הותירו חלל: הסרטים הטובים בחלל החיצון

אודיסאה בחלל

בשנת 1968 יצא סרטו של סטנלי קיובריק "אודיסאה בחלל", אפוס החלל המורכב ביותר שנראה בהיסטוריה של הקולנוע. הסרט, שהפך לקלאסיקה קולנועית, מורכב משלושה חלקים ומספר את תהליך האבולוציה של האדם, מתקופת הפרהיסטוריה ועד הגעתו לירח (עוד לפני שזה באמת קרה). הסרט לראשונה עושה שימוש בסאונד כמרכיב חשוב בחלל עם שימוש במוזיקה קלאסית כמעבר אל השקט המצמית וסאונד הנשימות הכבדות, שגורם לבעתה מפני חוסר החמצן. מעבר לסצנות הווירטואוזיות והמבריקות בסרט, הצליח קיובריק להעלות לראשונה את סוגיית הקשר בין האדם לטכנולוגיה, וליצור סממנים קלאסיים שיצוטטו שוב ושוב בעתיד בסרטי חלל.

הנוסע השמיני

כמובן שהסרט הראשון שחושבים עליו כאשר רואים את הטריילר ל"סימן חיים" הוא "הנוסע השמיני". בשנת 1979 יצא סרט האימה הבדיוני הראשון, שגם סלל את הדרך לסרטי חלל נוספים. העלילה מתארת צוות אסטרונאוטים הנמצא בדרכו חזרה הביתה, ומחליט לענות לקריאת עזרה בפלנטה אחרת. שם הם מגלים חייזר אגרסיבי שמחסל את חברי הצוות. סיגורני וויבר מקבלת את תפקיד חייה, בדמות אלן ריפלי. הסרט עושה שימוש מוצלח מאוד באווירת החלל החשוכה, כדי ליצור סרט אימה משובח עם שוטים ארוכים וסצנות איטיות מורטות עצבים. הסרט נחשב לאחד מהסרטים החשובים ביותר בז'אנר המדע הבדיוני והאימה.

אפולו 13

בשנת 1995 יצא הסרט "אפולו 13" בכיכובו של טום הנקס ובימויו של רון הווארד. הסרט מבוסס על סיפורה האמיתי של המעבורת אפולו 13 ששוגרה בשנת 1970, ובעקבות תקלה נאלצה למצוא דרך להגיע בשלום חזרה הביתה. הסרט הוליד את המשפט המיתולוגי "יוסטון יש לנו בעיה" ולמעשה יצר את האתוס ההרואי של אסטרונאוטים בחלל. הסיפור האמריקאי כל כך, התאים למידותיו של הנקס. יחד עם תשומת לב מדוקדקת לפרטים הכי קטנים, ואוסף שחקנים משובח נוצר סרט שגרף הצלחה רבה וסייע בהפיכת את החלל לסט מוצלח גם לסרטי דרמה רבי עוצמה.

כוח משיכה

הבמאי אלפונסרו קוארון לוקח אותנו למסע בחלל החיצון עם לא יותר משני אסטרונאוטים: סנדרה בולוק וג'ורג' קלוני. הצוות יוצא למשימה שגרתית לשדרוג אחד הטלסקופים, ובחלל, כמו בחלל, הכל משתבש בדרך, ובולוק מוצאת את עצמה במשימת הישרדות להגיע לכדור הארץ בחיים. הסרט עושה שימוש בחלל החיצון כדמות ראשית לצד בולוק. בקולנוע הוא הוקרן בתלת מימד והצליח להעביר את תחושת הפחד, ואוזלת ידו של האדם לעומת החלל הגדול. תחושת הבדידות על המסך והמתח בסצינות של בולוק, מועצמות בצורה ויזואלית יוצאת דופן. דמות נשית חזקה השורדת לבדה בחלל החיצון כבר נראתה על המסך, אבל בסרט הזה אין צורך בחייזרים מפחידים שיילחמו בה - החלל מפחיד ומלחיץ דיו. כך יוצר קוארון סרט שגורם לנו להחסיר פעימה לכל אורכו.

בין כוכבים

טייס חלל (מתיו מקונהי) חי עם משפחתו בתקופה פוסט אפוקליפטית שבה כדור הארץ נהרס כליל. הוא יוצא למשימה בחלל כדי להציל את האנושות ולמצוא פלנטה אחרת לחיות בה. הסרט משלב בתוכו תיאוריות פיזיקליות על אלמנט הזמן והמרחב. הוא עשוי היטב, מושקע מאוד ועשיר מאוד בדמויות, שאותן הבמאי כריסטופר נולאן לא מפתח כמעט בכלל. מדובר בסרט שמעבר למורכבות הרעיונית בעלילה, גם מציג במרכזו באופן ייחודי אהבה ללא תנאים בין אב לבתו. למרות ההפקה המושקעת, השחקנים וגם התסריט שנכתב על ידי ג'ונתן נולאן, הסרט ארוך יתר על המידה ונכשל בניסיונו להעביר מידע מדעי שעובר מעל לראשו של הצופה.