ראיתי שאין לו פחד והוא הולך עם זה עד הסוף. זו דמות שקצת קשה להבין אותה וראיתי שהוא הבין אותה", אומר פולונסקי. "קיבלתי בום מהתסריט כשקראתי אותו. ניסיתי לשכנע את אסף שאני מאוד מבין את התסריט ומהרגע שהתחלנו לצלם פשוט נכנסנו לזולר ולא יצאתי ממנו כולל לאכול, לשתות ולעשן מה שבא לי", מסביר קאפון.פולונסקי ביים בעבר שני סרטים קצרים שעשה באופן עצמאי, "ריץ' רץ'" (2007) ו"במיטה בעשר בלילה" (2010), שהוקרנו בפסטיבלים ברחבי העולם. בעקבות סרטים אלו צמד המפיקים נעמי לבארי וסער יוגב הציעו לבמאי הצעיר להפיק את סרטו הראשון. פולונסקי, אשר בדיוק כתב את התסריט לסרט בחממת התסריטים של בית הספר לקולנוע "סם שפיגל", הסכים להצעה ולקח שש שנים מהרגע בו הוא החל לכתוב את התסריט עד לצאת הסרט לאקרנים.

היה הבדל גדול מבחינתך בין עבודה על סרטי קצרים לפיצ'ר באורך מלא?

"סרט קצר גם דורש ממך המון אבל כשאתה עובד על סרט כל כך הרבה זמן אתה כבר לא אותו אדם שהיית כשהתחלת. השאלה הייתה איך אני שומר על התסריט המקורי וקם בבוקר ועדיין מתעניין בו? התשובה היא שאתה חי את זה. זה כל הזמן איתך. יש סצנות שנכנסו מהחיים שלי כמו הסצנה במרפאת שיניים שהגיעה מזה שאני הייתי שם, זה לא היה מהדראפט הראשון".

[*]

(הפאנל: מימין לשמאל - אסף פולונסקי, שי אביבי, יבגניה דודינה, תומר קאפון ואלעד שלו)

פולונסקי משכיל לשלב בסרט הבכורה שלו באורך מלא נגיעות של הומור מדוד, הומור שעובד על ניואנסים ומצליח להיות מדויק ולאזן את הצד הדרמטי והרגשי של הסיפור. "הטון הזה שהוא בין קומי לדרמטי זה מה שהכי שבר לי את הלב בתסריט", מספרת יבגניה דודינה. "לא נתקלתי ביחס כזה לאבל, שזה הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות לבן אדם וזה כבש אותי".

עד כמה הצד הקומי היה חשוב בתסריט?

"מבחינתי לא עשינו קומדיה אלא דרמה", מסביר פולונסקי. "לא הייתה אווירה על הסט של להצחיק ולהתאמץ להצחיק. זה בדברים הקטנים. שמתי לב שהרבה מהמשפטים שצוחקים מהם הם אלו שמגיעים מהמקום הכי כואב. הדאגה הייתה שהקומדיה לא הורסת את הדרמה כי זה נורא בקלות יכול לקרות. צריך להיזהר מזה ולתת איזון בין הרגע המצחיק לרגע המרגש".

מדוע בחרת למקם את התסריט ביום שאחרי תום השבעה?

"התסריט תמיד היה מבחינתי על היום שאחרי. אתה יכול להתגבר כל החיים על מישהו שמת. עניין אותי הרגע הזה אחרי השבעה, מה קורה כשהכל נגמר ואז אתה מתחיל להתמודד. עיקר החשיבה שלי על הסרט היא נונשלנטית, עד כמה שניתן להיות בנושא של מוות של ילד. שום דבר הוא לא אישו, דברים קורים ולא צריכים לשים זרקור שמאיר עליהם. אנשים פשוט חיים את היום הזה", מציין הבמאי.

מה הפרויקט הבא עליו אתה עובד?

"יש לי עוד פרויקט כעת, סרט שלא אני כתבתי אלא אשתי, כבר עשינו ביחד בעבר סרט קצר. אני עדיין לא יכול להרחיב על העלילה שלו. זה כבר שנתיים-שלוש בעבודה, אני רק מקווה שהפעם זה לא ייקח הפעם שש שנים".