הדור החדש: ראיון עם נלי גיא, במאי הורדוס איילנד

גם במבט חטוף על הטריילר של "הורדוס איילנד", אי אפשר שלא להרגיש את הישראליות והתל אביביות האותנטיות של הסרט, שעוקב אחרי שני שותפים שנמאס להם מבעיית החנייה התמידית שפוקדת את תל אביב. יום אחד עולה במוחם רעיון - לפתוח שגרירות בדיונית כדי לקבל מקום חנייה שמור בחינם. העניינים מסתבכים כאשר המדינה הבדיונית שלהם מסתבכת עם השב"כ ועוד שלל גורמים שונים ומצחיקים.

"כיוונו לדבר עם הקהל הישראלי. יש כל כך הרבה סרטים ישראליים שמכוונים בעיקר לפסטיבלים באירופה, אבל בישראל כמעט אף אחד לא רואה אותם. עם כל הכבוד להם, אני רציתי שיאהבו ויראו את הסרט בישראל קודם כל", מספר גיא. "מגיל מאוד צעיר אני יושב וטוחן סרטים", הוא מוסיף. "אך האהבה שלי היא לקולנוע גדלה בעיקר בזכות הקומדיות הישראליות - 'צ'ארלי וחצי', 'אלכס חולה אהבה', הייתי יושב בתור ילד וטוחן אותם בלופ אינסופי. יכולתי לתקשר איתן בקלות".

כפי שהסרט שלו מתרחש בעיקר באזור המטרופולין, נלי גיא גדל והתחנך בין תל אביב לאזור השרון. את תחילת דרכו בעשיית סרטים עשה בתיכון, כשלמד במגמת קולנוע ואף התקבל לפסטיבל ירושלים בסרטו הקצר הראשון "מלחמה ושלום". אחרי שסיים שירות קרבי בצה"ל, גיא למד קולנוע במכללת ספיר. "כשאתה סטודנט, אין לך מה לעשות מלבד לעשות סרטים. אין לך עבודה או משפחה לפרנס אז אתה יכול להשקיע בחלום. עבורי הלימודים האלה היו חממה מאוד אינטנסיבית. אתה רואה סרטים נון-סטופ, אתה עושה סרטים נון-סטופ ומהרגע שאתה נכנס ללופ הזה זה לוקח הרבה מאוד זמן לצאת ממנו".

[*]

("כיוונו לקהל ישראלי. נלי גיא, צילום: אילן בשור)

איך התקופה הזו השפיעה עליך היום?

"תראה, עברו מאז 6 שנים. אני הייתי בן אדם אחר לפני המכללה והיום אני בן אדם אחר. אני כבר לא אותו ילד, יש לי משפחה ועבודה שממנה אני מתפרנס. מאז השתנו הרבה מאוד דברים, אבל אני למדתי הרבה על איך עושים סרטים. כשעשיתי את הסרט גמר שלי 'מסילות' השקעתי הרבה מאוד בהפצה שלו והוא גם זכה בפסטיבלים. העשייה שלו היא משהו שהשפיע עליי מאוד, הדברים שלמדתי מתוך הסרט הזה היו דברים שבלעדיהם לא הייתי עושה את 'הורדוס'".

אחרי הלימודים, נכנס גיא למה שהוא קורא "פול טיים ג'וב". הוא פתח אולפן צילומי גרין סקרין והחל לעבוד כעורך אוף-ליין ואפטר אפקטס. אך הוא לא וויתר על החלום לביים סרט קומדיה באורך מלא. באותו זמן הוא גר ביחד עם ליאור דראל, הבן אדם שאיתו הוא יכתוב את הסרט. לא עבר הרבה זמן עד שהשניים נהפכים למודל של עצמם בכתיבת הדמויות. "שמנו את כל החלק הרציני בדמות שלי, סודה (הדמות הראשית), ואת כל הנונסנס שמנו בקפטן (שותפו של סודה). זה מצחיק כי בסוף ליאור גם שיחק את קפטן בסרט. למעשה הוא שיחק את עצמו". "המגורים שלנו ביחד מאוד השפיעו על הסרט", מספר גיא. "זה היה נורא קל כי גרנו ביחד והיינו צריכים להעביר את הזמן אז פשוט כתבנו. זה היה אחרי תקופה שכתבנו ביחד סדרה שבסוף לא הצלחנו למכור, אבל הניסיון בעבודה ביחד עזר לנו לכתוב את הסרט". התסריט רקם עור וגידים כאשר השניים החלו לעבוד ביחד עם חברו של גיא - איתי גינת. "איתי בוגר תואר בספרות והוא עשה הרבה סדר בכל השטויות שעשינו. הסתדרנו מאוד בתור שלישייה", אומר גיא.

יצרת סרט שמתרחש רובו בתל אביב וגם בילית את מרבית חייך בתל אביב. איך המגורים בעיר השפיעו על הסרט?

"אני מניח שמאוד הושפעתי מאורח החיים התל אביבי, בעיקר גם כי כתבנו את הסרט כשהיינו תל אביבים שחיים בתל אביב. אני מתחרפן מבעיות החנייה בעיר, אני מניח שכולם כך. זו עיר הבילויים אבל יש אנשים שלא מתקרבים אליה בגלל הבעיה הגלובלית הזו של צפיפות".

עם מימון עצמאי לחלוטין, יצאו גיא ודראל להפיק בעצמם את הסרט ביחד עם עזרה קלה מחברים. "כשחיפשנו שחקנים, אמרנו שחייבים את גבי עמרני לתפקיד הסבא. אנחנו אוהבים אותו המון ורק לשבת לדבר אתו הייתה חוויה. הוא מאוד התלהב מהתסריט והיה איתנו עד הסוף". קשה שלא לראות בסרט את תחושת החברה והמשפחתיות שיש בין השחקנים. כנראה כי כמו עמרני, גם את המשך בחירת השחקנים ביצע גיא עם אנשים שעבד איתם בעבר או העריך אותם מעבודות קודמות. "אני מעריץ מאוד גדול של אנסמבל 'ציפורלה'. כשחיפשנו מישהו שיחזיק את הסרט, פגשנו את בן (פרי) ומיד ראינו שיש בינינו כימיה שאסור לפספס", הוא מספר.

באלו קשיים נתקלתם במהלך ההפקה?

"התגברנו די בקלות על קשיים טכניים בעזרת כל מיני פתרונות יצירתיים. לדוגמה, הייתה לנו סצנת חקירה שהייתה אמורה להצטלם בוואן חקירות של השב"כ. כשירד לפתע גשם, מהר אלתרנו לוקיישן שלדעתי נראה פי מאה יותר טוב. לפעמים נוצר מצב שהפתרונות המאולתרים האלה הרבה יותר טובים מהמקור".

[*]

(בן פרי וליאור דראל בסרט "הורדוס איילנד". צילום: דן סחר)

אתה מתכוון לביים עוד סרטים קצרים או שאתה עמוק בפיצ'רים?

"אני חושב שלהפך. זה שעשיתי סרט ארוך, לא אומר שאני לא אעשה קצרים. מבחינתי זה כמה שיותר לעשות, כמה שיותר לביים, לכתוב, להפיק. זה כמו שריר, אתה חייב לעבוד עליו כדי להיות טוב במה שאתה עושה".

מה הפרויקט הבא שלך?

"אנחנו עובדים על שני סרטים שימשיכו את האלמנט של הורדוס, שזה להקצין משהו שחזק בישראליות. אנחנו קוראים לזה טרילוגיית ההמצאות כי כל אחד מהסרטים מתעסק בהמצאה כלשהי. סרט אחד יעסוק במתנ"ס עירוני שמפעיל חוג בשם סטנגה זוגות, שבו בדרך כלל משתתפים אנשים מבוגרים ומנהלי המתנ"ס צריכים להתמודד עם שקיעתו של הענף בארץ בדרך יצירתית שתמשוך קהל חדש. סרט נוסף שאנחנו עובדים עליו, נקרא נכון לעכשיו 'שף בשקט' והוא עוסק באטרף של האוכל שמטריף את הישראלים. הסרט עוסק בשני שפים שמתחרים זה בזה".