Seret מהעבר: 20 שנה ללהציל את טוראי ראיין

היום לפני עשרים שנה יצא אחד מסרטי המלחמה הקשים והאייקונים ביותר "להציל את טוראי ראיין". זה לא היה סתם עוד סרט מלחמה סתמי ועמוס באקשן שנועד להעביר שעתיים בקולנוע ולהמשיך את היום כרגיל. זה סרט שהגיע לטלטל, לגרום לצופה לחשוב על מה שהוא רואה ובעיקר להשאיר חותם בתעשיית הקולנוע, והוא עושה זאת בצורה הכי טובה שהוא יכול.

את רוח החיים הראשונה שלו קיבל הסרט בשנת 1994, כאשר המפיק הטלוויזיוני והתסריטאי, רוברט רודט, כתב את התסריט, ובהסכמה עם עמיתו מארק גורדון, הוחלט להעביר לסטיבן ספילברג את עבודת הבימוי, שהתחיל לעשות את צעדיו הראשונים בשנת 1997. החזון של ספילברג היה ליצור את הסרט בצורה הכי מדויקת, מפאת כבוד ללוחמים שנפלו ולאלו ששרדו את מאורעות מלחמת העולם השנייה. הוא השתדל להגשים את חזונו בדרכים כל כך פדנטיות, עד שהתעקש למצוא קאסט שחקנים שיהיו דומים למראה שאנשים נראו בשנת 44'. הוא שלח את השחקנים הראשיים למחנה אימונים בן 10 ימים אך ורק כדי שהשחקנים יבינו את הסיטואציה שהם הולכים להיות בה, יזדהו עם הדמויות שהם הולכים לגלם וכתוצאה מכך ייתנו את מלוא הכבוד לאותם לוחמים אמיצים.

"להציל את טוראי ראיין" מתמקד בסרן ג'ון מילר (טום הנקס), מפקד הכוח המוביל שנשלח להציל את טוראי ראיין (מאט דיימון), חייל פשוט, ששלושת אחיו נהרגו בשבוע האחרון למלחמה. כאות כבוד למשפחתו ולגבורתם, הוחלט להפעיל את מדיניות "ניצולים יחידים", כלומר יש צורך בחילוץ והצלה של הבן האחרון שנותר בחיים. ראיין לכוד במיקום לא ידוע בצרפת ועל כן כל מבצע חילוצו נעשה ללא מודיעין כלל.

[*]

לצורך ביצוע המשימה, נשלח מילר ביחד עם 7 חיילים נוספים, אשר לא מעוניינים במשימה הזאת, ולא מבינים מדוע הם צריכים לסכן את חייהם, בשביל חייל שהם אפילו לא מכירים. מילר, שמכיר את הסיפור הטרגי של ראיין, יוצא למבצע בתקווה להשיב למשפחתו של ראיין את בנם האחרון שנותר בחיים. במהלך החיפושים נהרג טוראי אדריאן קפרזו (ווין דיזל) וחובש הצוות, ארווין וויד (ג'ובני ריבסי). לאחר מציאתו של ראיין (שחבר לפלוגת צנחנים שהכיר ומגן על גשר אסטרטגי בנהר המרדה), מילר מעביר את הבשורה המרה לראיין לגביו אחיו, ובאותה נשימה, מסרב ראיין לעזוב את הגשר ולנטוש את אחיו לנשק.

לאחר שהצוות של מילר הסכים לחבור לראיין ולפלוגת הצנחנים כדי להגן על הגשר, רוב הצוות נהרג בקרב מול לוחמים גרמניים שהגיעו במטרה לכבוש את הגשר. שניות ספורות לפני חציית טנק הגרמנים את הגשר, מגיעה תגבורת של חיל האוויר האמריקאי, שהצליחה להדוף את הגרמנים, ולהציל את ראיין. מלבד ראיין, בצוותו של מילר נותרו בחיים רק שני חיילים, אחד מהם הוא מתורגמן שמילר צירף עקב שליטתו בשפה הצרפתית והגרמנית. את הסרט פותחת אחת הסצנות המפורסמות בעשורים האחרונים בקולנוע – סצנת הפלישה לנורמנדי. ספילברג רצה מיקום שיידמה ככל האפשר לנורמנדי ומאחר ולא יכול היה לצלם בחוף שבו האירועים התרחשו, הוא חיפש מיקום אחר שבסוף נמצא אי שם בחופי אירלנד הרחוקה. לאחר השקעה כה מסיבית בפרטי הפרטים בסרט, התוצאה הסופית הוכיחה את עצמה בגדול. הסצנה, שצולמה בצורה כה גרפית מצד אחד, אך מדויקת היסטורית מצד שני והותירה אחריה צופים מבועתים והמומים למראה עיניהם. הסצנה הראתה במדויק את הזוועות של המלחמה, איברים כרותים, לוחמים בהלם קרב, חוסר תפקוד של לוחמים אחרים וכאוס אחד גדול.

מצד אחד הקהל הצעיר לא הבין מה עומד להתרחש, ובטח שלא ציפה לגרפיות שהוצגה בסצנה הזאת. מצד שני, קהל בוגר שהבין מה הולך לקרות, לא ציפה לאפקטים כה מציאותיים ודיוק היסטורי מפורט. הסצנה הזאת אושרה על ידי חיילים רבים שלחמו בפלישה, כמדויקת ביותר שהוצגה בהיסטוריית הקולנוע. כסצנה קולנועית היא הצליחה להשפיע ולהעניק השראה למספר רב של במאים.

הסרט העלה שאלות מוסריות רבות בקרב הקהל בעיקר לגבי הסוגיה על האם זה נכון להקריב חיים של 8 חיילים כדי להציל את חייו של אחד? יש צופים שלאחר צפייה בסצנה הקשה של הפלישה לנורמנדי, החשיבו את מארגני הפלישה בצד האמריקאי לפושעי מלחמה, בשל כך שהאסטרטגיה שלהם הייתה לשלוח כמויות לא שפויות של בשר תותחים, כדיי שחלק קטן לפחות יצליח להתחמק מהאש הגרמנית ולחדור אל הבונקרים. אנשים רבים העלו טעויות טקטיות בעניין הלחימה של הגרמנים והאמריקאים.

הסרט גרם להיוולדו של המשחק "Medal Of Honor: Allied Assault" שנפתח בסצנת הפלישה לנורמנדי, במטרה להמשיך ולתת לצעירים ללמוד את ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. עם השנים משחקים וסרטים רבים הודו בכך שקיבלו השראה מהסרט. גם 20 שנה לאחר צאת הסרט, בשנת 2018, יצא המשחק "Call Of Duty: World War 2", אשר רבים החשיבו את סצנת הפלישה בו לנורמנדי כ"גרסה הקצרה יותר של טוראי ראיין".

[*]

הסרט גם גרם לפיתוחה של מיני סדרה שנקראת "אחים לנשק", אשר בוימה ע"י סטיבן ספילברג וגם ע"י טום הנקס, שמשמש הפעם כבמאי ולא כשחקן. הסדרה הצליחה מאוד ועד היום נחשבת לאחת הסדרות האיכותיות שנוצרו. עקב הצלחת הסדרה, הופקה סדרה נוספת בשם "הפסיפיק", גם היא בוימה ע"י הנקס וספילברג, ולמרות שקיבלה ציונים טובים והמון תשבוחות, היא לא הצליחה לגרוף את ההצלחה של "אחים לנשק" ופה החליט הצמד להפסיק לעבוד על תכני מלחמת העולם השנייה לזמן הקרוב.

"להציל את טוראי ראיין" גרף קרוב לחצי מיליארד דולר בקופות, סכום שעד היום מדורג כאחד מהסרטים המדורגים R הגבוהים ביותר. הסרט היה מועמד ל-11 פרסי אקדמיה, שמתוכם זכה בחמישה בהם לבימוי, עריכה והצילום הטובים ביותר. הנקס המשיך לעבוד עם שפילברג לאחר מכן בסרטים כמו "טרמינל", "תפוס אותי אם תוכל", "גשר המרגלים" ולאחרונה בסרט "העיתון". ספילברג נותר אחד הבמאים הגדולים בהיסטוריה ומוציא כמעט מדי שנה להיט חדש, סרטו האחרון היה סרט המד"ב "שחקן מספר אחת". לנו רק נותר לקוות שהתכנים העתידיים שהוא ישחרר יהיו טובים לפחות כמו "טוראי ראיין".