Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הייתי המום מההצלחה: ראיון עם במאי טרומן

בסוף השבוע יצא לאקרנים "טרומן – חברים עד הסוף" סרט ספרדי קטן, אנושי ומקסים המתאר באופן בוגר וכנה חברות בין שני גברים מבוגרים, הרהורים על החיים ועל הפרידה מהקרובים אליך, דיאלוגים על אהבה, משפחה ובדידות וכל זאת בלי להיגרר לקלישאות, תוך הישענות על תסריט אמין ואוהב אדם ומשחק מצוין של שני השחקנים הראשיים ריקרדו דארין וחוויאר קמארה.

עלילת הסרט מספרת על חוליאן, שחקן תיאטרון מתבגר שחי מזה שנים רבות במדריד עם כלבו המקשיש טרומן, לאחר שעזב את מולדתו ארגנטינה. את חוליאן מגיע לבקר חברו הוותיק תומאס, המתגורר בקנדה ולא ראה אותו מזה שנים רבות. כבר מתחילת הסרט הקונפליקט המרכזי נחשף – לחוליאן נותר זמן מועט לחיות בשל מחלת הסרטן שהתפשטה בגופו ותומאס נשלח לספרד על מנת לנסות ולגרום לו להמשיך בטיפולים ולנסות להיאבק עוד קצת על הזמן שנותר לו.

[*]

(הבמאי ססק גאי בצילומי הסרט)

כיצד עלה לך הרעיון לתסריט של טרומן?

"עברתי את הסיטואציה הזו עם מישהו שהיה קרוב אליי. התחלתי לכתוב פתקים, לרשום סוג של יומן במהלך התהליך הזה כדי לעזור לי להתגבר על פחדים שהתמודדתי עמם בסיטואציה הזו. נעלתי את היומן במגירה, כתבתי וביימתי את 'אקדח בכל יד' וכשהרגשתי שאני מוכן להביא את 'טרומן' למסך הגדול עשיתי זאת. יחד עם זאת הסרט הוא לא רק על ההתמודדות על המוות, הוא לא פחות על חברות בין גברים".

עד כמה היה חשוב לך לשמר טון הומוריסטי לסרט?

"בחיים האמיתיים יש הומור גם בסיטואציות דרמטיות. כשאתה מתמודד עם נושא כמו המוות, זה קשה לשמור על האיזון, כך שהצד הקומי ואפילו המגוחך יעבור באופן אמין לקהל. ככותב וכבמאי אתה חייב למצוא את הטון המתאים ולדבוק בו. ריקרדו דארין וחוויאר קמארה היו המפתח לעצב את הטון הזה. אני חושב שהקהל מתחבר אל הסרט, מאחר וכל מי שעבר חוויה דומה יכול להזדהות עם כך".

הבמאי ססק גאי ("ניקו ודני") נמנע מלגרור את הסרט לשיאים רגשיים, אך דווקא בהימנעותו מסנטימנטליות מצליח לרגש ולכבוש את לב הצופים. לפיכך לא פלא ש"טרומן" זכה בעשרות פרסים ברחבי העולם, כולל פרס האוסקר הספרדי לסרט הטוב ביותר לשנת 2016.

אתה כותב ומביים את כל הסרטים שלך. עד כמה זה חשוב עבורך להיות הן הבמאי והן הכותב?

"בספרד רוב הבמאים כותבים את הסרטים שלהם, זה פשוט עובד כך. אני מרגיש שאני קודם כל כותב. אני לא רק כותב תסריטים, אלא גם מחזות שהצליחו בספרד וכעת אני עובד גם על סדרת טלוויזיה שנתחיל לצלם בעוד מספר שבועות".

[*]

(ריקרדו דארין וחוייאר קמארה מתוך "טרומן")

הסרט צבר הצלחה רבה גם בקרב מבקרים, פסטיבלים ובקופות. היית מופתע מהתגובות החיוביות?

"היינו מופתעים, שמחים מאוד וקצת המומים. כשהקרנו את הסרט לראשונה בפסטיבל טורונטו וסאן סבסטיאן הבנו שהקהל מתחבר אליו ושהוא מתקבל טוב מאוד גם על ידי המבקרים. לאחר מכן ראינו שגם הרווחים בקופות בספרד הם חיוביים מאוד". ריקארדו דארין, השחקן הארגנטינאי המוכר ביותר ("סיפורים פרועים", "הסוד שבעיניים"), פשוט מחזיק על כתפיו הרחבות את הסרט כחוליאן ובונה דמות אנושית ובעלת מצפן מוסרי גבוה שאי אפשר שלא לרצות בטובתה. גם חוויאר קמארה ("דבר אליה") כחברו הטוב והנדיב, תומאס, עושה עבודה מצוינת.

כיצד הצלחת לרתום לסרט את ריקרדו דארין וחוויאר קמארה? האם הם היו הליהוקים הראשונים עליהם חשבת לסרט?

"עבדתי עם דארין ועם קמארה בעבר. דארין כיכב בסרט שלי 'בדיון' משנת 2006 ושניהם שיחקו ביחד בסרט שלי 'רובה בכל יד' משנת 2009. הייתי בר מזל להשיג את שני השחקנים שרציתי מההתחלה. הם הצטרפו לסרט באופן מידי ואני תמיד אהיה אסיר תודה להם על כך ועל ההופעות שהם נתנו בסרט".

הכלב טרומן לוקח חלק משמעותי בסרט. איך בחרת אותו?

"כשכתבתי את התסריט חשבתי על כלב גדול, לא צעיר, עם מראה עצוב. לקח זמן למצוא את טרוליו (הכלב אשר משחק את הכלב ומת בתום צילומי הסרט) וכשראיתי אותו חשבתי – זה הכלב שאני רוצה, זה טרומן. זה לא היה כל כך קשה לביים אותו. אני חייב להגיד שריקרדו, שהוא חובב כלבים בעצמו, עזר בכך רבות".

מדוע בחרת לקרוא לסרט על שם הכלב?

"כשכתבתי את התסריט עם תומאס ארגאי היה לנו פוסטר של הסופר טרומן קפוטה במשרד. יום אחד התחלנו לקרוא לכלב טרומן. זה היה נדמה טבעי עבורי ששם הסרט יהיה על שם הכלב. הכלב הוא התירוץ, הכלי שלי לספר את הסיפור. הנוכחות שלו עזרה לי לתת את מרווח הנשימה הקומי לסרט, כדי להרחיק אותו מאובר-דרמטיזציה".